עומר בן מואב: "גזילה מציבור בעלי המניות"; בן בסט: "המנהלים מתחרים מי ירוויח יותר ולא מי ינהל טוב יותר"

"היתה מחשבה נאיווית שכאשר החברות יחלו לדווח על השכר, אז מהבושה אנשים יקטינו את השכר של עצמם. בסוף נוצר האפקט ההפוך, וכיום יש תחרות אגו שבאה על חשבון המשקיעים ופוגעת בשוק ההון. כשיודעים מראש שעושקים את בעלי המניות, זה אומר שתהיה פחות השקעה בחברות הציבוריות, ויותר הון יושקע בחברות בחו"ל. יש פה פגיעה ביעילות ההקצאה של המשאבים בשוק ההון הישראלי.



"בעולם יש קשר הדוק יותר בין הביצועים לשכר. אם היינו מוצאים דרך לשפר את הקשר בין הישגי המנהלים לשכרם או להוריד שכר לא מוצדק, היינו מצליחים להגדיל את ההשקעה במשק.



"לא הייתי מציע לאמץ חקיקה פופוליסטית שמגבילה שכר, כי זה יפתור את הבעיה בצורה חלקית מאוד. צריך למצוא דרכים לתת יותר כוח לציבור המשקיעים בדירקטוריונים של החברות".



פרופ' אברהם בן בסט מהחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר אומר: "קשה למצוא בביצועי חלק מהגופים בסקטור העסקי הצדקה לשכר יוצא דופן כל כך אצל המנהלים".



"אין בהכרח מתאם בין ביצועים של שתי חברות באותו ענף לבין שכר המנהלים", הוא מסביר. "לדוגמה, התשואה של בנק לאומי גדולה מזו של דיסקונט, ובכל זאת השכר של מנכ"ל לאומי הוא בערך מחצית משכרו של מנכ"ל דיסקונט. מנהלים מתוגמלים הרבה פעמים באמצעות בונוסים בהתאם לשיפור בביצועים, אבל נדיר לראות בונוסים שליליים כשהביצועים נופלים. בבנק הפועלים, שרווחיו ירדו על פי הדיווח ב-27% לעומת 2006, לא הורידו בהתאם את שכר המנהלים.



"שכר גבוה של מנהלים הוא על חשבון הרווחים של בעלי המניות. אזרחים רבים במשק מחזיקים במניות של חברות עסקיות מבלי שיש להם יכולת להשפיע על שכר המנהלים, וככל שהשכר גבוה יותר, רווחיהם קטנים יותר".



בן בסט מוסיף ששכר חריג של מנהל אחד מושך את טבלת השכר בארגון כלפי מעלה: "יכולתו של המנהל להתמקח עם העובדים במשא ומתן כשהוא גורף מיליונים בשנה, והשכר שלהם מסתכם ב-50-100 אלף שקל בשנה, נמוכה מאוד. המצפון מדגדג לו. שכר כה גבוה עלול לפגוע ברווחיות הסקטור העסקי ובכושר התחרות עם חו"ל. שכר כזה יוצר ניכור בין העובדים למנהלים ויכול לפגוע בפריון העבודה.



"בארה"ב תולים את התופעה בכך שאחזקת המניות מפוזרת בין רבים וגרעין השליטה קטן יחסית. אז נוצר שלטון המנהלים, וטבעי שייטיבו עם עצמם. בישראל, לעומת זאת, בעלי גרעין השליטה מחזיקים אחוז יחסית גבוה מהמניות, ויש להם אינטרס להיטיב עם מנהלי החברה.



"בחלק מהמקרים הבעלים או קרובי משפחתו של המנכ"ל הם יו"ר החברה. בנוסף, יש חוזה לא כתוב שהדירקטוריון מעניק שכר גבוה למנכ"ל, כדי שגם הוא יוכל להעניק לעצמו שכר גבוה. המנכ"ל מקבל החלטות שמשפיעות על רווחי הבעלים, ולכן כדאי לרצות אותו. רצוי שיהיה ריסון עצמי של המנהלים, אבל כל מנהל בוחן כמה הוא מקבל ביחס לחברו ולא בהתאם לביצועיו. התחרות הסמויה בין המנהלים היא מי ירוויח יותר במקום מי יעשה טוב יותר את העבודה".