ניק באטלר: "הבעיה של ישראל היא מקורות אנרגיה - לא איכות הסביבה"

באטלר בא לביקור בישראל כאורח המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה. הוא ניצל את ההזדמנות לפגישות עם מכרים ותיקים ולהתעדכנות במצב שוק האנרגיה הישראלי. לדבריו, כיום נסחרות 50% מעתודות הנפט, ובעוד כמה שנים יאמיר שיעור הנפט הנסחר ל-70%, ורובו יסופק ממדינות מערב אפריקה, המפרץ הפרסי ורוסיה - תוך יצירת תלות ביטחונית מסוכנת במדינות אלה. בסחר בגז טבעי המצב דומה: 50%-60% מעתודות הגז הטבעי מרוכזות בשלוש מדינות בלבד - רוסיה, קטאר ואיראן.



"בשנות ה-90 נשמרו מדי יום 3 מיליון חביות נפט כרזרווה. כיום נשמרות רק מיליון חביות", מסביר באטלר. "כולם ייאלצו להתחיל לגוון את מקורות האנרגיה וימשיכו להשקיע בתחום ביטחון האספקה".



איך מתמודדים עם התלות הזו?



"באירופה, למשל, משקיעים כיום בגז טבעי נוזלי (LNG) כדי לא להיות תלויים ברוסיה. 25% מאספקת הגז לאירופה מגיעה כיום באמצעות LNG מאלג'יריה, ניגריה וקטאר, ואני בטוח שזה עוד יגדל. רוסיה מספקת 90%-95% מהנפט והגז למזרח אירופה, אך שם מודאגים ממה שמתרחש בין רוסיה לאוקראינה (צמצום אספקת הגז לאוקראינה על רקע סכסוך כספי לכאורה, א"ב)".



במקביל, מציין באטלר, יש ברוסיה פעילות נגד משקיעים זרים, מה שמביא לחשדנות כלפי המדיניות הרוסית. דבריו נאמרים על רקע הדיווחים על מעצר עובדי BP במוסקווה בחשד לריגול תעשייתי. "גם אתם תלויים ברוסים", אומר באטלר, המזכיר כי 75% מהנפט הגולמי המגיע לבתי הזיקוק בחיפה מקורו בעתודות הנפט הרוסי.



כיצד מדינה קטנה ומבודדת כמו ישראל יכולה להתמודד עם התלות הזאת?



"ראשית עליכם להמשיך במגעים עם רוסיה, היות שאי אפשר להתעלם ממעמדה. במקביל עליכם להמשיך ולגוון מקורות אספקה היכן שרק ניתן".



האם חזונו של שר התשתיות בנימין בן-אליעזר בדבר צינור גז תת-ימי בין טורקיה לישראל הוא ריאלי?



"יש בכך היגיון, ופיסית - הפרויקט אפשרי. באשר להיבט הפוליטי, זה עדיין לא ידוע".



האם ממדיו של השוק הישראלי אינם מסכלים את פיתוחו של שוק LNG בישראל?



"הגודל אינו רלוונטי, היות שגם קטאר שולחת אוניות LNG לים הפתוח. באשר למחיר, אם היינו פועלים משיקולים כלכליים בלבד, היינו משתמשים בפחם, כי הוא זול יותר - אבל גיוון מקורות ואיכות הסביבה צריכים להיות מובאים בחשבון לקראת העתיד".



כיצד, אם כן, אנו יכולים לשפר את המאזן הסביבתי בישראל?



"הדבר החשוב ביותר הוא להכריז על יעד ולעמוד בו, תוך דאגה לכדאיות כלכלית. עם זאת, צריך לזכור שסין חונכת מדי שבוע שתי תחנות כוח פחמיות".



מה באשר לאנרגיה גרעינית?



"כיום מדברים על הגרעין בשל ביטחון האספקה ומחירי הנפט, אך צריך לזכור ששום תחנת כוח גרעינית לא קמה מחוץ לצרפת ב-20 השנים האחרונות, והמגמה היא לסגור או לשדרג תחנות קיימות, ולא להקים חדשות. כיום משמש הגרעין לייצור 7% מהאנרגיה בעולם. התחזית ל-2030 היא 6%. האנרגיות המתחדשות צפויות לגדול מ-1% ל-2%, אך הפחם יצמח באחוזים גדולים יותר".



עדות לשינוי מפת מקורות האנרגיה העולמית ניתן למצוא באופן המובהק ביותר בדרך שבה מתמודדות ענקיות הנפט עם המציאות המשתנה. קבוצת BP, שהיתה לפני שלושה עשורים הבולטת ביותר בתחום הפקת הנפט במזרח התיכון, תרה אחר שדות נפט וגז חדשים בים הכספי, באינדונזיה ובאנגולה, תוך שהיא מבליטה את ההשקעה בייצור חשמל ממקורות מתחדשים (בעיקר רוח), שהיקפו היה 370 מגה-ואט ב-2007 וצפוי להאמיר עד 1,000 מגה-ואט ב-2008.



"אין ספק שתחום האנרגיות המתחדשות חזר לאג'נדה, אם כי בעיקר כדי לאפשר אספקה מקומית", אומר באטלר. "לדעתי, הביו-מסה (הפקת אנרגיה מחומרים אורגניים) היא הטכנולוגיה בעלת הפוטנציאל הגדול היותר. האנרגיה הסולרית עדיין אינה כלכלית. אפשר להשתמש בה לצרכיה של בריכת שחייה, אבל לא של עיר שלמה".



ומהו התחום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר במחקר?



"כושר האחסון. האפשרות לנייד את האנרגיה מהיכן שיוצרה להיכן שזקוקים לה - תוך כדי פיתוח יכולת אחסון - תשנה את מפת האנרגיה העולמית. לצערי, אנחנו עוד רחוקים משם".