חוסר הניסיון של הארבעה בתחום לא מנע מ"מועדון הקיסר" לרשום הכנסות של יותר ממיליון דולר בפחות משלוש שנים, מהשירותים שסיפקו כ-50 נערות הליווי שעבדו בשביל החברה בניו יורק, לוס אנג'לס, מיאמי, שיקגו, פאריס ולונדון. בפעילותה הענפה הצליחה הרשת, בלי כל כוונה, במקום שבו כשלו אילי ההון בוול סטריט ויריבים פוליטיים: היא הביאה להפלתו של שפיצר.
הבוס היה מרק ברנר, גבר בן 62, שלאחר מות אשתו נדרש לשלם חשבונות עתק על הטיפולים הרפואיים שקיבלה בעת מחלתה. שירותי ליווי היו הפיתרון שהגה לפירעון מהיר של החשבונות הללו. עמית לעסקים של ברנר אמר כי הרעיון עלה במוחו שנים אחדות קודם לכן, כשנהג לעקוב אחר מודעות שירותי המין שפורסמו בשבועון "Village Voice".
המיזם הפיח בברנר חיים חדשים. הוא צבע את שיערו בשחור, החל ללבוש מעילי עור וגייס לעבודה את שלוש הנשים. נראה כי בין הארבעה לא היה הרבה מן המשותף, מלבד השאיפה להרוויח כסף ונכונות לעשות זאת גם בדרכים לא מקובלות.
ססיל סוואל, בת 23, בוגרת בית ספר יוקרתי בניו ג'רזי, הפכה ב-2004 למנהלת התפעול של הרשת. טמקה ראשל לואיס, בת 32, בוגרת אוניברסיטת וירג'יניה שתוארה בפי ידידיה כתולעת ספרים, תיאמה פגישות בין נשים צעירות, שפעלו מרצונן החופשי, לגברים אמידים.
לטענת הרשויות, לפעילות סייעה גם טניה הולנדר, בת 36. ארוסה, המוסיקאי לאנס סירלין, אומר שהיא הצטרפה לעסק בתקווה להרוויח כסף שיסייע בפיתוח הקריירה החדשה שלה כיועצת הוליסטית. "היא אחת הנשים המתוקות והחביבות ביותר שאפשר להכיר", מספר סירלין.
הולנדר, כמו שלושת הנאשמים האחרים, כפרה בכתב האישום שהוגש נגדה. אחד מסעיפי כתב האישום היה זנות.
עשרות שנים מנסים חוקרים לפענח מה מביא אנשים לעסוק בזנות. רק מעטים מהם בדקו אם יש משהו, מעבר לכסף, הדוחף אנשים לנהל חיים של סרסור או מאדאם. "לא ידוע לנו הרבה על אנשים שמנהלים בתי בושת, מכוני עיסוי או שירותי ליווי", אומר רונלד וייצר, מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת ג'ורג' ואשינגטון, שכתב על תעשיית המין.
היידי פלייס, שהתפרסמה בשנות ה-90 כמאדאם מהוליווד, וסידני בידל-בארוס, הזכורה יותר בכינוי מאדאם מייפלאור, שבו התפרסמה בשנות ה-80, גדלו בסביבה שלא תאמה את השם הרע שיצא להן. שתיהן השתייכו לחוגים חברתיים שבהם הכסף והפיתוי הכרוך בו היו חלק ממרקם החיים. חייהם של אנשי הצוות, שלטענת התביעה ניהל את מועדון הקיסר, התנהלו לאורך קווים שגרתיים הרבה יותר.
אריק ה' בופ סיים ב-1993 את בית הספר התיכון הריסונברג שבווירג'יניה, יחד עם לואיס. "מכל האנשים שאתם למדתי", אמר, "היא האחרונה שהייתי חושב שתסתבך בדבר כזה".
הבוס
שכניו לשעבר של מרק ברנר בדרום ברונסוויק, ניו ג'רזי, זוכרים כיצד שב לשכונה ב-2003, שש שנים לאחר מות אשתו, כדי למכור את דירתם. הגבר שהכירו, נמוך קומה, בעל שיער דליל מאפיר ושיניים עקומות, לא תאם את דימוי רועה הזונות שהיה בראשו של מי מהם.
אבל ברנר, שהגיע לשכונה במכונית ספורט, נראה כבחור אופנתי מזדקן. הוא הרכיב משקפי שמש, שיערו השחור היה מסורק לאחור ולצדו אשה צעירה. "לא זיהינו אותו", אמרה השכנה תרזה סמית.
ברנר נולד לקראת סוף מלחמת העולם השנייה באזור הגבול שבין רוסיה לפולין. בגיל צעיר עלה לישראל ועבד ברשות המסים, סיפר אחד מעמיתיו. בסוף שנות ה-80 היגרו ברנר, אשתו אלאונורה ובנם לקווינס. ברנר עבד כיועץ מס וב-1995 עברה המשפחה לדירה בבית משותף דו-קומתי בדרום ברונסוויק. לאחר זמן קצר, לדברי השכנים, חלתה האשה בסרטן. מסירותו של ברנר אליה לא היתה מוטלת בספק. כשהמחלה החמירה אמר ברנר לשכנים שהם נוסעים לפאריס, בחיפוש אחר טיפולים אלטרנטיוויים.
לאחר שאשתו מתה, ב-1997, נאלץ ברנר להתמודד עם תביעות משפטיות על הוצאות רפואיות שלא שולמו וחזר להתגורר בקווינס. לא חלפו שנים רבות והוא נישא בשנית. אשתו החדשה, ליאנג היו צ'ן, למדה הוראה ובני הזוג התגוררו חודשים אחדים במידל וילג' בקווינס.
לדברי אחד מעמיתיו, הרעיון להפעיל רשת של שירותי הליווי עלה בדעתו של ברנר כשראה את המודעות שפירסמו נשים בעניין זה. ביולי 2004 נרשם על שמה של צ'ן אתר האינטרנט EmperorsClubVIP.com, העסק החדש שלו. את תגובתה של צ'ן, שהגישה בקשה לגט לקראת סוף אותה השנה, לא היה אפשר להשיג. ברנר מצא במהירות תחליף - הגברת סוואל.
מנהלת המבצעים
ססיל סוואל, קטנטונת ותוססת, סטודנטית בשנה השנייה ללימודיה באוניברסיטת מיאמי, פגשה את ברנר לאחר שענתה על מודעת דרושים כשפתח את שירותי הליווי, סיפר אחד מידידיה בפלורידה.
שנתיים קודם לכן סיימה סוואל את לימודיה באקדמיית בלייר, פנימייה במחוז וארן שבניו ג'רזי, שם נחשבה נערה ממוצעת. צ'נדלר הארדוויק, מנהל הפנימייה מאז 1989, אומר כי סוואל לא היתה בעלת הישגים מרקיעי שחקים, אבל גם לא היתה נערה בעייתית. הוא הוסיף כי היא התעניינה במיוחד בלימודי ספרדית ובצילום. הוריה היו גרושים וחוג החברים שלה היה מצומצם. "היא לא הראתה סימנים של אי יציבות או משהו שהיה אמור לעורר דאגה", הטעים הארדוויק.
נראה שיחסיה עם ברנר התפתחו במהירות. לפי הפרוטוקולים של בית המשפט, בדצמבר 2004 פתחה סוואל חשבון בנק על שם - QAT חברת ייעוץ שהיתה בשליטת ברנר. היא עברה לגור אתו בברייארקליף, בית דירות יוקרתי בגובה 27 קומות, המשקיף על נהר ההדסון מקליפסייד פארק, ניו ג'רזי. השכנים שמו לב לפער הגילים בין בני הזוג. "לא ידעתי אם היא בתו או לא", אמר שוער הבניין, אגזון באנושי. "זה נראה מוזר".
בני הזוג לא שוחחו עם השכנים ורק לעתים רחוקות אירחו אנשים בביתם. אחת השכנות זוכרת שניסתה לפתוח עמם בשיחה כשעלו אתה במעלית. "כולנו גרים בקומה 12", אמרה השכנה. דבריה נתקלו במבטים אטומים.
המשטרה הוזעקה למקום בספטמבר 2005, לאחר ששכנה התקשרה לתחנה וסיפרה ששמעה משהו שנדמה לה כבכי של ילדה המתלוננת שאביה מכה אותה. כשהגיעו השוטרים הודו ברנר וסוואל שהיתה ביניהם מריבה, אבל טענו שמעולם לא היו מכות, ולא הוגשה תלונה.
נציגי החוק באו לביקור נוסף בחודש שעבר, הפעם עם צו חיפוש בדירה, ששימשה כמשרד. מלשכת התובעת נמסר שהחוקרים מצאו במקום 600 אלף דולר במזומן וניירת עסקית. אבל סגנון החיים של בני הזוג לא רמז על התדמית הזוהרת שנקשרה באתר האינטרנט שלהם. לאיש מהם לא היו נכסי דלא-ניידי. הדירה היתה שייכת לבנו של ברנר, והוא עצמו כבר לא נהג במכונית הספורט שזכרו השכנים, אלא במיני-ואן.
המתאמות
לטענת הרשויות, סוואל פיקחה על שירותי הליווי ואילו טמקה לואיס היתה ממונה על תיאום הנסיעות של היצאניות. לא סביר שמשהו ביצירות הספרותיות שלמדה במכללה הכין אותה לתפקידה כ"פקחית האוויר" של נערות ליווי, שטסו לפגוש גברים במלונות. הנשים התלוננו על קשיים כספיים. אחדות סירבו לפגוש לקוח שהיה מוכר כ"בליין".
בשיחה שהתנהלה בינואר סיפרה לואיס לברנר על אשה שאיחרה לפגישה ואחר כך שלחה אליה הודעת טקסט "מוטרפת". השניים דנו בעניין ותהו אם האשה משתמשת בסמים. "רבות מהנערות האלה מידרדרות לזה", צוטטה לואיס.
לואיס גדלה בסביבה יציבה וזכתה לחינוך טוב, אמרו ידידיה. כילדה בהריסונברג נחשבה שקטה ואוהבת קריאה, בניגוד לאחותה התאומה שהיתה בעלת מזג סוער. "היא היתה ילדה נהדרת, תלמידה טובה ומאופקת. מעולם לא הסתבכה בצרות", אמר בופ, חברה לספסל הלימודים בבית הספר התיכון.
ב-2005 התגוררה לואיס בברוקלין ועבדה כמלצרית. באחד הימים נתקלה במודעת דרושים שהציעה משרה של "אחראית לו"ז" במועדון הקיסר, סיפר אחד ממקורביה. לדבריו, היא קיבלה את התפקיד לאחר ימים ספורים. עמיתתה לעבודה היתה טניה הולנדר, ילידת לונג איילנד שסיימה את לימודיה באוניברסיטה של מדינת ניו יורק בבינגהמטון.
היא וארוסה עזבו את ברוקלין לפני כארבע שנים, וקנו בית קטן בקצה דרך תלולה ולא סלולה בריינבק, ניו יורק. הולנדר ניסתה לפתח שם קריירה כיועצת לחיים הוליסטיים. המדפים במטבחה עמוסים תבלינים ועשבי תיבול. יום לאחר שנעצרה, בחודש שעבר, היא חזרה הביתה לבושה מקטורן חום, מכנסי ג'ינס וקבקבים. על שולחנה היו מונחים אשכולית וספרים שבהם מתכונים לבישול הוליסטי ואורגני.
"אני רוצה לעזור לאנשים להחלים בעזרת אכילה נכונה, ללמד אותם להשתמש במזון כבתרופה", אמרה. "כל העניין הזה מרגיז אותי, כי עבדתי שם חמש שנים". ארוסה של הולנדר טוען שהיא האמינה שהיא מתאמת פגישות של דוגמניות המופיעות באירועים כמו תערוכות רכב. "מרשתי היא אשה מלאת אמון וטובת לב", אמרה עורכת הדין של הולנדר, מרי מאליגן.
הדיווחים שלפיהם שפיצר היה אחד מלקוחות מועדון הקיסר עוררו לא מעט עניין, וסיפקו חומר רב למנחי תוכניות הלילה. הוא עזב את לשכת המושל שבוע לאחר שהפרשה התפוצצה. שפיצר לא הואשם בעבירה כלשהי, אבל עורכי הדין של המועדון אמרו שפרסומו משך תשומת לב רבה אל התיק. "אלמלא העובדה ששפיצר שימש כליא ברק, הם לא היו מרגישים בהשפעת הסערה", אמר עורך דינו של ברנר, מאריי ריצ'מן.
שקיעתם בעסקי נערות הליווי גררה את חברי הצוות של המועדון לשיחות, שאנשי התביעה האזינו להן ואשר דומה כי שיקפו ניצוצות של שיקול דעת וערמומיות. במקרה אחד, נטען, סוואל נזפה בלואיס על שאיפשרה לאחת הנשים לקבל כרטיס אשראי בעייתי. ברנר, מצדו, פסל את אחת הנשים בנימוק משכנע: "לדעתי, היא נראית כמו קצב".
בשיחה עם לקוח שהיה מוטרד נוכח האפשרות שייעצר, ניסתה לואיס להרגיעו והבטיחה לו שהעברת הכספים דרך QAT מגינה על כולם. בתגובה אמר הלקוח: "כך הם בדרך כלל עולים עליכם... בגלל חברת הקש". "יש לנו משרדים בניו יורק", השיבה לואיס. "כל עוד אתה משלם מסים, הכל בסדר".
איך הפיל יועץ המס הישראלי את מושל ניו יורק?
ניו יורק טיימס
11.4.2008 / 11:15