קנת מן, מייסד הסנגוריה הציבורית בישראל: "כסף קונה צדק - לצערי"

מאת הילה רז ועמית בן ארויה



גם כאשר הוא מייצג נאשמים בתיקי צווארון לבן, עו"ד פרופ' קנת מן היה ונשאר אידיאולוג. "חברים שלי בברקלי הלכו לעבוד עם אינדיאנים, אני באתי לישראל. נשארתי עם עניין זכויות האדם בזמן שאחרים עזבו זאת עם שינוי הזמנים בארה"ב", הוא אומר. גם הוא מייצג את אלה שהפרוטה מצויה בכיסם, אבל לצדם יש פעילות נוספת: "יש לי משרד עורכי דין ובהמשך המסדרון פועלת עמותת 'גישה' שאני בין מקימיה, שעוסקת בזכויות בתחום חינוך לפלשתינים".



מן, בן 61, מייסד הסניגוריה הציבורית בישראל, הגיע לישראל ב-73' לאחר שנים סוערות של מחאות סטודנטים באוניברסיטת ברקלי נגד מלחמת וייטנאם. 35 שנים מאוחר יותר שוקד מן על תיקים כגון ייצוג גלעד שרון בפרשת האי היווני, אתי אלון בבקשותיה לחופשות מהכלא, איתן רכטר שזוכה מעבירות שימוש במידע פנים בקרדן, וכעת גם השופטת דליה מארק-הורנצ'יק, החשודה בקבלת טובות הנאה מעו"ד גד פרנקל.



עורך הדין אינו כלי שרת



משרדו המחודש ממוקם בבניין ישן במרכז תל אביב. בזמן שרוב המשרדים הגדולים עברו למגדלים עם הנוף לים, נשאר מן עם חלונות למגרש חנייה ורעש שיפוצים ברקע.



מה ההבדל מבחינתך בין ייצוג גלעד שרון לייצוג אדם הנזקק לשירותי הסנגוריה הציבורית?



"יכולת המימון של הלקוח. הסנגוריה נותנת ייצוג טוב מאוד, אבל אין משאבים. הם מאפשרים ייצוג ומביאים לעיתים קרובות לתוצאות טובות יותר. אבל צדק עולה כסף. למרות שזה דבר שנלחמתי נגדו שנים רבות מחיי המקצועיים, לצערי הכסף קונה צדק".



האם תסרב לייצג אדם מסוים?



"אני מוכן לייצג בכל העבירות. אבל יש אנשים שאני לא רוצה להיות בקשר איתם, לא משום שאני לא רוצה לייצג בעבירה. יש לקוחות שאתה פוגש והם חושבים שעו"ד הוא כלי שלהם. אני לא כלי של אף אחד. אני מדגיש - גם אנשים אלה צריכים להיות מיוצגים, והיום יש לנו את הסנגוריה הציבורית לשם כך. גם הסנגוריה שומרת על גבולות, וגם הסנגוריה יכולה לבקש להתפטר מייצוג. אני יכול לייצג בכל עבירה".



כולל רוצח ראש ממשלה?



"צריך להיפגש עם האיש ולבדוק את נסיבות האישום והמעשים המיוחסים לנאשם".



מה דעתך על נאשמים שלוקחים שירותי יחסי ציבור?



"לדעתי סניגורים כיום חייבים להתייחס להיבט התקשורתי ולפנות לתקשורת. מי שלא פונה לתקשורת כשהתיק קורא לזה, לא יעשה את עבודתו כסניגור בצורה הטובה ביותר. מי שדוחף את עצמו או את התיק לתקשורת כשזה לא מתאים, עושה שירות דוב ללקוח".



המערכת יוצרת פיקציה



אתה רואה דרך למזער את השפעת התקשורת על שופטים?



"שופטים מושפעים ממה שמתפרסם. אין דרך לנטרל את ההשפעות האלו באופן מלא. אפשר לפתח תרבות משפטית שמנסה להיות מודעת להשפעות ולא להתכחש להן. המערכת יוצרת פיקציה. כל אחד שמופיע בבית משפט יודע שזו פיקציה, והמערכת ממשיכה להפיץ ששופטים לא מודעים לסיקור בתקשורת. יש לשנות כללים בקשר לפרסומים מתוך חומר חקירה, לפני הגשת כתב אישום וגם במהלך המשפט. אני בעד הגבלות על התקשורת בנושא".



מה דעתך על התנהלות מזוז בפרשת קצב?



"ברור שנעשתה טעות שבהתחלה יצאו עם הודעות כל כך מוגזמות. אני לא חושב שכתוצאה מכך צריך להסיק שהיועמ"ש לא יכול למלא את תפקידו. ברור שההתנהלות פגעה באמון הציבור. לא ייתכן שינסחו כתב אישום, יופיעו בתקשורת עם אונס ולמחרת יעשו עסקת טיעון כזו. תחושת הצדק נפגעת".



מה להערכתך היתה האסטרטגיה של סניגורי קצב?



"פלדמן הצליח לנטוע בראשו של היועמ"ש לממשלה את התחושה שראייתו הראשונית של היועמ"ש את התיק היתה לא נכונה. זו הצלחה גדולה של סניגורים. סניגור טוב צריך לדעת איך לבנות נראטיב משכנע ממצבור עובדות. עוה"ד הטובים במשפט הפלילי יודעים איך לבנות סיפור משכנע שניתן לתת בו אמון".



"להיטות גדולה מדי"



לאחרונה ייצג מן את איתן רכטר, אחד מבעלי השליטה בחברת קרדן שזוכה לאחר עשר שנות חקירה ומשפט שהתנהלו בחשד לשימוש במידע פנים ומרמה במטרה להשפיע על שער מניית קרדן. בפסק הדין שבמסגרתו זוכה רכטר לפני כחודש מתחה השופטת זיוה הרמן הדסי, מבית משפט השלום, ביקורת על התנהלות פרקליטות מחוז מרכז מיסוי וכלכלה. בנוסף זוכו לאחרונה עו"ד ישראל שמעונוב ורו"ח מרדכי כבירי מעבירות על חוק ניירות ערך.



איך אתה רואה את גל הזיכויים והביקורת שנשמעת משופטים כלפי פרקליטות מיסוי וכלכלה?



"מתוך חשיפה לתיקים די רבים של פרקליטות מיסוי וכלכלה יש לי תחושה שהמדיניות לא ברורה לגבי מהו תיק שצריך להשקיע בו אמצעים רבים, לאורך זמן רב. אני חושב שזה מתחיל ברשות לניירות ערך. מספר התיקים שנחקרים אינו מספיק. יש לי הרגשה שמתחילים להשקיע בתיק, עורכים חקירה מאומצת לאורך זמן, נוצרת דינאמיקה סביב התיק, לפיה מכיוון שהשקענו בו, צריך להמשיך להשקיע. זה דומה למי שמשקיע בבורסה - צריך לדעת מתי לצאת מהתיק, כשהוא לא מצליח. מאבדים פרופורציה. יש הרגשה לעתים שהטיפול בתיקים הופך לעניין אישי. מאבק עם הסניגור להביס אותו, במחיר גבוה מדי לאינטרסים אחרים של איזון בשימוש בסנקציה פלילית. הלהיטות גדולה מדי".



על הזיכוי בקרדן מן אינו שש לדבר, מכיוון שהמועד להגשת ערעור על ידי הפרקליטות עדיין לא חלף. לדבריו, כשנחשף לתיק בראשונה שאל את עצמו מדוע משקיעים בזה כל כך הרבה משאבים, "הרי לא נגרם נזק ממוני ישיר לאף אחד שם".



למה אין אפשרות להטיל סנקציות אזרחיות בעבירות כאלה?



"יש התנגדות מצד הפרקליטות לשימוש בסנקציות אלטרנטיוויות שלא דורשות הפעלת משפט פלילי. בארה"ב רק 3% מהתיקים בעבירות כאלו הולכים להליך פלילי. 97% נותרים מקבלים סנקציות אלטרנטיוויות, שהן מאוד יעילות. כשעבדתי במשרד עורכי דין בניו-יורק שטיפל באותן סוגיות, ראיתי איך סנקציות כאלה מרתיעות את הבכירים. המנהלים בפחד גדול מאוד מפיטורים, קיצוץ במשכורת, פרסום שלילי. עצם החשיפה לסנקציה ציבורית היא מאוד אפקטיווית".



מה גישתך כסניגור של דליה מארק-הורנצ'יק?



באופן שיטתי נקטנו עמדה לפיה לא נשמיע עמדתנו לתקשורת.



הכל שפיט?



איפה אתה נמצא במחלוקת בין הנשיאה בייניש לשר פרידמן?



"כמו השר פרידמן, אני מאוד מתנגד למינויים זמניים בעליון. עם זאת, המהלך שמאפיין את השר הוא הצעותיו לצמצם את סמכויות בית המשפט העליון ולסגת מהתערבות בעניינים הקשורים לזכויות אדם, ביטחון ותקציב המדינה. אני חושב שהוא שוגה כאן. זה כיוון לא נכון, ומכיוון שזה שם צל על כל הצעותיו האחרות, זה מדאיג אותי מבחינת מה שהוא יצליח לעשות, אם זה בראש סדר עדיפויותיו".



מעורבות בג"ץ יתרה לדעתך?



מי שקרוב רואה שרוב הבג"צים נדחים. בג"ץ מוריד מסדר היום שלו תיקים רבים. קשה להגיע לדיון בנושאים עקרוניים. ההתערבות קטנה בהרבה ממה שנראה. יש פער מאוד גדול בין מציאות זו לרטוריקה "הכל שפיט", אימרה שחבל שאי פעם נאמרה, משום שהיא יצרה מציאות מדומה מול המציאות האמפירית, הקונקרטית, שבה לא הכל שפיט. בית המשפט נמנע מלהתערב בנושאי זכויות אדם ומערכת הביטחון ונושאים שמעוררים מחלוקת ציבורית, אך לדעתי ראוי שבית המשפט יפסוק בהם".



יש תפקיד שלא היית מסרב לו בשירות המדינה?



"השם שלי עלה כמועמד לבית המשפט העליון כמה פעמים אבל אני לא מועמד כעת. נפגשתי עם שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון לאחרונה. אני מאמין בשליחות, והדבר אומר דרשני".