סיבה ומסובב

שלושה שבועות לפני הישיבה הבאה של ועדת השוק הפתוח הפדרלית (FOMC), ובבורסת שיקאגו משקף המסחר בחוזים עתידיים על גובה הריבית הפדרלית ודאות בקרב המשקיעים לגבי הורדתה. כולם כאחד מעריכים שהוועדה תפחית את הריבית פעם נוספת בניסיון לאושש את המגזר הפיננסי ממשבר האשראי ולהניע מחדש את צמיחת הכלכלה האמריקאית. המחלוקת נעה רק סביב גובה ההפחתה. בעוד 62% מהמשקיעים צופים הפחתת ריבית של 0.25%, מעריכים ה-38% הנותרים שתהיה הפחתה בשיעור כפול.

ואולם גם בוול סטריט מאמינים כי השימוש בכלי הריבית מהבנק הפדרלי לצורך הנעת הכלכלה קרוב למיצוי. אם בחצי השנה האחרונה גילחה הוועדה במצטבר 3% מגובה הריבית עד לרמה של 2.25%, לפי החוזים צופה השוק ירידה מצטברת של 0.5% נוסף לכל היותר. יותר מכך, החוזים על גובה הריבית בעוד כשנה כבר מגלמים את חזרת הריבית לרמתה הנוכחית. במלים אחרות, הציפייה העכשווית היא שההפחתה הקרובה תהיה האחרונה, או לכל היותר הלפני האחרונה ברצף הנוכחי, כשאחר כך תשוב הריבית לעלות במתינות, בצמוד להתאוששות בצמיחה הכלכלית.

ראיה לכך ניתן למצוא גם בדברים שאמר בשבוע שעבר יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, בעדות בפני הוועדה הכלכלית המשותפת לשני בתי הקונגרס האמריקאי. ברננקי אמנם הסכים עם האפשרות שהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב יתכווץ במחצית הראשונה של 2008, אבל הוא גם אמר ש"התיקון הכלכלי והפיננסי הנחוץ כבר התרחש" ושהצעדים המוניטאריים והפיסקאליים שננקטו אמורים לתמוך בחזרה לצמיחה במחצית השנייה של השנה הזאת ובשנה הבאה.

גם קודמו של ברננקי, אלן גרינספאן, בחר ב-2001 את המדרגה של 1.75% כשער לסיום רצף הפחתות ריבית שהחל בתחילת 2001 ונמשך כשנה. ואולם המשק האמריקאי לא יצא מהמיתון, ולאחר כמעט שנה של הפסקה חזר גרינספאן לנשק הריבית וגילח עוד 0.75% משערה. בתחילת 2003 חזרה הפעילות הכלכלית בארה"ב להתרחב ועד סוף אותה שנה המריאו בורסות וול סטריט ב-26%. ואולם כיום רואים רבים בצעד זה של גרינספאן את אחד הזרזים העיקריים לבועת האשראי שהחלה להתנפח בארה"ב ב-2004 ואשר התפוצצה בקיץ שעבר ברעש גדול. את הדף הפיצוץ ספג כבר ברננקי, וכעת מצפה ממנו השוק כי למד את הלקח מתוצאות החלטותיו של קודמו.