ראש הממשלה אהוד אולמרט, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, ויו"ר ההסתדרות עופר עיני, קרובים להסכמה היסטורית על הקמת מועצה כלכלית-חברתית בישראל - כך נודע ל-TheMarker. המועצה המתוכננת תקבע במשותף את התוכניות ארוכות הטווח של המדינה - ומהן יגזרו ההקצאות של כספי התקציב.
לפי ההסכמה המתגבשת תקבל המועצה סמכויות בחוק, ותכלול נציגי ציבור, בהם נציגים ערבים וחרדים. ההצעה מסתמכת על גוף דומה הקיים באירלנד, אשר תרם רבות להצלחה הכלכלית האדירה של המדינה ב-20 השנים האחרונות: בתוך שני עשורים זינקה אירלנד ממעמד של אחת המדינות הנחשלות באירופה לאחת המדינות המשגשגות באירופה ובעולם כולו.
המועצה האירית קובעת את התוכניות האסטרטגיות ארוכות הטווח של אירלנד; היא מפרסמת אחת לכמה שנים את המלצותיה לעשר השנים הבאות, ולפי התוכניות שהיא קובעת נגזר מבנה התקציב באירלנד. ההצלחה של המועצה האירית מיוחסת לעובדה שכל החלטותיה מתקבלות בהסכמה בין נציגי הממשלה, נציגי המעסיקים ונציגי העובדים.
גם בישראל יהיה מבנה המועצה דומה: את הגוף יובילו נציגי הממשלה, התאחדות התעשיינים וההסתדרות. בראש המועצה צפוי לעמוד ראש הממשלה, ולצדו יו"ר ההסתדרות ויו"ר התאחדות התעשיינים. ההסתדרות והתעשיינים דורשים כי מבנה המועצה יהיה שוויוני, עם נציגות דומה לשלושת המגזרים. משרד רה"מ, ככל הנראה, דורש כי בקבלת ההחלטות תינתן עדיפות לעמדתו של ראש הממשלה. הוויכוח על חלוקת הסמכויות מנע עד כה את ההכרזה על הקמת המועצה, אבל ככל הנראה שלושת הצדדים קרובים לסיכום בנושא.
המועצה תדון ותקבל החלטות בנוגע לתוכניות האסטרטגיות ארוכות הטווח של ישראל. מאחר שבמועצה יהיו חברים כל נציגי האוכלוסיות בישראל - עובדים, מעבידים, וכן אנשי ציבור ואנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים - התקווה היא כי ההחלטות שיתקבלו יהיו בעלות משקל רב. מאחר שהן יתקבלו בהסכמה, לאחר שהמגזרים השונים הגיעו להסכמה על האינטרס הלאומי המשותף שדורש קידום. בהתאם, כל אחד מהמגזרים גם יצטרך להתפשר על מנת לאפשר את קבלת ההחלטה המשותפת.
איזון האינטרסים של המגזרים השונים
ההחלטה המשותפת תוגש לממשלה, אף שככל כנראה לא תחייב אותה. עם זאת, ההערכה היא שהממשלה והכנסת יתקשו להתעלם מהמלצות שהתקבלו במשותף על ידי נציגי כל המגזרים. לפיכך, במידה והמועצה המשותפת תצליח, להמלצותיה אמור להיות משקל רב, והן אמורות לקבוע את מבנה תקציב המדינה ואת ההקצאה הרב שנתית של כספי התקציב.
המועצה אמורה לדון בכל נושא בו היא מוצאת עניין, כגון תקציבים הרב-שנתיים שיוקצו לחינוך; מדיניות ההפרטות של ישראל; גודלו הרצוי של הגרעון בתקציב ועוד. ההחלטות תתקבלנה בראי של איזון האינטרסים של המגזרים השונים, דבר שאמור להבטיח כי הן לא יובילו לסכסוכים בין הצדדים.
מי שעלול להיפגע מהקמת הגוף החדש הוא משרד האוצר. נציגי משרד האוצר אומנם יהיו חברים במועצה, אבל הם לא יעמדו בראשה, וגם הם יצטרכו לקבל את החלטותיה כבסיס לבניית התקציב. החשש הוא כי האוצר יראה בכך כרסום בסמכויותיו, אף שדגם החלטות כזה מקובל באירלנד וגם במדינות נוספות באירופה. ככל הידוע, משרד האוצר לא היה שותף עד כה במגעים להקמת המועצה החדשה.