החלו הדיונים בתביעה נוספת כנגד NDS בגין פריצת הקוד של מתחרותיה והפצתו ברשת מתוך כוונה לפגוע בהן

לדברי דיש, האקרים, שנשכרו על ידי NDS גנבו ופרסמו מידע שאפשר כניסה חופשית לשירותי הטלביזיה בלוויין של החברה. על בסיס טענות אלו תובעת דיש מקווה דיש לקבל מאות מיליוני דולרים מ-NDS, המבוססים על טענה של אובדן הכנסות, עלויות החלפת הציוד והקידוד מחדש של המערכת.



על פי התביעה, קבוצת האקרים, שעונה לשם "צוות הכובע השחור" גרמה להצפה של השוק בכרטיסים חכמים (כרטיסים הנכנסים לממיר הכבלים או הלווין ומאשרים ללקוח לראות רק את הערוצים עליהם שילם) שאפשרו גישה חופשית לכל תכני הטלוויזיה של דיש. דיש אינה תובעת את מפיצי הכרטיסים אלא את NDS שלטענתה שכרה את ההאקרים שפרצו את הצפנת הכרטיסים ופרסמו אותה באינטרנט במטרה לאפשר את ייצור הכרטיסים המזויפים במטרה לפגוע במתחרותיה.



התביעה, הוגשה במקור על ידי חברת אקוסטאר, שהתפצלה בשלב מאוחר יותר לשתי חברות - דיש ואקוסטאר קורפ.



וויד וולש, עו"ד של דיש אמר בטיעוני הפתיחה כי "NDS הגו תוכנית לפיה יקחו את ההאקרים מהרחוב ויפנו אותם כלפי המתחרים". לדבריו, הרעיון למעשי הריגול והגניבה עלה והחל ב-1998 כאשר דיקרקט טיוי, לקוחתה הגדולה ביותר של NDS, סבלה מגל של ניסיונות פריצה למערכותיה והתלבטה האם לעזוב את DNS ולעבור לשימוש במערכותיה של אקוסטאר.



לדבריו של וולש עלויות החלפת הציוד (החלפת כל הכרטיסים החכמים אצל המנויים) הסתכם בכ-90 מיליון דולר.



זו אינה הפעם הראשונה בה מוגשת תביעה כנגד NDS בגין האירוע המדובר. בשנת 2002 תבעה קאנאל פלוס, יצרנית כרטיסים חכמים וספקית שירותי טלוויזיה בלווין, את NDS בטענה כי בסוף שנות התשעים הקימה החברה מעבדה בישראל, בה פוצחו קודי הכרטיסים החכמים של הממירים הדיגיטליים המשמשים את לקוחות קאנאל. ב-1998 פוצח הקוד, ולטענת קאנאל שלחה אותו NDS ל-NDS אמריקה לצורך הפצתו באינטרנט, כדי לאפשר זיוף הכרטיסים החכמים. במארס 1999, לפי כתב התביעה, פורסם הקוד באתר באינטרנט, והשוק השחור הוצף בכרטיסים מזויפים שאיפשרו צפייה בשידורי קאנאל ללא תשלום.



NDS הנסחרת בבורסת הנאסד"ק לפי שווי שוק של 2.7 מיליארד דולר, מתמחה בפיתוח מערכות לגישה מותנית (כרטיסים חכמים) ואפליקציות אינטראקטיוויות המיועדות לשידורי טלוויזיה בכבלים ולוויין.