החשש ממיתון חמור בכלכלה האמריקאית הכריע את הכף בהורדת הריבית האחרונה של הבנק הפדרלי

החלטת ועדת השוק הפתוח של הבנק הפדרלי (FOMC) על הורדת הריבית התקבלה ברוב של 8 מול 2 - כאשר שני המתנגדים, נשיא הבנק הפדרלי של דאלאס, ריצ'רד פישר, ונשיא הבנק הפדרלי של פילדלפיה, צ'רלס פלוסר, תמכו בהורדת ריבית מתונה יותר מזו שעליה הוחלט בסופו של דבר. השניים הזהירו כי בקרב הציבור מתחילה לרווח הדעה שעליות המחירים צפויות להימשך ואף להתחזק, במקרה של הורדת ריבית חדה נוספת. שיעור האינפלציה בארה"ב הגיעה ל-4% בשנה שהסתיימה בפברואר.



הורדת הריבית בשיעור של 0.75% לשיעור של 2.25% נחשבה למתונה בעת קבלתה, לאחר שהחוזים על הריבית הפדרלית העניקו סיכוי של 100% להורדת ריבית של 1%, אך המהלך הוכתר עד כה בהצלחה יחסית - שוקי המניות ברחבי העולם התאוששו, הדולר התחזק מול הין, מחיר הזהב נחלש והעלייה המסחררת במחירי הנפט נעצרה. כמו כן, השאיר לעצמו הבנק הפדרלי פתח להורדות ריבית נוספות לפי הצורך.



הורדת הריבית הפדרלית ב-18 במארס, השישית במספר בתוך חצי שנה, הצטרפה לשרשרת פעולות של הבנק המרכזי נוכח מחנק האשראי בשווקים. מספר ימים לפני כן הוריד הבנק הפדרלי את ריבית הדיסקאונט, אותה הוא גובה מבנקים מסחריים, לרמה של 2.5%. הבנק גם פתח בפני בתי ההשקעות את "חלון הדיסקאונט", קו האשראי המיועד לבנקים מסחריים, לראשונה מאז שנות ה-30. כמו כן, תיווך הבנק הפדרלי בעיסקת הצלתו של בנק ההשקעות בר סטרנס, והסכים לערוב לניירות הערך מגובי המשכנתאות בסכום של 30 מיליארד דולר, כדי לפתות את ג'יי.פי מורגן צ'ייס לרכוש את בר סטרנס במחיר מציאה של 2 דולר למניה, שעודכן בהמשך ל-10 דולר למנייה. כל אלה נוספו להזרמת נזילות בהיקף של 200 מיליארד דולר בעורקי המערכת הפיננסית.



יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, ציין בשבוע שעבר בעדותו בפני הוועדה הכלכלית המשותפת לשני בתיו של הקונגרס האמריקאי, כי כלכלת ארה"ב נמצאת כיום בעיצומה של תקופה קשה מאוד, ולא ניתן עוד לשלול את האפשרות של מיתון בעקבות ההידרדרות בשוק הדיור וההאטה בצריכה הפרטית. כלכלנים ומשקיעים רבים אחידים בדעתם כי המשבר הפיננסי בארה"ב הוא החמור ביותר שנראה זה עשרות שנים, וככל הנראה הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. ברננקי ידוע כמומחה לתקופת השפל הגדול , וחלק נכבד מהאידיאולוגיה המוניטרית שלו מבוסס על מחקרו בתחום זה.