גיל: 33
מצב משפחתי: רווק
מגורים: קנקון, מקסיקו
תפקידים קודמים: מדריך שייט, מדריך ספורט ואחראי על צוות הבידור בכפרים של הקלאב מד
עוד משהו: דובר עברית, אנגלית, צרפתית, איטלקית ופורטוגזית
קנקון, מקסיקו. מי שיביט מהצד על חייו של אייל אמזלג עשוי לחשוב כי הוא חי בחגיגה אינסופית. הוא מתגורר על חוף מטופח ויפהפה, מעביר את זמנו בין ים צלול לבריכה ענקית, ומתלבט לא פעם בשאלה אם להקדיש זמן לתחרות ספורט חובבנית או לחדר האוכל רחב הידיים. התואר שנושא אמזלג גם הוא נראה חגיגי למדי: מנהל קלאב מד בקנקון, מקסיקו.
עם זאת, בניגוד לתדמית ההוללת של מנהל כפר נופש, אמזלג מקפיד דווקא על התנהגות מאופקת משהו. הוא נוהג, למשל, לשמור על ריחוק מנומס מהאורחים. "מים שקטים חודרים עמוק", הוא אומר בחיוך. "ואני שקט יחסית. עם זאת, אני בהחלט נמצא בקשר עם האורחים - זה חלק מהתענוג ומהעבודה. בלילה אני עוסק בעיקר בניהול".
כאשר אמזלג מדבר עברית, אפשר להבחין בקלות במבטא צרפתי חזק. "אני מדבר כל-כך הרבה צרפתית", הוא מסביר, "שעם הזמן המבטא הצרפתי נכנס לי לעברית. אל דאגה - כשאני מגיע לישראל, המבטא הצרפתי נעלם ואני מדבר עברית כמו כל ישראלי. אחרי שבועיים גם המנטליות הישראלית חוזרת".
המטרה: שף דה וילאג’
קנקון, הנמצאת במזרח מקסיקו, היא אחד מאתרי התיירות הפופולריים באמריקה. 20% מהכנסותיה של מקסיקו מגיעים מהתיירות באזור. העיר מזכירה לרבים את פלורידה ונמצאת במרחק ארבע שעות טיסה מניו יורק. היתרון הגדול שלה טמון בכך שבימי החורף חם ונעים בה. תיירים מישראל ממעטים להגיע לכאן, ומעדיפים לנסוע לאי הסמוך איסלה מוחרס ("אי הנשים"), אך ישראלים שגרים בארה"ב אוהבים את הכפר.
אמזלג, 33, נולד בחיפה, למד בבית הספר הריאלי ושירת באחת הסיירות. את הקריירה שלו בקלאב מד הוא החל לאחר השחרור מהצבא, כמעט באקראי, כשנסע עם חברים מחיפה לחופשה באיי יוון. הם בילו בקלאב מד המקומי, ועבדו כמה שבועות ללא שכר. כששבו לישראל, אמזלג פנה ללמוד ניהול ומינהל עסקים באוניברסיטת חיפה, ובמהלך הלימודים עבד בכפר באכזיב כמדריך שייט.
מאוחר יותר עבר אמזלג לכפר ביוון. "היה לי קל להתאקלם שם, כי אני דובר אנגלית, איטלקית, צרפתית ופורטוגזית", הוא מסביר. לאחר שסיים את הלימודים הוא בחן את המשך דרכו, ושם לעצמו למטרה להיהפך ביום מין הימים לאיש מספר אחת בכפר - שף דה וילאג' ("מנהל הכפר" בצרפתית). בדרך לתפקיד הנכסף הוא היה מדריך ספורט ואחראי על צוות הבידור. בתוך ארבע שנים - תקופה קצרה יחסית - הוא השיג את מטרתו.
הכפר הראשון שאותו ניהל אמזלג היה באי טרקס אנד קייקוס, שבאיים הקריביים. משם הוא עבר לנהל כפר גדול יותר בטורקיה, והמשיך לאי פוקט שבתאילנד. הוא הגיע לכפר בקנקון כשעוד היה בשלבי בנייה, ולקח חלק בתהליך כולו, מגיבוש הרעיון ועד להשלמתו.
נופש לכל המשפחה
הקונצפט של הקלאב מד בקנקון שונה מזה שעומד מאחורי רוב הכפרים של הרשת. במשך שנים קלאב מד היה מיועד לצעירים שרוצים לבלות בלי הפסקה ובמחיר זול יחסית. הבעיה עם התפישה הזו, מסביר אמזלג, היתה שכאשר הלקוחות התבגרו - הם לא חזרו. במקביל הסתמנה מגמה חדשה בעולם התיירות - בעלי משפחות ונופשים מבוגרים היו מוכנים לשלם יותר בעבור נופש שיתאים לאופיים ולמצבם המשפחתי. יש להם הרבה כסף - והם מוכנים להוציא אותו.
"הכפר בקנקון מייצג תפישה חדשה יחסית - אתר נופש לכל המשפחה", מסביר אמזלג. "זה קונצפט בטוח יותר מבחינה עסקית: ארבעה אנשים מביאים יותר כסף מאדם אחד. יש לנו 20 מיליון לקוחות פוטנציאליים מארה"ב וקנדה, ויש להם לא מעט כסף. אנחנו מציעים למבקרים שלנו מקום בטוח, אוכל טוב, אתר נהדר והרבה כיף - כמו שמקובל בקלאב מד".
הרקע להחלטתה של הנהלת קלאב מד לתת מקום נכבד יותר למשפחות, בעיקר באמריקה ובאסיה, היה ההסתבכות שממנה סבל הארגון בעשור האחרון. פיליפ בורגיניון, נשיא הקלאב מד לשעבר, האמין שכדי להגדיל את הרווחים חייבים לפנות לשוק רחב יותר, וב-1999 הוא הוריד את המחירים. לרוע המזל, כעבור שנתיים התרחש הפיגוע במגדלי התאומים, והתיירות העולמית עברה שינוי מהותי.
"אחרי ה-11 בספטמבר החברה עמדה בפני פשיטת רגל", מספר אמזלג. "אנרי זיסקאר ד'סטאן, שהחליף את בורגיניון, החליט לסגור 30 כפרים שהיו לא רווחיים. הוא החליט לפנות לכיוון שונה - נופש לאנשים עשירים. מאחורי ההחלטה עמדה ההבנה שלאנשים יש כסף, הם מוכנים להוציא אותו תמורת שירות טוב, ומעוניינים לנפוש באווירה שאינה מכופתרת כמו בריץ' או בהילטון, אלא באווירה המיוחדת של הקלאב מד. "התפישה הזו הוכיחה את עצמה: ברבעון השלישי של 2007 הרווחנו 25 מיליון יורו. שווי החברה עומד כיום על 900 מיליון יורו".
כיום פרושים ברחבי העולם 80 כפרים של קלאב מד. בימים אלו בונה הרשת אתרים בברזיל, בדרום אפריקה ובעמאן, ומתכננת להקים כפרים בסין ובווייטנאם. "המגמה היא לפתח כפרים ברמה של חמישה קלשונים (הרמה הגבוהה ביותר)", אומר אמזלג. "במאוריציוס בנינו 50 וילות, שכל אחת מהן תימכר ב-1-2 מיליון יורו, ואנחנו מתכוונים לעשות זאת גם באתרים אחרים.
"אנחנו מקימים בכפרים החדשים אזור שמוקדש לסוויטות עילית - שבהן מקבלים שירות מיוחד. אלה סוויטות גדולות, והנופשים שמתאכסנים בהן נהנים משירות ברמה של מלון יוקרתי. עברנו שינוי גדול מהימים שבהם אירחנו בבקתות. זה שינוי דרמטי בתפישה של קלאב מד - וזה עובד".
חום יולי-אוגוסט
הכפר בקנקון הוקם בסוף שנות ה-60. בעקבות הנזקים הקשים שגרם הוריקן וילמה ב-2005, הוחלט לבנות אותו מחדש בעלות של 25 מיליון דולר. "לפני שערכנו את השינויים, התפוסה השנתית בקלאב עמדה על 66%, ואילו כיום היא עומדת על 80%", מספר אמזלג. "המחירים גבוהים ב-30%-40%. חדר ללילה עולה 265 דולר ללילה בממוצע, וסוויטה עולה 500 דולר לאדם".
מה ההבדל בין ניהול מלון לבין ניהול כפר של קלאב מד?
"הניהול הפיננסי זהה. כפר בדרך כלל גדול יותר ממלון, אבל הוא כולל את החלק החיצוני שאין במלון. אנחנו מאוד קרובים ללקוחות, הרבה יותר מבית מלון. לקוח שמגיע לנפוש במלון עובר עשרה עובדים עד שהוא מגיע למנהל. אנחנו, לעומת זאת, מסתובבים כל הזמן בין הקליינטים.
"הניהול של הכפר מורכב מאוד. מעבר לנושא הפיננסי ולכוח האדם, אני אחראי על יצירת האווירה. בכפר יש 800 אורחים, שאותם משרתים 500 עובדים. בנוסף, חברות חיצוניות מעסיקות כאן כ-100 עובדים. זו אופרציה לא קטנה בכלל.
"הנופשים מגיעים הנה לאורך כל השנה. האמריקאים מגיעים הנה כשאצלם חורף, מפני שכאן חם יותר. בקיץ הכפר מלא בתיירים מאירופה, שלא סובלים מהחום הכבד - 40-45 מעלות ו-80% לחות ביולי-אוגוסט. לנופשים זה לא מפריע. מבחינת הפעילות הספורטיווית אין לנו מתחרים - יש לנו מדריכים מעולים, חלקם ישראלים, וציוד מוצלח".
לא כולל שירות
לקלאב מד יש משרדים בתל אביב ובחיפה. הרשת עדיין מחזיקה בכפר שנבנה באכזיב, אך הוא נסגר לפני כמה שנים בגלל המצב הביטחוני. החברה מפעילה כפר באילת, אך הוא לא נחשב אחד המובילים ברשת. אמזלג מבקר בישראל מדי כמה חודשים, ומעדיף ללון דווקא בבית. "הבית הוא המלון הכי טוב", הוא מסביר. "לפעמים אני מתארח במלונות ישראלים".
ומה דעתך עליהם?
"קטסטרופה. הישראלים לא יודעים לתת שירות, ובשבילם לשרת מישהו זה כמו להיות עבד. כאשר תיירים פונים לצוות בבקשות, עונים להם באגרסיוויות, שהיא חלק מהמנטליות בישראל. לא פלא שהתיירים לא חוזרים.
"מעבר לזה, המחירים בישראל מטורפים ללא שום הצדקה. הרבה יותר משתלם לנסוע לטורקיה או ליוון. מניסיוני, אנשים מוכנים לשלם מחיר גבוה בעבור מלון אם יש לזה הצדקה. אבל תייר שמתארח במלון הכי טוב בישראל וחוטף צעקות כשהוא מבקש משהו - לא ירצה לחזור. הישראלים שיוצאים לחו"ל דווקא יודעים לדרוש את המגיע להם. התיירים הישראלים נחשבים קשים במיוחד: הציפיות שלהם גבוהות מאוד, וקשה להשביע את רצונם".
אחרי תשע שנים ברשת, אמזלג מתחיל לחשוב על הצעד הבא. "אני עובד בקלאב מד, אבל מחפש אתגר חדש", הוא אומר. "אני מתקדם מהר, ולרשת אין כפרים מעניינים יותר. ייתכן שאעבור למשרדי החברה במיאמי, צרפת או סינגפור. הייתי שמח לנהל מלון בוטיק ברמה גבוהה, אבל זה יהיה מחוץ לרשת".
יש סיכוי שתנהל מלון בישראל?
"זה לא תפקיד שאני מוכן לעשות בישראל. אני פרפקציוניסט, ואהרוג את עצמי אם אעשה עבודה כזו".
קלאב מד
הקמה: 1950
מייסד: ז'ראר בליץ
פרישה: 80 כפרים בחמש יבשות
שווי החברה: 900 מיליון יורו
חול, שמש וסוויטות: הישראלי שכבש את מקסיקו
חיים הנדוורקר
11.4.2008 / 11:00