חישבו נא על קיץ ללא מזגן

לפני שנה ביקרה שלי יחימוביץ' את נחמיה שטרסלר, שצידד בהפרטה, והצהירה שחברת החשמל היא "אחת מחברות החשמל הטובות בעולם ותעריפיה הם מהנמוכים בעולם". בתגובה כתבתי: "התעריפים נמוכים בגלל שהחברה מסובסדת על ידי הממשלה באמצעות מחיר הון נמוך".

השבחים לחברת החשמל נשמעים עתה כמו האופטימיות של משקיעי הסאבפריים לפני שנה. כמו בר סטרנס ובנקים אחרים בארה"ב, שמבקשים מהפדרל רזרב הזרמת כספים, מבקשת כעת חברת החשמל ממשרד האוצר שיזרים הון עצמי של 2.5 מיליארד שקל. זוהי רק ההתחלה, הבור עמוק הרבה יותר. הכל היה צפוי ממאזני החברה. חברת החשמל ותומכיה התנהגו כמו הורה חביב המחלק מתנות לילדיו עד שהוא מקבל צלצול ממנהל הבנק הדורש ממנו לכסות את האוברדראפט.

מלבד הלקוחות המסובסדים של חברת החשמל ועובדיה, נהנו מהמתנות המשקיעים באיגרות החוב שלה. ביניהם נמצאים גם בנקים, חברות ביטוח וקרנות השקעה, שהלוו ללא חשבון מתוך הנחה שבעת הצורך המדינה תציל את השקעתם. הזרמת הון עצמי לחברה פירושה חילוצם של המשקיעים האלה - והשאלה היא אם ראוי למדינה להוציא לשם כך מיליארדי שקלים. השתדלנים של המשקיעים יתחילו ללחוש על אוזני הח"כים שפשיטת רגל של חברת החשמל תמוטט את המשק, אך אין זה נכון. פשיטת רגל אינה צריכה להביא לפירוק החברה. היא יכולה להמשיך ולפעול כמקודם, אלא שספקי ההון שלה יפסידו חלק מהשקעתם.

בפשיטת רגל יפוטר הדירקטוריון וימונה נאמן לניהול החברה. מינוי כזה עשוי להיות שיפור לעומת המינויים הפוליטיים הנוכחיים. הנאמן יעריך את נכסי החברה ויגיע להסדר עם המשקיעים בהלוואות ובאיגרות החוב שלפיו הם יישאו בחלק מההפסדים, בתמורה להזרמת הון מהמדינה שהיא בעלת המניות. במצב של פשיטת רגל גם העובדים יצטרכו לוותר על משהו. הם יכולים כמובן לסרב, והממשלה יכולה שוב להתקפל. ואז יש לצפות שוב לצלצול ממנהל הבנק שדורש לכסות את האוברדראפט. אפשר לקוות שכאשר חרב פשיטת הרגל מונפת בצורה ממשית, כושר המיקוח של עובדי החברה יקטן.

במודל הפעולה החדש יש לחשב את העלות האמיתית של ההון ולקבוע תעריפים בהתאם. החשמל הזול מנע הקמת תחנות כוח פרטיות. האתגר החשוב ביותר כעת הוא למנוע מחסור צפוי בייצור חשמל ב-2010 שעלול להחניק את הצמיחה במשק ולפגוע באיכות החיים. חישבו נא על קיץ ללא מזגן.

הכותב הוא פרופסור לפיננסים באוניברסיטת ניו יורק