"ניצחנו", "נפלא"

עד כמה נשים אינטליגנטיות יכולות להיות אטומות לסביבתן? את התשובה לכך אפשר היה לראות אתמול בתגובות לפסיקה: "ניצחנו", "נפלא".

כל השדולות והקואליציות, וסתם נשים שאוהבות לדבר ברדיו, קשרו כתרים לאותה פסיקה אומללה בלי להתבלבל מהעובדות. בואו נראה למי בדיוק היא עוזרת: מסעודה משדרות, שיכולת ההשתכרות שלה היא 5,000 שקל בחודש, תרוויח עוד 80 שקלים שלמים. אין ספק כי הסכום הזה יטיס אותה כבר מחר לחיפוש אינטנסיווי אחר עבודה.

לעומתה, זו שגוזרת עשרת אלפים שקל תרוויח עוד 670 שקל בנטו, וזו שיכולה לקבל 15 אלף שקל תרוויח 900 שקל נוספים בחודש, שילכו היישר לחיסכון לחופשת הסקי הבאה שלה. איך יכולות נשים משכילות לצהול ולעלוז, ועוד לדרוש שהפסיקה תיהפך לחוק, כשהמפסידות העיקריות הן אותן נשים שנשארות בבית לא מתוך פינוק אנין, אלא בגלל שהן באמת לא יכולות לשלם 2,000 שקל ומעלה לגנים ולמטפלות?

הרשו לי לגלות לכם סוד: נשים בעלות יכולת השתכרות נאה ייצאו לעבודה בין שהמדינה תחזיר הוצאות ובין שלא. נשים אינטליגנטיות יוצאות לעבודה כי לאורך זמן בבית פשוט משעמם להן. קבלת ההחלטות שלהן אינה מושפעת מאותם 200 שקלים נוספים שהיא עשויה לקבל בעקבות הפסיקה.

לעומתן, בעבור נשים שאינן יכולות להרוויח יותר מסכום מינימלי מדובר בבעיה אמיתית הדורשת פתרון. אלא שעם פתרונות כאלה, שמוגשים להן על ידי "אחיותיהן" האוהבות, מצפות להן עוד שנות עוני ואבטלה ארוכות.

צהלולי השמחה שנשמעו אתמול רק מוכיחים עד כמה דואגות אותן נשים, שיודעות להילחם ולעמוד על שלהן, בעיקר לעצמן. הגדילה לומר אחת מיוזמות העניין כשנשאלה מה צריך לעשות עכשיו: "דבר ראשון צריך ללכת לרואה חשבון ולבקש ממנו שיוציא תלוש משכורת למטפלת".

"אבל לרואה החשבון צריך לשלם", התקוממה המראיינת.

"מעט", ענתה בנונשלנטיות, "כמה מאות שקלים בשנה".

אטומות, כבר אמרנו?