וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ההשקעה במחקר רפואי בישראל ב-2007 - 255 מיליון שקל; גידול של 53% בתוך שלוש שנים

רוני לינדר-גנץ

10.4.2008 / 7:00

פרופ' רון דגן מסורוקה מנהל מחקרים בהיקף הכספי הגדול ביותר - 34 מיליון שקל

דגן, המכהן גם בתפקיד נשיא האיגוד העולמי למחלות זיהומיות בילדים, מתמקד בשנים האחרונות בחקר החיסון נגד פנאמוקוקוס, החיידק הנחשב לקטלני ביותר בעולם מבחינת שיעורי תחלואה ומוות בקרב ילדים עד גיל 5. החיידק גורם, בין השאר, לדלקת קרום המוח ולדלקת ריאות, ומביא למותם של כ-800 אלף ילדים בעולם בשנה.



המימון שקיבלו מחקריו של דגן מהווה 74% מסך הכנסות המרכז הרפואי סורוקה ממחקרים ב-2007, והוא "הקפיץ" את בית החולים למקום השני במונחים של הכנסות ממחקרים קליניים - כך עולה מדו"ח הוועדה להתקשרויות של משרד הבריאות, שהגיע לידי TheMarker.



בדו"ח מדורגים הרופאים ובתי החולים לפי היקף מימון המחקרים הקליניים שקיבלו מחברות התרופות, וחברות התרופות לפי הסכומים שהשקיעו במחקרים אלה. בראש דירוג בתי החולים נמצא בילינסון, עם הכנסות של 54 מיליון שקל ממחקרים.



חברת התרופות שהשקיעה את הסכום הגבוה ביותר במחקר קליני בישראל בשנה האחרונה היא WYETH - 33.4 מיליון שקל. סך ההשקעה של חברות תרופות בישראל במחקר הקליני הגיעה לשיא ב-2007 - כ-255 מיליון שקל; מדובר בגידול של 53% לעומת ההשקעה ב-2004 וגידול של 26% לעומת 2006. "אחד היתרונות של מחקר קליני בהיקף כה גדול הוא שכ-1,000 ילדים קיבלו חינם את החיסון שאינו נכלל בסל החיסונים, ועלותו גבוהה", אומר פרופ' דגן.



"הגידול בהשקעות עם השנים הוא צעד חיובי", אומר זאב זליג, יו"ר פארמה ישראל, ארגון הגג של חברות התרופות הרב-לאומיות בישראל. "אין ספק שהתעשייה תרמה ליכולת של בתי החולים להשקיע בפיתוח המשאבים הפנימיים לצורך ניסויים ולמנף אותם לרמה דומה לזו שבמיטב המרכזים הרפואיים בעולם העוסקים במחקר רפואי". לדבריו, הרווח הכספי למדינה חורג מההכנסות הישירות המוצגות בדו"ח: "ברגע שחולה נכנס לניסוי בתרופה חדשה על חשבון חברת התרופות, אין צורך לתת לו תרופה אחרת, והוצאה זו נחסכת למדינה.




"יש גם רווח ישיר לבתי החולים - למשל, החיסכון בהוצאות על בדיקות מעבדה, רנטגן, MRI ואחרות, שכאשר הן נעשות במסגרת ניסוי, חברות התרופות משלמות בעבורן. נוסף על כך, הניסויים הקליניים מעשירים את הרופאים שמבצעים אותם ביכולות מקצועיות טובות ומביאים אותם לקדמת הרפואה".



עם זאת, זליג רומז כי הביורוקרטיה עדיין מקשה על ביצוע המחקרים: "נשמח להרחיב אף יותר את המספר וההיקף של הניסויים הקליניים בישראל, תוך עזרה של משרד הבריאות להקל באישורים של ועדות הלסינקי (ועדות המאשרות ומבקרות ניסויים קליניים - ר.ל.ג) ובזירוז תהליכים ביורוקרטיים".



בילינסון: 54 מיליון שקל הכנסות ממחקרים



בסך הכל מפורטים בדו"ח 30 מוסדות רפואיים ציבוריים שבהם בוצעו מחקרים קליניים במימון חברות התרופות ב-2007, וניכר כי החברות פורסות את הניסויים על פני מרכזים רבים יותר מבעבר. "לוגיסטית זה יותר מסורבל לערוך מחקר אחד בכמה בתי חולים, אבל מצד שני זה מאפשר לגייס יותר חולים ולסיים את הניסוי מהר יותר", אומר בכיר בתעשיית התרופות.



בראש דירוג ההכנסות של בתי חולים ממחקרים רפואיים נמצא בית החולים בילינסון, שהכנסותיו ממחקרים רפואיים ב-2007 הסתכמו בכ-54 מיליון שקל - גידול של 72% לעומת 2006. ערן הלפרין, מנהל המרכז הרפואי רבין (בילינסון), מסביר את הדירוג הגבוה של בית החולים: "קידום המחקר הוא חלק מהאג'נדה שלנו. זה בא לידי ביטוי בכך שהחלטנו להקל, ככל האפשר, על ביצוע המחקרים, הוספנו כוח אדם לוועדות הלסינקי כדי לזרז את המחקרים וגייסנו תרומות לא רק לבניינים, אלא גם להשקעה במחקר".



במקום השני, בהפרש גדול, ניצב המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, שהכנסותיו ממחקרים ב-2007 הסתכמו בכ-45 מיליון שקל - גידול של 350% לעומת 2006, שבה הגיעו הכנסותיו ל-9.9 מיליון שקל. המיקום הגבוה של סורוקה בטבלה נובע בעיקר מהשקעות במחקרים שמנהל פרופ' דגן.



במקום השלישי ניצב המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) עם הכנסות בהיקף של כ-39 מיליון שקל - ירידה לעומת 2006 שבה עמדו הכנסותיו ממחקרים על כ-42 מיליון שקל. נתון מפתיע הוא הדירוג הנמוך של המרכז הרפואי הגדול בישראל, שיבא - מקום רביעי בלבד עם הכנסות של כ-20 מיליון שקל ב-2007 (ירידה תלולה מ-2006 שבה הסתכמו הכנסותיו ב-38 מיליון שקל).



פרופ' שלמה נוי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בשיבא, אומר: "הדו"ח משקף רק את הניסויים הקליניים שעורכות חברות התרופות, אך לא כולל את מענקי המחקר התחרותיים (מענקים מגופי מחקר ממשלתיים או פדרליים - ר.ל.ג), שהם המדד האיכותי האמיתי למחקר, ובהם שיבא מוביל על שאר המרכזים הרפואיים. סך ההשקעות החיצוניות במחקר ופיתוח בשיבא מגיע לכ-70 מיליון שקל בשנה.



"כיום ישנה מדיניות חדשה של שמירת קניין רוחני בשיבא, מה שגורם לעתים לחברות לקבל החלטה שלא לבצע ניסויים", מסביר נוי. "חשוב לנו לקבל תמלוגים מהמכירות בעתיד, מכיוון שהחברות שעושות כאן ניסויים מתבססות על הרופאים והידע שלנו. לדעתנו, ויתור בעניין הקניין הרוחני הוא חשיבה לטווח קצר".



את החמישייה הפותחת חותם רמב"ם, שהכנסותיו ממחקרים רפואיים ב-2007 הסתכמו בכ-17 מיליון שקל. בתי החולים השייכים לשירותי בריאות כללית "מככבים" בעשירייה הפותחת של בתי החולים: נוסף על בילינסון וסורוקה, שפותחים את הרשימה, מדורגים כרמל ומאיר במקומות השישי והשביעי, ובית החולים העמק בעפולה במקום התשיעי.



"בזכות המחקרים אפשר לתת תרופות שאינן בסל"



בדירוג ההשקעות של חברות התרופות בניסויים קליניים מובילה בהפרש גדול חברת התרופות WYETH, עם השקעה של 33.4 מיליון שקל במחקרים קליניים בישראל ב-2007; מדובר בסכום הגבוה פי 1,000 מזה שהשקיעה החברה ב-2006 - 31.5 אלף שקל בלבד.



עשרת הרופאים במקומות הראשונים מבחינת ההיקף הכספי של המחקרים הקליניים שבניהולם מגיעים ברובם, כצפוי, מבתי החולים סורוקה, בילינסון ואיכילוב, המדורגים במקומות הראשונים בהכנסות ממחקר. במקום הראשון, כאמור, ניצב פרופ' רון דגן מסורוקה, שמנהל מחקרים בהיקף של 33.7 מיליון שקל; אחריו, בהפרש ניכר, פרופ' סולומון שטמר מבילינסון שמנהל מחקרים בהיקף של 6.8 מיליון שקל, פרופ' לואיס בזיל מבית החולים כרמל (4.9 מיליון שקל), פרופ' דוד זלצר מאיכילוב ופרופ' מרדכי קרמר מבילינסון.



פרופ' שטמר מבילינסון מספר כי היחידה שאותה הוא מנהל השקיעה מאמצים רבים כדי להביא יזמים וחברות להשקיע במחקרים קליניים. "המטרה היא להביא טיפולים חדשניים ולקבל תרופות שאינן בסל התרופות לחולים עם מחלות ממאירות שאין להן מענה", מסביר פרופ' שטמר. פרופ' דב וינברגר, מנהל מחלקות העיניים בבילינסון והשרון, מוסיף: "בזכות מחקרים אלה מתאפשר לי לתת תרופות חדשות שאינן כלולות בסל הבריאות".



ומה אין בדו"ח?



הסכומים המוצגים בדו"ח של הוועדה להתקשרויות משקפים את סך כל הסכומים ששילמו חברות התרופות לבתי חולים בעבור מחקרים קליניים שנעשים בתחומם. הסכומים כוללים את עלות עריכת המחקרים ואת הרווח של בתי החולים.



עם זאת, המחקרים אינם משקפים את מלוא ההוצאה של חברות התרופות על ניסוים קליניים: סעיפים כמו עלות התרופות הנחקרות עצמן, הלוגיסטיקה הכרוכה במחקר, העיבודים הסטטיסטיים ועוד - אינם נכללים בדו"ח משום שאינם משולמים לבית החולים אלא לחברות חיצוניות. לפיכך, ההוצאה האמיתית של חברות התרופות על מחקר קליני בישראל גבוהה בהרבה, ולפי הערכת בכיר בתעשיית התרופות עומדת על כ-300 מיליון דולר בשנה.



בנוסף, אין בדו"ח פירוט לגבי מספר המשתתפים בכל ניסוי, כך שלא ניתן להסיק ממנו עד כמה זול או יקר לחברות התרופות לערוך ניסויים קליניים במדינת ישראל.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully