רשימת שיאני השכר ל-2007 כוללת הרבה שמות מוכרים: בנקאים ותיקים, מנכ"לים ובעלי שליטה בחברות הגדולות בתל אביב, וגם בכירים בבתי השקעות. מאחורי התלושים הנדיבים אפשר למצוא לא מעט סיפורי הצלחה של מנהלים שבנו את עצמם מלמטה, "בלי הנחות", עד לתפקיד הבכיר. הנה כמה דוגמאות.



עמוס שפירא - בוחן פתע למנהלים



עמוס שפירא הוא מנהל מהסוג הישן - קשוח, דוגרי ומתעב רשמיות, אחד שמעדיף את התואר "עמוס" על פני "המנכ"ל", ואוהב לתבל את דבריו בבדיחות, גם אם לפעמים אלו בדיחות קרש. כך לדוגמה, כשמבקשים לכבות את הטלפונים הסלולריים בתחילת מסיבת עיתונאים, הוא אומר שמצדו דווקא אפשר להמשיך לדבר.



הדו"חות הכספיים האחרונים של סלקום יכולים לגרום לו להמשיך לחייך. הרווח ברבעון הרביעי של 2007 גדל ב-32% ל-183 מיליון שקל. שפירא נהנה מהרווחים - עלות שכרו היא 176 אלף שקל בחודש, 2.1 מיליון שקל בשנה. הוא קיבל מענק של 3.5 מיליון שקל בגין רווחי 2006, ויש לו גם תוכנית אופציות השווה על הנייר כ-10 מיליון שקל.



שפירא עשה דרך ארוכה עד למיליונים. הוא נולד בשכונת סלמה בדרום תל אביב, סמוך לנוה צדק, באזור שהיה אז שכונת פועלים. כילד, שפירא היה צריך לבחור אם להוציא את דמי הכיס שלו על ארטיק או על נסיעה באוטובוס לחוף הים. אמו המורה ואביו, בעל בית המלאכה, לא יכולים היו להרשות לעצמם את שני הדברים.



בצבא שירת כאיש טכני בחיל האוויר, ולאחר השחרור עבד כמדריך מכונאות מטוסי סילון בבית הספר הטכני בחיפה. את דרכו בעולם העסקי התחיל שפירא ב-1972 כאיש שיווק של חברת סנו בחיפה ובתל אביב. כעבור שלוש שנים עבר להיות איש מכירות בחברת חוגלה, חברה בת של נייר חדרה. בחברה זו התקדם בשרשרת הניהול - תחילה כמנהל השיווק באזור חיפה ואחר כך כמנהל השיווק והמכירות של החברה, עד שמונה ב-1993 לתפקיד מנכ"ל חוגלה-קימברלי.



שפירא נחשב מנכ"ל מוצלח בחוגלה, ואחת ההצלחות הרשומות על שמו היא החדרת חיתולי האגיס לישראל. שפירא נחשב מועמד טבעי לרשת את יקי ירושלמי, מנכ"ל החברה, אך ב-2002 העדיף לעזוב את נייר חדרה לאחר 27 שנה, וקיבל על עצמו את תפקיד מנכ"ל אל על, שהיתה אז חברה ממשלתית.



המעבר מהמגזר הפרטי לממשלתי נתפש כהזוי אצל חלק מחבריו, שלא הבינו כיצד שפירא ירד ממשכורת של 160 אלף שקל לחודש, למשכורת הנמוכה פי ארבעה. הסבר אחד לכך הוא אהבתו של שפירא לתחום התעופה, עוד מימיו בחיל האוויר ובבית הספר הטכני בחיפה. שפירא מעיד על עצמו שהוא מחסיר פעימה כאשר הוא רואה מטוס ג'מבו ממריא עם מאות אנשים. "בכל תפקידיו בחברה, עמוס זכה להערכה רבה. כשהציעו לו את אל על הוא לא היה מסוגל נפשית לסרב להצעה כל-כך מפתה", הסביר השבוע יקי ירושלמי.



בתקופתו עברה אל על מהפסד לרווח, למרות העלייה במחירי הדלק והמצב הביטחוני המעורער שלאחר אירועי 11 בספטמבר 2001 בארה"ב. שפירא גם הצליח להוציא לפועל את הפרטת החברה, לאחר שנים שבהן רק דיברו עליה. אלא שהוא עזב את החברה חצי שנה בלבד לאחר ההפרטה, בנסיבות שלא הובהרו עד היום, וקיבל בונוס פרישה בגובה 850 אלף שקל.



באוקטובר 2005 נכנס שפירא לתפקיד מנכ"ל חברת סלקום, בתקופה שבה נמתחה ביקורת קשה על מערך שירות הלקוחות בחברה. שפירא תקף את הבעיה מיד - פירסם את מספר הטלפון האישי שלו, וקרא ללקוחות סלקום להתקשר אליו. במשרדו בנתניה הציב נורה המהבהבת בכל פעם שיש עומס במוקד שירותי הלקוחות, כדי להעביר לעובדי החברה את המסר שהמנכ"ל לוקח את נושא השירות באופן אישי.



שפירא נחשב בסלקום למי שאחראי על ההנפקה המוצלחת של החברה בבורסה בניו יורק, ולמהפך של סלקום שעברה ממעמד של מפסידה למעמד של מובילת השוק. הדו"ח הרבעוני האחרון הראה כי הההפרש בין הרווחים של סלקום ואורנג' עומד על 84 מיליון שקל, לטובת סלקום.



ההתחלה בסלקום היתה מוצלחת קצת פחות. שפירא יצר אנטגוניזם, לאחר שגער במנהלים בכירים וערך להם מבחנים, עד כדי כך שכמה מהם החליטו לפרוש. עד היום יש מנהלים בסלקום שמדברים על שפירא הגוער והמשפיל, צד שאותו הכירו גם בכירים בחברת אל על.



מקורב לשפירא דחה השבוע את הדברים: "הדבר הכי חשוב לעמוס זה הקשר עם האנשים. נכון, לא קל לעבוד אתו, הוא לפעמים גוער ומתרגז, אולי בגלל הצד הסלוניקאי שלו, אך הוא בשום פנים ואופן לא משפיל. לא תמצא מנהל אחד, במשך כל השנים, שעזב חברה בגלל ששפירא היה המנהל".



ומה הלאה? סביר להניח ששפירא, שעבר במהלך הקריירה שלושה תחומים שונים לחלוטין, יעמוד גם בעוד כמה שנים בראש אחת החברות הגדולות במשק, אלא אם יחליט לפרוש ולהקדיש את כל זמנו לנכדים. כבר כיום הוא מקדיש כמה שעות בכל יום שישי למפגש עם נכדתו מעיין, גם אם הדבר כרוך בפגישות עסקיות ליד הקרוסלה והנדנדה.



מוטי גוטמן - הפסנתרן שחי במטריקס



1,400 אורחי כנס הלקוחות של חברת שנערך בקיץ האחרון חזו במראה לא שגרתי. על הבמה עלתה להקת "הקומה השלישית" המורכבת מעובדי החברה, ופצחה בקונצרט ג'ז סוער. כשהחל סולו הקלידים המהיר הוסבה תשומת הלב לפסנתרן שלבוש בג'ינס וחולצת טי. איש בקהל לא התקשה לזהותו - ככלות הכל מדובר במנכ"ל החברה המארחת, מוטי גוטמן. חבר'מן, דינמי וקרוב לעובדים - אלה כמה מהתכונות שסייעו להצלחה הגדולה של גוטמן בחברת שירותי המחשוב בשבע השנים האחרונות.



כאשר נקרא גוטמן להנהיג את הקמת מטריקס, הוא היה מנהל צעיר של חברת שירותי טכנולוגיה בגודל בינוני. "חובת ההוכחה היתה עליו", אומר פלי הנמר, המו"ל של מגזין "אנשים ומחשבים". כיום עומד גוטמן בראש חברה של 3,500 איש עם מחזור של 1.3 מיליארד שקל. הוא תוגמל יפה - שכרו ב-2007 הגיע ל-7 מיליון שקל, כולל אופציות שקיבל בתחילת השנה.



מטריקס הוקמה ב-2001 וריכזה תחת גג אחד אוסף של חברות שהיו בבעלות פורמולה - בית התוכנה בשן, ניקוב, אי-סופט וחטיבת הבנקאות של אלרון, טלסופט. מאז המשיכה החברה להתרחב באמצעות רכישות, והיא מיזגה לתוכה עד היום כ-35 חברות.



"בשעה שהקימו את מטריקס היו לחברות שהרכיבו אותה מנהלים, אבל דני גולדשטיין, הבעלים דאז של פורמולה (היום חברת אמבלייז היא בעלת השליטה בפורמולה), החליט ללכת על מנהל מבחוץ, והביא את גוטמן", מספר הנמר. "קשה למזג חברות שונות, כל אחת עם האופי והתרבות הארגונית שלה. גוטמן הצליח להשאיר את האנשים בחברה בזכות היכולות הניהוליות והאופי הכריזמטי שלו, שגורם לאנשים להאמין בו וללכת אחריו".



גוטמן נולד בחיפה ב-1961, וכמו רבים אחרים בשוק המחשוב הישראלי החל את דרכו בצבא - ביחידת המחשוב ממר"ם. גם כיום הוא מוקף בלא מעט אנשים שצמחו באותה יחידה, ובהם סמנכ"לית טכנולוגיה במטריקס, רנית זקצר, מנהל חטיבת הטלקום וה-CRM אודי אשכנזי, וכן זיו מנדל וערן לסטר, האחראים על תחום ההדרכה הגדול של החברה.



את דרכו העסקית החל גוטמן בחברת לירז, שהתמחתה בהשכרת מומחים לשירותי מחשוב. גוטמן הצטרף לחברה ב-1987 ושימש מנכ"ל החברה מ-1994. ב-2000 הוא הוביל את מכירת החברה ל-EDS, ובתחילת 2002 מונה למנכ"ל מטריקס. ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI, המבצעת ניתוח מידע על תעשיית ההיי-טק בישראל, מספר כי בשנתיים האחרונות הוביל גוטמן תהליך של שינוי עמוק בחברה. לדבריו, החברה נהפכה מחברה המתמחה באספקה של עובדי מחשוב לחברות שונות לחברה שלוקחת על עצמה הקמה של פרויקטים שלמים.



"כאשר אתה מנהל פרויקטים שלמים, צריך להתמודד עם כל המשברים באמצע, ולהציב מנהלים מתאימים. גוטמן דאג לגייס מנהלים טובים שיוכלו להריץ את הפעילות", אומר שוורצקוף.



גוטמן הוביל גם שני מהלכים שנחשבים נועזים. הראשון היה הקמת המיזם הראשון להעסקת נשים חרדיות בהיי-טק במודיעין עלית. המרכז, שכלל 50 עובדות עם הקמתו, מעסיק כיום כ-350 עובדות וגם חברות אחרות החלו לפתוח פעילויות דומות.



הימור מוצלח נוסף של גוטמן היה בתחום ההדרכה. ב-2003, כאשר תחום ההדרכה בהיי-טק היה בשפל, רכש גוטמן את הפעילות הקורסת של מרכז ההדרכה ג'ון ברייס וצירף אותה לבית הספר להדרכה סיוון, שהיה כבר בבעלות החברה. מאז חזרה התנופה לתעשיית ההיי-טק ועמה הגיע זינוק בביקוש להכשרת עובדים לתעשייה. כיום מטריקס מרכזת את הפעילות הגדולה בישראל, ונחשבת אחת הגדולות באירופה בתחום ההכשרה להיי-טק.



"הוא מנהל מאוד אינטימי", מספר שוורצקוף, "הוא מרבה לבקר את העובדים שלו בכל החברות שבהן הם נמצאים, ויודע מה קורה אתם מקרוב. מעבר ליכולות הניהוליות שלו, הוא פשוט 'מאנטש', גם כלפי העובדים וגם כלפי הלקוחות ואפילו המתחרים".



עקיבא מוזס - טיפס במעלה הפירמידה



הקריירה של עקיבא מוזס, מנכ"ל כימיקלים לישראל (כי"ל), הולמת את האופי הפשוט של החברה. הוא אינו מנהל כוכב, כזה שמדלג מחברת מזון לחברת תקשורת. גם אופיו סולידי, והוא לא מרבה להשתתף בקוקטיילים ובמסיבות של הברנז'ה העסקית התל אביבית. מוזס, 61, התקדם בעקביות בתוך כי"ל, מתפקידי ניהול זוטרים ועד לראש הפירמידה ב-1999. תחת הנהלתו זינק שווי החברה ביותר מפי עשרה לכ-18 מיליארד דולר.



ב-2007 קיבל מוזס מענק של 6 מיליון שקל, בנוסף לשכר של 2.5 מיליון שקל. כמו-כן קיבל מוזס במהלך השנים אופציות של החברה, שהעשירו אותו בעשרות מיליוני שקלים. בנובמבר 2007 הוא גם מונה ליו"ר איגוד החברות הציבוריות.



כי"ל עוסקת בהפקה וייצור של דשנים, כימיקלים מבוססי חומצה זרחתית, ברום ותרכובות ברום. הבחירה במוזס לתפקיד נעשתה על-ידי האחים עופר, שרכשו את כי"ל ב-1999 מידי משפחת אייזנברג. מוזס הגיע לתפקיד לאחר שעבר שרשרת תפקידים בחברות הבנות של כי"ל. ב-1982 הוא מונה למנכ"ל אמפרט, מפעל לייצור דשנים באמסטרדם, והוביל תהליך שמיזג לתוכו את שלושת מפעלי הדשנים הכושלים של כי"ל בגרמניה. מוזס המשיך להוביל תהליכי מיזוג כאשר מיזג את חברת אמפרט לתוך חברת רותם ב-1989. כך נוצרה חברת רותם-אמפרט, שעסקה בייצור סלע פוספט וחומצה זרחתית.



תחת ניהולו נקטה החברה באסטרטגיה חדשה - במקום הפקת הפוספטים בלבד, היא עברה לייצור מוצרי המשך דוגמת תוספי מזון שסיפקו לחברה פעילות בעלת שיעורי רווחיות וערך מוסף גבוהים יותר מאשר הפקת סלע הפוספט בלבד.



תנאי הפתיחה של מוזס בניהול קבוצת כי"ל לא היו אופטימליים. החברה היתה מורכבת מערב רב של חברות, חלקן בתחומים הרחוקים מאוד מתחומי הליבה שלה. החברות השונות נוהלו באופן לא מתואם, מה שגרם לכך שלעתים הצלחה של חברה אחת באה על חשבון הרווחיות של הקבוצה כולה.



תחת הנהלתו של מוזס רכשה החברה את מניות הציבור בחברות כמפעלי ים המלח, חברת הברום ופריקלאס. כך נהפכה החברה לתאגיד מגובש המנוהל באופן ריכוזי. במקביל צומצם מספר העובדים במטה החברה מ-100 ל-30.



החברה נהנתה בשנים האחרונות מזינוק חד במחירי האשלג והפוספט. עליית רמת החיים בסין ובהודו הביאה לגידול בביקוש לדלק מן הצומח ולמזון לבהמות, המבוססים על אשלג ופוספט. כיוון שעלויות הייצור לא השתנו באופן משמעותי, העלייה במחירים מתורגמת בחלקה הגדול לזינוק בשורת הרווח. כעת החברה יכולה לקצור את הפירות מהגדלת הנתח שלה בשוק האשלג, בעקבות רכישת החברות איברפוטאש ב-1998 וקליוולנד פוטאש ב-2002. שתיהן כורות אשלג במכרות תת-קרקעיים.



החברה איזנה את פעילות כריית האשלג עם פעילויות בתחום מוצרי הברום המיועדים לייצר מעכבי בעירה בתעשיות הרכב, המחשבים והטלוויזיות. כי"ל נהפכה ליצרנית הברום ומעכבי הבעירה הגדולה בעולם, לאחר שהשקיעה 20 מיליון דולר בהגדלת כושר הייצור, והיא שולטת כיום ב-33% משוק זה.



אבי גבאי - ממשרד האוצר לבזק



במארס 2007 נחשפו אי-סדרים בתהליכי האישור של בונוסים בגובה 7.5 מיליון שקל שניתנו למנהלים בכירים בקבוצת בזק. בעקבות החשיפה נאלץ מנכ"ל הקבוצה, יעקב גלברד, לפרוש שנה וחצי לפני סוף החוזה שלו. כשהתפזרה עננת העשן, מצא את עצמו אבי גבאי, בן 40 בלבד, בראש בזק - החברה הגדולה בקבוצה.



עמיתיו מתארים אותו כמוכשר, אמביציוזי, שש לעימותים עם הרגולטור ובעל לשון חדה. אחד היתרונות של גבאי הוא התמצאות טובה במערכת הממשלתית, שאותה הוא מכיר לעומק מהתקופה שבה עבד במשרד האוצר. נכס נוסף שהביא גבאי לתפקיד הוא יחסים טובים עם ועד העובדים של החברה. הוועד אמנם כבר אינו כל-יכול כפי שהיה בעבר, לפני הפרטת בזק - ואולם, יחסים תקינים עמו עדיין מבטיחים שקט תעשייתי למי שעומד בראש החברה. לצד היחסים הטובים שלו עם העובדים, שרבים מהם הוא מכיר בשמם הפרטי, צבר גבאי לא מעט עימותים עם רגולטורים ומתחרים. עימות אחד היה לו עם פרופ' ראובן גרונאו, שעמד בראש הוועדה לשכלול התחרותיות במשק התקשורת. גבאי תקף את הדו"ח באופן גלוי, וטען בין השאר כי הוא מעכב את התפתחות מערך התקשורת בישראל. לגבאי יש יחסים מתוחים עם בכירים נוספים כרם בלינקוב, לשעבר מנכ"ל החברות ברק ו-HOT וכיום ראש אגף תקציבים באוצר, ועם מנכ"ל HOT כיום, דוד קמיניץ.



הביוגרפיה של גבאי אופיינית לפרופיל של נערי האוצר. הוא נולד בשכונת בקעה בירושלים, למד בגימנסיה העברית בעיר ושירת בחיל המודיעין. לאחר לימודים לתואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה העברית, הוא הצטרף לצוות משרד האוצר. במשרד צבר גבאי היכרות עמוקה עם תחום התקשורת. הוא עסק ברכש תקשורת באגף התקציבים והיה דירקטור מטעם הממשלה בבזק. תפקידו האחרון במשרד היה סגן החשב הכללי.



לאחר פרישתו ממשרד האוצר, לפני כעשר שנים, הצטרף גבאי לבזק בתור עוזר בכיר למנכ"ל דאז, אילן בירן. התקדמותו בארגון היתה מטאורית. הוא קודם לתפקיד סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, וב-2003 קודם שוב, והוצב בראש החברה הבת בזק בינלאומי.



בבזק בינלאומי נקט גבאי בכמה מהלכים מוצלחים. בין השאר הוא הסיט את הדגש מתחום השיחות הבינלאומיות, שהרווחיות בו נמוכה, לתחום הצומח של קישוריות לאינטרנט.



האמביציה של המנהל הצעיר לא הוגבלה לניהול של ספקית האינטרנט והשיחות הבינלאומיות. באותה שנה, כאשר עמדה החברה למנות מנכ"ל חדש, הגיש גבאי את מועמדותו מול אמנון דיק, שמונה לתפקיד לבסוף. המועמדות היתה אמנם חסרת סיכוי מלכתחילה, אבל גבאי אותת למקבלי ההחלטות על מטרתו הסופית.



ב-2005 הופרטה בזק, והשליטה בה עברה מידי הממשלה לקבוצת אייפקס-סבן-ארקין. לתפקיד מנכ"ל בזק מונה גלברד. לאחר ההסתבכות בפרשת המענקים לבכירי החברה, גלברד נאלץ לפרוש ובחברה חיפשו יורש. גבאי היה האיש הנכון במקום הנכון. "אין כיום בבזק מישהו שמכיר טוב יותר את מכלול הפעילויות של החברה", אמר עליו בכיר בחברה בסמוך למינויו.



גבאי מונה תחילה כממלא מקום המנכ"ל, ובנובמבר 2007 מונה באופן רשמי למנכ"ל החברה. עם זאת, מעמדו של גבאי אינו מקביל לחלוטין לזה שהיה לגלברד לפניו. תחום אחריותו כולל רק את הפעילות הקווית של בזק, ללא החברות האחרות בקבוצה, כמו בזק בינלאומי ו-yes.



השדרוג במעמד כלל כמובן גם שדרוג בשכר, ועלות שכרו של גבאי ב-2007 הגיעה ל-4.9 מיליון שקל. עם כניסתו של גבאי לתפקיד החלו זעזועים בהנהלת החברה, ובזה אחר זה עזבו את החברה שלושה בכירים - מנהלת החטיבה הפרטית עינת רום, סמנכ"ל משאבי אנוש יובל רכלבסקי וראש החטיבה העסקית נסים אלפיה.



חיים רומנו - בצבא קבע עד גיל 40



עד גיל 40, חיים רומנו, מנכ"ל אל על כיום, נעזר רבות בתמיכתם הכספית של הוריו. עד גיל 27 הוא לא היה בחו"ל. הוא עשה דרך ארוכה עד שהגיע בשבוע שעבר לתלוש החלומות שלו: שכר בעלות של 10.6 מיליון שקל בעבור שנת 2007.



רומנו נולד ב-1954 למשפחה מהמעמד הבינוני שהתגוררה בשכונת יד אליהו בתל אביב. אבא, אמא ואחות אחת בדירת 3 חדרים, ומכונית דה שבו. אביו שימש מנהל מפעל חירות של ההסתדרות, ורומנו התגייס לצבא ואף שירת בקבע, תוך התקדמות עד לדרגת סא"ל.



בגיל 40 עזב רומנו את צבא הקבע, ומאז הוא מקבל פנסיה חודשית של 1,000 דולר. הוא הצטרף לשב"כ לשנתיים, ואחר כך עבר לפרטנר כמשנה למנכ"ל. הוא חיכה בסבלנות כמה שנים בתקווה להתמנות למנכ"ל, אך לבסוף העדיף לקבל את הצעתם של האחים איזי ודדי בורוביץ, להתמנות למנכ"ל אל על.



התפקיד בפרטנר איפשר לו להפסיק להישען על תמיכת הוריו. הוא קיבל שם אופציות במחיר נמוך ומימש אותן בהמשך ברווח ניכר.



רומנו נוהג לומר כי הוא מעולם לא ביקש להתעשר, ולכן הוא נשאר בצבא קבע עד גיל 40. הוא לא משקיע בבורסה, לא קונה ומוכר נדל"ן. כל מה שהוא רצה זה לנהל - ולעשות את זה טוב. בעיניו, הכשרון שלו הוא בניהול, והוא לא שונה מכדורגלן, שחקן קולנוע או זמר, שמשתכרים בהתאם לכישוריהם. לתפישתו, תפקידו של המנהל הוא להשביח את ערכה של החברה ולהגדיל את ההון העומד לרשות בעלי מניותיה, ומי שעושה זאת בעבורם זכאי לתגמול הולם.



ענף התעופה מציב מכשולים רבים למנהלים: מחיר הדלק עולה, שער הדולר צונח, יעדי התיירות משתנים והסכמי העבודה קשיחים. ואולם, רומנו הצליח לנווט את אל על לחוף מבטחים, ואת 2007 סיימה החברה ברווח נקי של 130 מיליון שקל, לעומת הפסד של 151 מיליון שקל ב-2006.



למנכ"לים שמשתכרים שכר של מיליונים בשנה יש כמה קבוצות התייחסות. הראשונה היא זו של הבכירים, שמופיעים יחד אתם בטבלאות השכר וגם אנשים שלא מופיעים ברשימה - עורכי דין, רואי חשבון, בעלים ומנהלי חברות פרטיות שלא מחויבים לדווח על שכרם.



קבוצת ההתייחסות השנייה היא העובדים. מנכ"ל שמקבל שכר גבוה נתקל בקשיים כשהוא מבקש לייעל את החברה, לקצץ שכר ולפטר עובדים. רומנו פתר לעצמו את הבעיה באמצעות דחיית מענקים שהיה זכאי להם בעבר, משנים קשות (שבהן לחץ על עובדיו להתייעל) לשנים טובות יותר, כמו 2007, שבה הרגיש נוח לקבל את המענקים.



ויש קבוצת התייחסות השלישית: הקרובים אל המנכ"ל, או במקרה הזה, אביו. איך מרגיש מנכ"ל שמקבל שכר גבוה במאות אחוזים לעומת השכר שקיבל אביו? רומנו, שדיבר על כך בשיחה פרטית, אמר: "אנחנו עובדים פי 50 יותר מההורים שלנו". כיום, השכר אמנם גבוה בהרבה, אבל השוק גם יותר אכזרי ומצפה לתוצאות מיידיות. אם התוצאות לא טובות, מאבדים את מקום העבודה די מהר. אבל אז לפחות הם לא צריכים להיעזר בהורים.



גיל יניב - הצגה של איש אחד



גיל יניב, ראש האגף לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת כלל ביטוח, נחשב אחד משלושת המנהלים בעלי המומחיות הגדולה ביותר בענף הביטוח הישראלי. יניב הוא בן טיפוחיו של יו"ר כלל ביטוח, אביגדור קפלן, שסימן אותו כבר באמצע שנות ה-90, כשיניב ניהל את סוכנות הביטוח תמורה מבית כלל.



לצד ההערכה שיניב גורף, הוא הספיק לצבור במהלך השנים גם לא מעט מקטרגים. "וואן מאן שואו" (הצגה של איש אחד), קוראים לו בענף - רמז לכך שהיכולת האנליטית המרשימה של יניב לא מחפה על יחסי אנוש בעיתיים. יניב, כך נטען, מתקשה לנהל עובדים ולעבוד בשיתוף פעולה עם מקבילים אליו.



השנה שמו מככב בראשונה ברשימות השכר הכלליות, לאחר שהרוויח ב-2007 כ-6.6 מיליון שקל, שכללו 5 מיליון שקל בונוסים ומשכורת, מיליון שקל באופציות ו-600 אלף שקל פיצויים והפרשות.



יניב, יליד רמת גן, הוא בוגר לימודי כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת חיפה ובעל תואר מוסמך במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. הקריירה שלו בתחום הביטוח החלה ב-1991, כמפתח עסקי בסוכנות הביטוח שקל. ב-1993 הצטרף לסוכנות תמורה, מעט אחרי שזו הוקמה, וכעבור שנתיים מונה להיות מנהל הסוכנות. יניב נחשב למי שהביא את הסוכנות למעמד של סוכנות ההסדר השנייה בגודלה בישראל (סוכנות הסדר היא סוכנות ביטוח הנותנת שירות למעסיקים).



יניב, שניהל את הסוכנות במשך תשע שנים, מונה באוגוסט 2004 לתפקיד משנה למנכ"ל כלל ביטוח, כאחראי על תחום הפנסיה. בינואר 2006 הופקד על החטיבה לחיסכון ארוך טווח, שאותה ניהל יחד עם דני קהל. החיבור בין השניים לא עלה יפה ובמהלך השנה ותשעת החודשים שבהם חלקו את התפקיד, נתגלעו ביניהם חילוקי דעות קשים.



השניים חילקו ביניהם את העבודה כך שקהל היה אחראי בחזית העבודה של חברת הביטוח ואילו יניב פעל מאחורי הקלעים. יניב היה מופקד על תפעול מערך ביטוחי החיים. בתחום זה ניסה יניב להוביל מהפך - הוא ביקש להטמיע תהליכים ונהלים מסודרים בתחום הביטוח, שבו "הסוכן יסדר" הוא ביטוי שגור. המהלך זכה לביקורות צוננות, הן בקרב סוכני הביטוח והן בתוך חברת כלל עצמה.



הסוכנים טענו שבמערכת החדשה תביעות רבות לא נענו, אף אחד לא ידע מי מטפל במה, והבלגן חגג. בתוך חברת כלל טענו נגד יניב כי הוא לא רתם את החברה למשימה ושהוא לא נותן גיבוי לעובדי החברה, שנתונים לביקורת מסוכני ביטוח על המערכת החדשה. לתוך כל זה נכנס הסכסוך האישי בין יניב לבין דני קהל, שבוודאי לא תרם לאווירה באגף לחיסכון ארוך טווח.



זה היה הרקע להחלטתו של אביגדור קפלן, באוקטובר האחרון, למנות את יניב לתפקיד ראש חטיבת האסטרטגיה והפיתוח העסקי בכלל ביטוח. קפלן ניצל את מינויו של שי טלמון למנכ"ל החברה לחילופי גברי בצמרת החברה, ומינה את יניב במקום שי פוגל, שעבר להיות מנכ"ל חברת גארד, חברה בת של כלל בארה"ב.



בתפקידו החדש יניב אחראי על חיפוש הזדמנויות בחו"ל, מיזוגים, בדיקות של רכישות וכל מה שקשור לעתידה של החברה. אחרי שנה מרובת חיכוכים ואינטריגות, יניב בוודאי שמח להגיע לתפקיד עם קצת שקט תעשייתי. עם זאת, בענף הביטוח העריכו השבוע שיניב עלול עתה להיכנס לעמדת חיכוך חדשה - הפעם עם המנכ"ל החדש של כלל ביטוח, שי טלמון. בינתיים נראה שגזרה זו שקטה, כך שליניב יש קצת יותר פנאי לתחביבים האהובים עליו - כמו ריצה ומשחקי כדורסל עם חברים.



שלמה שרף - ההימור שהצליח



את דרכו באלקטרה החל מהנדס המכונות שלמה שרף ב-1975, כמנהל פרויקטים במיזוג אוויר. הוא נולד בתל אביב, למד באורט סינגלובסקי, שירת בחיל האוויר וסיים בהצטיינות לימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון. באלקטרה, מקום העבודה הראשון שלו, הוא התקדם מהר ובהתמדה בסולם התפקידים. ב-1991 חל מפנה משמעותי במעמדו בחברה, כאשר איש העסקים גרשון זלקינד רכש אותה באמצעות חברת אלקו. זמן קצר לאחר מכן מינה זלקינד את שרף למנכ"ל, אף כי בין השניים לא היתה היכרות מוקדמת.



כשנה לאחר מכן הוחלט לפצל את אלקטרה לשתי חברות, אלקטרה צריכה ואלקטרה בע"מ - שאותה ניהל שרף במשך 15 שנה, עד ינואר 2006. בראיון לפני כשנה אמר שרף: "במהלך התקופה שבה ניהלתי את אלקטרה בע"מ ולמעשה פיתחתי אותה מחברה קטנה, בסדר גודל של 200 מיליון שקל, לחברת ענק שמגלגלת כ-2 מיליארד שקל, החלטתי להקים גם חברה שתתמחה בנדל"ן. למעשה הקמתי את אלקטרה נדל"ן כתחביב".



אלקטרה נדל"ן הוקמה ב-1998 והחלה את פעילותה בשוק הבריטי. באותה שנה הוחלט להעניק לשרף תגמול נאה על ההימור: אופציות ל-10% מהחברה. "כשקיבלתי את האופציות, החברה היתה שווה 5 מיליון שקל בלבד", אמר שרף. כיום הוא מחזיק כ-5% ממניות החברה, ששוויין הוא כ-70 מיליון שקל.



בינואר 2006, אחרי שאלקטרה נדל"ן דרשה מנכ"ל במשרה מלאה, ובתום 15 שנות שירות בתפקיד מנכ"ל אלקטרה, החליט שרף, בתיאום עם זלקינד, לעבור לנהל את אלקטרה נדל"ן. באותו זמן בוצעה למעשה הפרדה בין אלקטרה נדל"ן לאלקטרה בע"מ, שעברה לניהולו של איתמר דויטשר, ששימש עד אז מנכ"ל דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל.



"כל חיי עסקתי בבנייה. היתה לי היכרות עם הענף. כאשר החלטתי להקים את חברת הנדל"ן שאלו אותי למה אני עושה זאת, ועניתי 'שיהיה ליום סגריר, שתהיה כרית ביטחון עם עודפי הכספים מהפעילות שלנו באלקטרה בע"מ'", סיפר שרף. עלות שכרו של שרף ב-2007 היתה 7.5 מיליון שקל, כולל מענק של 6.25 מיליון שקל.



עמוס שפירא



מנכ"ל סלקום



גיל: 59



מצב משפחתי: נשוי + 3, סב ל-2



מגורים: תל אביב



עלות שכר (2007): 11 מיליון שקל



השכלה: תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת חיפה. תואר שני בתעשייה וניהול מהטכניון



עוד משהו: בעל רישיון טיסה, נוהג מדי פעם לטוס במטוס קל



שווי שוק סלקום: 10.6 מיליארד שקל



הכנסות ב-2007: 6.05 מיליארד שקל



רווח נקי ב-2007: 873 מיליון שקל



תשואת המניה מאז ההנפקה בפברואר 2007: 80%



מוטי גוטמן



מנכ"ל מטריקס



גיל: 47



מצב משפחתי: נשוי + 3



מגורים: גני תקוה



עלות שכר (2007): 7 מיליון שקל



השכלה: מוסמך במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית



עוד משהו: פסנתרן חובב



שווי שוק מטריקס: 820 מיליון שקל



הכנסות ב-2007: 1.3 מיליארד שקל



רווח נקי ב-2007: 79.5 מיליון שקל



תשואת המניה בשנה האחרונה: 17%



אבי גבאי



מנכ"ל בזק



גיל:41



מצב משפחתי: נשוי + 2 (השלישי בדרך)



מגורים: תל אביב



עלות שכר (2007): 4.9 מיליון שקל



השכלה: מוסמך במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית



שווי שוק בזק: 17.3 מיליארד שקל



הכנסות ב-2007: 12.4 מיליארד שקל



רווח נקי ב-2007: 1.36 מיליארד שקל



תשואת מניה בשנה האחרונה: 5%



חיים רומנו



מנכ"ל אל על



גיל: 53



מצב משפחתי: נשוי + 2



מגורים: גבעתיים



עלות שכר (2007): 10.6 מיליון שקל



השכלה: מוסמך בביטחון לאומי ויחסים בין-לאומיים מאוניברסיטת חיפה. בוגר מדעי החברה והרוח מאוניברסיטת תל אביב



שווי שוק אל על: 1.06 מיליארד שקל



הכנסות ב-2007: 7.9 מיליארד שקל



רווח נקי ב-2007: 130.3 מיליון שקל



תשואת המניה בשנה האחרונה: 3%-



עקיבא מוזס



מנכ"ל כימיקלים לישראל



גיל: 61



מצב משפחתי: נשוי + 5



מגורים: ראשון לציון



עלות שכר (2007): 8.7 מיליון שקל



השכלה: תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה ומוסמך במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית



עוד משהו: אוהד נלהב של מכבי חיפה ונבחרת ברזיל



שווי שוק כי"ל: 72 מיליארד שקל



הכנסות ב-2007: 4.1 מיליארד דולר



רווח נקי ב-2007: 535 מיליון דולר



תשואת המניה בשנה האחרונה: 100%



גיל יניב



מנכ"ל כלל ביטוח



גיל: 44



מצב משפחתי: נשוי + 2



מגורים: יהוד



עלות שכר (2007): 6.6 מיליון שקל



השכלה: תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת חיפה, מוסמך במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב



עוד משהו: אוהב לעשות ספורט



שווי שוק כלל ביטוח: 3.5 מיליארד שקל



רווח נקי מפעילות שוטפת ב-2007: 457 מיליון שקל



תשואת המניה בשנה האחרונה: 43%-



 שלמה שרף



מנכ"ל אלקטרה נדל"ן



גיל: 58



מצב משפחתי: נשוי + 3



מגורים: רמת אפעל



עלות שכר (2007): 7.5 מיליון שקל



השכלה: תואר ראשון בהנדסת מכונות מאוניברסיטת בן גוריון



שווי שוק אלקטרה נדל"ן: 1.5 מיליארד שקל



הכנסות ב-2007: מיליארד שקל



רווח נקי ב-2007: 276 מיליון שקל



תשואת המניה בשנה האחרונה: 27%-