מורית היקרה,
עזבתי את מקום העבודה הישן שלי ומצאתי עבודה חדשה. הבוסית שלי, שלא התחילה לחפש לי מחליף, ביקשה ממני למשוך עוד קצת, בטענה שהיא לא רוצה שיהיה ואקום. בחודש האחרון עבדתי במקביל בשני מקומות העבודה - הישן והחדש. אני רוצה "לסיים יפה", אבל בא לי להקיא כבר מהמקום הזה. מה לעשות?
ש. יקרה,
התחושה הראשונה שנוצרת מקריאת המכתב שלך היא שלמקום העבודה הקודם שלך יש בעיה עם גבולות ועם הגדרת יעדים וקבלת החלטות. מעסיקייך העדיפו לבקש ממך למשוך עוד חודש של עבודה בשני המקומות, ולא באמת חיפשו לך מחליף. בפועל, הם פשוט לא מסוגלים "לחתוך" אתך. זו התנהגות המשיקה להתנהגויות אחרות, שאת בטח עדה להן בארגון ביומיום - למשל, לא להעניק קידום למרות התחייבות לכך, או לא לזהות קושי של עמידה ביעד מקצועי, וברגע האחרון לנסות לאלתר.
על סמך הרקע שנתת, אני מניחה שגם אם תקצי לארגון שבוע נוסף מזמנך, ייתכן שבסיומו הם יבקשו ממך להישאר עוד. למעשה, נתת להם זמן רב - חודש שלם של חצי-חצי, בנוסף לזמן שחלף מאז שהודעת לראשונה על עזיבתך. ההמלצה החמה שלי היא ללכת עם הלב ותחושת הבטן שלך - ולחתוך.
אם אכן לארגון יש קושי עם גבולות, תצטרכי את לייצר אותם בעבורו. לא הייתי מושכת עוד יום אחד כי אני משוכנעת שהם יסתדרו. את לא נעלמת, ובמקרה חירום יש להם את מספר הטלפון שלך.
אחת התופעות שאני נתקלת בהן שוב ושוב, ולמען האמת, מכירה גם באופן אישי, היא הקושי להגיד "יש גבול". הנטייה הטבעית היא למשוך ולחכות עד לנקודת ה"אין ברירה". כל עוד את נותנת למעסיקים שלך ברירה, הם ינצלו אותה וייהנו ממנה. הדבר דומה למצב שבו אנו אומרים לילד "אסור", אבל לא עוצרים אותו כשהוא עושה זאת בכל זאת. הגדרת גבול מבלי שאוכפים אותו מעבירה מסר של "אין גבולות".
נראה שהיית הוגנת מאוד עם מקום העבודה הקודם שלך, והיה להם מספיק זמן להתארגן ולמצוא לך מחליף. העובדה שמעסיקייך אינם יודעים כיצד להתנהל, או שהם סומכים על טוב הלב שלך, היא בעיה שלהם. גם אם יציעו לשלם לך סכום נוסף בעבור ימים אלה, הייתי ממליצה לך לא להתפתות. נשמע שהמצב הנוכחי לא משפיע לטובה על תחושותייך ועל מצבך הנפשי. והכי חשוב - בלי נקיפות מצפון.
-
בשבוע הבא: התחלתי לעבוד בחברה כמחסנאי, אך עם סיום לימודי מוניתי למנהל כספים בחברה. הבעיה היא שקשה לי לבקש מאלה שעבדו אתי קודם לכן לעשות דברים, כי הם עדיין רואים בי חבר ולא מנהל. אנא עזרי לי, גילי
הכותבת היא יועצת ארגונית ומנהלת חברת HRD
קוראים המבקשים להגיב על השאלה של השבוע הבא יכולים לעשות זאת בבלוג מורית היקרה ב-TheMarker Cafe או בכתובת המייל של מורית רוזן: morit@hrd.co.il
ללכת עם הלב, ולחתוך
TheMarker
11.4.2008 / 10:45