זורבה בודהיסט

תחום ספרי הקבלה והמיסטיקה זכה באחרונה בתוספת חדשה: הספר "אנחנו לא לבד", שעוסק בדת ומדע. לכאורה אין בכך שום דבר יוצא דופן, עד שמגלים כי מאחורי הוצאתו לא עומד מרכז רוחני, אלא דווקא איש העסקים אילן בן דב, החולש על חברות ששוויין מאות מיליוני שקלים.

בן דב, 50, אף חיבר הקדמה לספר, שבה כתב: "אתה יושב בפגישה לילית. העסקה עומדת להיסגר. אתה מהסס וחושב. לפתע אתה מקבל הודעת SMS ממכר ותיק - רב ידוע שלא שמעת ממנו זמן רב: 'אילן, שיהיה לך בהצלחה'. אתה מחייך וממשיך בעסקה. הסימנים פזורים לאורך כל הדרך. קל להבחין בהם כאשר אנו נקיים, חיוביים ומודעים. השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא מיהו זה שמפזר את הסימנים?"

הסימנים שהופיעו בחודשים האחרונים דווקא לא היו לטובת בן דב, ומי שפיזר אותם היה בעיקר שוק ההון. השוק הגיב לירידת שווי של כ-150 מיליון שקל בטאו - חברת האחזקות של בן דב, שמשקיעה בין השאר בחברות דלק נדל"ן, אזורים ודרבן. התוצאה, נכון לאמצע השבוע, היא צניחה של 60% בשווייה של טאו לעומת יולי 2007 ל-170 מיליון שקל, וירידה של 30% במחיר האג"ח שלה.

סימן נוסף היה העימות שפרץ באחרונה בין בן דב לבין מי שהיו אמורים להיות שותפיו לשליטה בבתי הזיקוק לנפט בחיפה (בז"ן) - חברת פטרוכימיים שבשליטת דיוויד פדרמן, יעקב גוטשטיין, אלכס פסל וליאוניד נבזלין. פטרוכימיים וטאו מחזיקות בחברת סקיילקס שזכתה במכרז על בז"ן יחד עם החברה לישראל, אך המדינה סירבה להעניק לה את היתר השליטה.

ואולם בן דב רגוע. לפחות כך הוא נראה כשהוא ישוב על הדשא בביתו הנאה שבשכונת אפקה בצפון תל אביב. האם הרוגע שלו נובע מההבנות שאליהן הגיע עם פדרמן ואנשיו, שלפיהן הוא יישאר עם סקיילקס כחברה עתירת מזומנים והם ירכשו ממנו את האחזקה בבז"ן? זו אינה יכולה להיות הסיבה היחידה.

בן דב רגוע. נקודה. בשנים האחרונות הוא מחובר לקטע רוחני-בודהיסטי-יהודי במקביל למחוברות שלו לחשבון בנק שכולל מאות מיליוני שקלים במזומן. השיחה עמו קופצת במהירות מעניינים כמו מצבה הפיננסי של טאו למשפטים כדוגמת "כשאתה מפסיד, לפחות אל תפסיד את השיעור", "צדיקים וטוב להם, רשעים ורע להם" ו"אם יש לכם כוח השתמשו בו נכון".

לזכותו אפשר לומר שהוא לא רק מדבר אלא גם עושה. בן דב אינו שש לנדב פרטים על תרומתו לקהילה, אך הוא נחשב אחד מהתורמים הגדולים בישראל. בין השאר, הוא הקים רשת של מרפאות שיניים שמטפלות חינם בילדים.

עם זאת, אסור לטעות: בן דב הוא איש רוח - אך בדרכו שלו. בעבר הצהיר כי הוא אינו בודהה אלא זורבה בודהיסט, כלומר אוהב את הרוח אבל גם את החיים הטובים. לדבריו, אין קונפליקט בין תפישת עולם בודהיסטית לבין הצלחה כלכלית ועושר.

חברתו לחיים היא הדוגמנית קרן מיכאלי בת ה-28, שדורגה באחד המגזינים במקום הרביעי ברשימת הנשים היפות בישראל. מיכאלי עובדת כמורה, מה שממלא את בן זוגה גאווה. בן דב פוקד לא מעט את רחבות המועדונים, ובמסיבה שערך לפני שנתיים לכבוד סמסונג הוא אפילו עלה לעמדת הדי.ג'יי ותיקלט במשך שעות.

אתה חוזר בתשובה?

"אף פעם לא חזרתי בשאלה. הרב שך אמר שאם כל אחד ישתמש יותר בתכונת הסגידה מאשר בתכונת המרד זה יהיה יותר טוב. אני רוצה שנעבוד על הסגידה שלנו: שנאהב יותר, שנפרגן, שנעזור לעצמנו ולאחרים. אנחנו חיים במציאות לא פשוטה. צריך להתאחד נגד האויבים במקום להתפורר. הכל מתחיל מבפנים".

את זה כבר אמרה שרי אריסון.

"אני יודע ששרי פועלת המון למען חיים טובים יותר לאנשים. הארגון שלה הוא מהבודדים בישראל שרק רוצה לעשות טוב לאנשים".

אם כבר מדברים על שרי אריסון ועל לעשות טוב לאנשים: אתה לא חושב שצריך שיהיה מס ירושה גדול כדי לחלק את העושר בעולם קצת אחרת כאשר הדור מתחלף?

"זאת שאלה טובה. אני חושב שיש סדר ביקום, שהוא מארגן מדי פעם מחדש את החלוקה. ההוכחה לכך היא שיש משפחות שבעבר נחשבו עשירות וכיום הן כבר לא כאלה. אני באתי מבית נהדר, אבל בלי ביטחון כלכלי. היה לי חשוב להשיג את זה, אבל כל אחד הולך לכיוון אחר. הבן שלי, תום, ראה את המאמצים שלי בתחום הכלכלי, אבל הלך לכיוון הפוך ממני. כשהיה חוזר בסופי שבוע מהצבא הוא היה הולך להתנדב במגן דוד אדום. עכשיו הוא לומד רפואה ומתרחק מהתחום העסקי. אני גאה שהנטייה הטבעית שלו היא לעזור לאנשים".

גם ברפואה אפשר לעשות כסף.

"יש הרבה שרק באים לעזור כמעט בלי להרוויח כסף. אתה יודע כמה רופאים אני מממן? אני גאה בזה. אני בכלל חושב שאנחנו צריכים להודות הרבה יותר לשליחים - לעובדי המדינה, לשוטרים, למורים, לחיילים, לשרים ולח"כים. הייתי מיוזמי תנועת יש תקווה, שהשתתפו בה מטובי האנשים בישראל. פגשתי שם משרתי ציבור נפלאים. זה מתחבר לתכונת הסגידה: נוטים אצלנו להעליב את עובדי הציבור במקום להגיד למורה ולעובד מס הכנסה תודה. אני חי עם מורה שקמה כל בוקר בשש ונוסעת כדי לחנך".

מתי התחלת להגיד תודה? כל החיים היית בקטע הזה?

"בשנים האחרונות אני יותר מודע להכרת הטוב".

בן דב התחיל מאפס. הוא נולד בשכונת יד אליהו שבתל אביב, ולמד בשכונת התקווה. כשהתבגר עבד, בין השאר, בנגריה, בחלוקת פרחים ובמכירת קרח, ומאוחר יותר עסק בהפעלת מכונות משחקים בבריכות. ב-1991 הוא הקים את סאני - יבואנית קטנה של משחקי טלוויזיה של חברת סגה. לסאני היו אז הכנסות שנתיות של 8 מיליון שקל ורווח נקי של 300 אלף שקל בלבד. ב-1993, לאחר שמכירות משחקי הטלוויזיה זינקו והחברה הרוויחה כ-1.3 מיליון שקל, החליט בן דב להנפיק אותה בבורסה.

הוא גייס 4 מיליון שקל מכמה משקיעים פרטיים - מוזי ורטהיים, שלום זינגר ואמיר ברנע, קבוצת שרם פודים קלנר ורואה החשבון יגאל ברייטמן. הגיוס הראשוני סייע לו לנצל את גל ההנפקות האדיר בבורסה ולגייס 20 מיליון שקל מהציבור לפי שווי של כ-80 מיליון שקל.

הצמיחה המרשימה של סאני התחילה כאשר בערב סגרירי אחד בפברואר 1998 צילצל הטלפון במשרדו הקטן של בן דב. על הקו היה סי הייצ'ו, מנהל המכירות של סמסונג במזרח התיכון ואפריקה. הייצ'ו בירך את בן דב ובישר לו בקול יבש שהנהלת סמסונג החליטה למסור לו את הזיכיון לשיווק מוצרי הסלולר שלה בישראל. זה היה הרגע שהפך את בן דב למולטי מיליונר ולשחקן מוביל בשוק הסלולר המקומי. כיום שווה סאני 350 מיליון שקל לאחר שחילקה דיווידנדים בהיקף 450 מיליון שקל, שרובם זרמו לחשבון הבנק של בן דב.

עם זאת, בשנים האחרונות סובלת סאני מירידה בביצועים בשל תחרות חריפה עם יבואני המכשירים של מוטורולה ונוקיה, צניחה בשער הדולר ושחיקה במחירי המכשירים הסלולריים. את 2007 היא סיימה עם הכנסות של 555 מיליון שקל ורווח נקי של 47 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 605 מיליון שקל ורווח של 75 מיליון שקל ב-2006.

קופת המזומנים התפוחה של סאני שימשה את בן דב ואת יוסי ארד, יד ימינו בכל מה שקשור לשוק ההון, לביצוע השקעות פיננסיות בבורסה. רוב ההשקעות היו מוצלחות, אך המשקיעים בחברה לא ממש אהבו את זה. הם העדיפו להשקיע בסאני כעסק של מכירת מכשירים סלולריים. בן דב החליט לחלק את רוב הכסף של סאני כדיווידנד ולקנות חברה חדשה שתשמש פלטפורמה להשקעות פיננסיות.

ב-2005 הוא רכש את חברת ההשקעות ירדן מרועי גיל ואיתן אלדר, שנפלו במשבר הקודם בשוק ההון. זמן קצר לאחר מכן הוא מכר לה את תיק ההשקעות של סאני ב-350 מיליון שקל. מה שמשך אותו בירדן היה הפלטפורמה הפיננסית שהוא היה יכול לבנות על בסיסה - בין השאר בזכות ההפסדים הצבורים שלה, שהיקפם היה יותר מ-200 מיליון שקל.

ירדן שינתה את שמה לטאו - ונהנתה מהתחלה מצוינת - אך ייתכן שבן דב וארד הלכו בגדול מדי. בקיץ 2005 היתה החברה שותפה לעסקת פק"ן, שבה נרכשו קרנות הנאמנות של בנק הפועלים תמורת כמיליארד שקל. בשיא הגאות בבורסה אפילו תיכננה טאו להשקיע בכלל ביטוח לפי שווי של 2 מיליארד דולר - יותר מפי שניים משוויה כיום. למזלו של בן דב, הוא ויתר על כלל ביטוח ונחלץ בשלום מעסקת פק"ן.

בהמשך ביצעו בן דב וארד עשרות פעולות פיננסיות בתוך זמן קצר. הם גייסו 650 מיליון שקל באג"ח, נכנסו לשלד הבורסאי סלטי שמיר ומכרו אחזקות בגירון ברווח הון של 15.5 מיליון שקל. כאשר אליעזר פישמן הסתבך עם ההשקעה בלירה הטורקית ונאלץ לממש נכסים הם רכשו 22.5% ממניות דרבן ב-177 מיליון שקל.

בנוסף הם רכשו מפישמן 9% ממניות חברת הדלק טן ב-5.4 מיליון דולר. זמן לא רב לאחר מכן הודיעו בן דב וארד על רכישה נוספת: 25% מקניון מול הים באילת. במקביל הם מכרו לנמרודי אחזקות שהיו להם בהכשרת הישוב ברווח הון של 62 מיליון שקל.

בחודשים האחרונים ספג שוק ההון מהלומות רבות - אך נראה כי בן דב נפגע יותר מהסובבים אותו. בשנות האופוריה הגדולה הוא ביצע רכישות ב-2 מיליארד שקל, וכאשר המשבר הגיע הוא לא היה מוכן מספיק. האחזקות של טאו התכווצו וקופת המזומנים שלה הידלדלה - בזמן שהיתה יכולה לסייע לחברה בניצול הזדמנויות שנוצרו בשל הנפילות. נכון לאמצע השבוע, טאו נסחרת בשווי של 172 מיליון שקל - נמוך אפילו מההון העצמי שלה: 220 מיליון שקל. כלומר, בשוק מניחים כי ירידת השווי של השקעות החברה תנגוס בהון.

ואולם הבעיה הגדולה של טאו היא התשואה הגבוהה של האג"ח שלה - שמכונה בעגת השוק "תשואת זבל". הגידול בתשואה מרמז כי חלה ירידה חדה באמון המשקיעים באשר ליכולת החזר החוב של החברה - ולכן הם מסווגים אותה כמסוכנת.

מדוע התשואה על האג"ח של טאו קפצה ל-17% תוך כמה שבועות? זה חריג ביחס לאג"ח אחרות.

"אין סיכוי שטאו תיכנס לחדלות פירעון. זה יקרה רק אם המשק יהיה בצמיחה שלילית שלוש שנים ברציפות וכל הבורסות בעולם יפלו. ברור שזה בלתי אפשרי. אני מקווה שיהיה תיקון, זה הגיע לשם בלי סיבה. לבעלי האג"ח אצלנו אין סיכון. עד פרסום הדו"חות בשבוע שעבר לא יכולנו לקנות בעצמנו, אבל בימים האחרונים התחלנו לקנות אג"חים".

עם זאת, בן דב יודע שהוא לא הגיב מספיק מהר למפולת בבורסות העולם. "השווקים יורדים כבר תקופה לא קצרה. בחלק מהמקומות הגבנו מהר ובחלק פחות", הוא מודה. "אבל עשינו שינוי בהשקעות ובסוף הרכישות שלנו ישתלמו. נדבר עוד שלוש שנים".

לדבריו, טועה מי שמסתכל על ביצועיה של טאו בשנה האחרונה בלבד. "יש עוד דרך להסתכל על זה. לקחנו חברה שהיתה במינוס 50 מיליון שקל לפני שלוש שנים ועשינו אותה חברה חיה, מרוויחה ומשלמת מס", הוא אומר.

הפסדתם הרבה כסף.

"ברור כי חברה שהאחזקות שלה יורדות מפסידה כסף. גם אי.די.בי, דלק וחברות אחזקה אחרות נפלו. אבל כל עוד אנחנו לא מוכרים ההפסד הוא על הנייר. יש לנו יתרון: רוב האחזקות שלנו סחירות. לחברות אחרות יש נכסים שלא ניתן למכור מיידית, כמו קרקעות, בניינים ומלאי.

"יש לי תיאוריה שאחת לכמה שנים מתחולל משבר שמטהר את העולם - כמו מחזור המים, שהוא מערכת הטיהור הכי משוכללת שיש. בסוף המשבר המערכת תהיה נקייה מצריכה מוגברת בארה"ב ונקייה מתופעות בועתיות - והמשק האמריקאי יהיה בריא יותר. המזל שלנו הוא שיש גורמים מאזנים לכלכלת העולם במזרח אירופה ובאסיה".

השקעות בתחום הנדל"ן הובילו לחלק גדול מההפסדים של טאו. לחברה אחזקות משמעותיות בחברות נדל"ן כמו אזורים, דלק נדל"ן ודרבן, וכן שותפות בשני בנייני משרדים גדולים בניו יורק, שנרכשו ב-800 מיליון דולר. הירידות החדות במניות הנדל"ן בכל העולם והסנטימנט השלילי לענף, שהיה להיט בשנתיים האחרונות, גבו ממנה מחיר יקר. כך למשל, שווי מניות דלק נדל"ן צנח בכ-50% וגרר הפסד של כ-75 מיליון שקל. לפני תשעה חודשים השקיעה טאו בחברת מנופים של ג'קי בן זקן לפי שווי של 2 שקלים למניה, וכיום שווה המניה פחות מ-90 אגורות.

ואולם טאו הפסידה לא רק בתחום הנדל"ן. למעשה, כמעט כל ההשקעות שלה סבלו מירידת שווי משמעותית בזמן האחרון. נכון לסוף מארס, שווי האחזקה באולימפיה (10.36%) ירד מ-55 מיליון שקל בעת ביצוע ההשקעה ל-43 מיליון; האחזקה בגילאון היתה שווה רק 6 מיליון שקל לעומת 15 מיליון שקל בספרים; ושווי האחזקה בחברת יולי שוקי הון צנח מ-2.2 מיליון שקל לפחות מ-800 אלף שקל.

בסוף מארס, כשטאו פירסמה את הדו"חות שלה, ירידת השווי בהשקעות הקבע שלה היתה כ-150 מיליון שקל. בשורה התחתונה, שוויין בניכוי חוב של ההשקעות שביצעה החברה היה 180 מיליון שקל - לעומת 400 מיליון שקל באמצע 2007. עם זאת, בתחילת השבוע הצטמצמו ההפסדים על הנייר ושווי האחזקות של טאו עלה ב-120 מיליון שקל.

בדיחה ישנה מספרת כי משקיע הוא ספקולנט שנתקע עם סחורה יקרה. לפני כמה ימים אמר ארד כי טאו נהפכה מחברת ניירות ערך לחברת השקעות. נראה שבלי להתכוון לכך הוא הודה כי נתקע עם השקעות יקרות. ואולם ארד לא מסכים. "למרות ירידת השווי, הייתי חוזר על כל ההשקעות שלנו, אחת אחת", הוא אומר.

בניגוד לרצוי בעתות משבר, טאו מוכרת כיום במקום לקנות. באחרונה היא מכרה חבילת מניות גדולה של נכסים ובניין בהיקף של 56 מיליון שקל, אחרי ששוויין צנח ביותר מ-50%. בנוסף מכרה טאו אג"ח שלה ב-20 מיליון שקל והיא מנהלת מגעים למכירת אחזקותיה בקניון מול הים באילת תמורת 80 מיליון שקל.

"אנחנו גם קונים", מרגיע בן דב. "זה שוק של אלטרנטיבות. קניון מול הים זה נכס נהדר, אבל יש כיום נכסים דומים שנותנים תשואה יותר גבוהה. אנחנו מוכרים אותו ברווח של 20 מיליון שקל. גם נכסים ובניין היא חברה נהדרת עם הנהלה מצוינת, אסטרטגיה וחזון".

אז למה אתה מוכר, ועוד בהפסד גדול? אתה לא מאמין בהשקעה הענקית שמבצעת החברה בלאס וגאס?

"אני מאוד מאמין בווגאס. פשוט הגדלנו את האחזקה שלנו באזורים, שזו חברה שאנחנו מאמינים בה, ונהפכנו למשקיע אסטרטגי. נגיע לאחזקה של 10%, נצרף שני דירקטורים מטעמנו ונהיה שותפים לגיבוש האסטרטגיה העסקית של החברה".

למה אתם כל-כך מתלהבים מאזורים?

"לדעתנו השווי שלה גבוה בהרבה מההערכות בשוק. וגם בעל הבית, שעיה בוימלגרין, הוא איש של חסד".

בשביל חסד לא קונים חברה.

"למה לא? בעיני, אם הבעלים של חברה הוא איש של חסד זו סיבה טובה לקנות אותה. חוץ מזה, הוא גם איש עסקים מצוין. שימו לב מתי הוא יצא מארה"ב ובא להשקיע בישראל - לפני שנתיים בערך, בדיוק בזמן. יש לו חזון ויש לו מנהלים מדהימים".

ב-2007 היו בשוק שמועות כי בוימלגרין נקלע לבעיות נזילות.

"אלה שמועות מופרכות. לעיתונאים יש מקצוע בעייתי, אבל ארס של נחש יכול להיות גם תרופה וגם רעל. אתם תחליטו אם אתם תרופה או רעל, אם אתם שליליים או חיוביים. כשהיו לנו אחזקות בהכשרת הישוב אמרתי לנמרודי שהדרך להציל את 'מעריב' היא לכתוב רק טוב. יש יותר מדי רע בעולם, למה לא לפרגן"?

גם לך יש חברת מדיה - אתר האינטרנט תפוז.

"נכון, והייתי יכול לעצב אותו כביקורתי, אבל אני רוצה לעשות כיף לאנשים. בתפוז משתדלים לכבד אנשים, וכשיש תלונות על מישהו שנפגע - לטפל בהן".

זה בדיוק מה שקרה לפני כחודש, כשגולש שכינה את עצמו "ייגרמייסטר" תקף בבלוג שפירסם בתפוז את אתר הספורט ONE. אנשי האתר איימו לתבוע את תפוז אם לא יוכנסו שינויים לטקסטים בבלוג - ובאתר של בן דב מיהרו לדרוש מייגרמייסטר לעשות זאת. הגולש סירב, וסגר את הבלוג. תפוז אולי ניצל מתביעה, אך הצנזורה שביקש לכפות על כותב הבלוג עוררה ויכוח נוקב לגבי חופש הביטוי באינטרנט.

"אני מתנצל, לא ידעתי על הבלוג עד שהגיעו הטענות", אומר בן דב. "אמרו לי שיש פגיעה וטיפלנו בזה. יש כאן שאלה מהותית לגבי עתיד האינטרנט וקהילות גולשים. ההנחיה שלי היא להקטין את לשון הרע ולחזק את הטוב. בעיקרון אנחנו בודקים כל פנייה שמגיעה. השיקול הוא אם יש פגיעה בכבוד או בשם של מישהו. אני לא ממש יודע איפה עובר הגבול".

תפוז הוא עוד אחת מההצלחות העסקיות של בן דב. סאני רכשה את החברה לפני שבע שנים, בזמן השפל הגדול של ענף האינטרנט, תמורת 450 אלף דולר. בהמשך הושקעו בחברה עוד 3 מיליון דולר, ובתחילת 2006 היא הונפקה לפי שווי של 80 מיליון שקל. עם זאת, מאז ירד שוויה ביותר מ-50% ל-35 מיליון שקל.

היו ידיעות על כך שאתה מוכר את תפוז לדפי זהב.

"היתה אלינו פנייה, אבל אפילו לא התחיל מו"מ".

אז אתה לא מוכר?

"אין תגובה".

כלומר מוכר.

"אין תגובה זה אין תגובה".

כדי להראות את עוצמתה הפיננסית של טאו עושה בן דב את החשבון הבא: יש לטאו הון עצמי של 180 מיליון שקל ועוד ערבות אישית בסך 168 מיליון שקל שהוא חתום עליה - כך שלמעשה יש לחברה הון של 350 מיליון שקל. "צריך להוריד את הכובע בפני בעלי מניות שערבים לחובות החברה שלהם", הוא אומר. "בנוסף, יש לנו 650 מיליון שקל שגייסנו באיגרות חוב שאנחנו צריכים להחזיר רק בעוד חמש-שש שנים, כך שאין לנו כלל בעיית נזילות".

לדברי בן דב, לטאו נכסים בשווי של כ-1.7 מיליארד שקל וחוב של 800 מיליון שקל בריבית נמוכה יחסית (לא כולל האג"ח). חלק מהנכסים רשמו עלייה בשווי, אך זה לא מתבטא בדו"ח שכן מדובר בנכסים לא סחירים.

למה שלא תפרסמו הערכות שווי של קרקעות שבידיכם, כדי שיראו את הצפת הערך בהן?

"יש חברות שיצאו להנפקות עם הערכות שהתבססו על כך שקרקע חקלאית תעבור שינוי ייעוד למגורים. זה יצר להן שווי גבוה ומוצדק לדעתי. אנחנו נוקטים גישה אחרת. יש לנו יחידות קרקע שייהפכו למיליונים רבים אם יופשרו למגורים, אבל אנחנו רושמים אותן בשווי עלות כמעט".

החברות אלקטרה ופאנגאיה הודיעו באחרונה כי קרקע שהן קנו ליד סנט פטרסבורג ב-100 מיליון דולר שווה לפי הערכות מיליארד דולר. המניות שלהן קפצו על אף שעוד אין להן אישורי בנייה.

"בחנו את עסקת פאנגאיה. זו עסקה נהדרת. יש לנו דרך דרבן אחזקה בקרקע דומה באותו אזור. אני לא בטוח אם נכון להציג נכסים לפי הערכת שווי במקרה של הפשרה והשבחה או לעשות את מה שאנחנו עושים. זו שאלה פילוסופית. למה שרק מקורבים יידעו אם יש קרקע ששווה הרבה יותר מהמחיר ששולם עליה? גם אפ-סייד צריך להציג למשקיעים, לא רק אזהרת רווח. גם אפי פיתוח, החברה הבת של אפריקה, הונפקה לפי אותה לוגיקה והשוק באירופה קיבל את הערכות השווי שהיא פירסמה".

אבל מניית אפי ומניית אפריקה, שהונפקו לפי שווי קרקעות גבוה, נפלו מאז בחדות.

"אסור ליפול לבור הזה של 'המניה היא חזות הכל'. יש לי תחושה שהחלומות הגדולים של לבייב יתגשמו בסוף".

אז למה אתה לא קונה מניות של אפריקה?

"מי אמר שאני לא קונה?"

השוק טיפש?

"לפעמים השוק טיפש. וורן באפט אמר את זה הרבה לפני".

השקעתם בדלק נדל"ן 150 מיליון שקל כשהמניה היתה ב-21 שקל וכיום היא שווה 12 שקל.

"נכון, אבל רוב התיק שלנו נקנה במחירים זולים בהרבה - כולל אי.די.בי, דיסקונט השקעות וגילאון. את דרבן קנינו ב-18.5 שקל והיא נסחרת עכשיו ב-21 שקל. את סקיילקס קנינו כל הדרך מ-1.5 דולרים למניה עד ל-9 דולרים וכיום היא שווה 9.2 דולרים. כלומר, יש לנו רווחים בטווח הארוך, אפילו אם בשנה האחרונה הפסדנו.

"לדלק נדל"ן יש מנהלים מצוינים ונכסים טובים. הנכס העיקרי שלה הוא האחזקה במניות החברה הבת DGRE שנסחרת בלונדון. המאזן של DGRE הוא 640 מיליון ליש"ט אבל השווי שלה בבורסה הוא רק 230 מיליון ליש"ט. מתוך זה יותר מ-100 מיליון ליש"ט הם מזומן בקופה. יש כאן שאלה פילוסופית: מה השווי של דלק נדל"ן - המניה הסחירה או הנכסים שלה?

מה אתה חושב?

"אני מסתכל על הנכסים".

אולי אתה מסתכל על הנכסים כי אתה לא רוצה למחוק ולרשום הפסדים?

"הסתכלתי מה החברה האם, דלק, עושה. אם דלק היתה מוחקת גם אני הייתי מוחק. אבל דלק לא מחקה".

אז אם היא שווה פי שלושה למה המניה כל-כך זולה?

"אין לי הסבר. למה דיסקונט השקעות נסחרת בדיסקאונט של 30% על הנכסים שלה?"

אולי כי יש פרמיה שלילית לניהול של נוחי דנקנר?

"לא נכון. הנכסים שנוחי מנהל, כמו סלקום ושופרסל, הם אלה שיוצרים שווי גבוה יותר לדיסקונט השקעות. וחוץ מזה, נוחי הוא מגדולי המנהלים ומגדולי האנשים. יש לי זכות גדולה להכיר אותו בתחום העסקי ובתחום הפילנתרופי. הוא מתנהג כמו מלך אמיתי: רגיש וקשוב ועוזר".

לדעתך דנקנר רוצה להיות ראש ממשלה?

"הייתי מאוד שמח אם נוחי יהיה ראש ממשלה".

אתם הולכים יחד לרבנים?

"יש הרבה צדיקים שאנחנו מכירים יחד. יש צדיקים גדולים שעוסקים כל היום בעשיית טוב לציבור. לצערי רק מעטים מהם חילונים והרוב הם אנשים מאמינים".

מכרת לו את האחזקות שלך באי.די.בי לאחר שפורסם בעיתונות כי אתה נאבק עמו על השליטה בחברה.

"לא היה עימות ומאבק שליטה. הרבה פעמים מכרנו לו מניות".

בן דב ממשיך וחולק שבחים לדנקנר - הפעם לגבי יכולת הניתוח שלו. לדבריו, "הוא אמר לי כבר לפני שנה שיהיה משבר קשה והוא באמת פעל בהתאם - ועל כך מגיע לו צל"ש. הוא ראה את התמונה".

כן, אבל הוא קנה נדל"ן בלאס וגאס ורכש בית השקעות בארה"ב בדיוק לפני הנפילה.

"אנחנו מכירים טוב את הרכישות של כלל פיננסים (החברה הבת של אי.די.בי, שרכשה בתי השקעות בארה"ב). היינו אמורים להשתתף בהשקעה הזאת בסכום גדול, אבל החלטנו שזה גדול עלינו וויתרנו. כלל פיננסים היא חברה נפלאה, הם גם היו המנפיקים שלנו".

באוגוסט 2004 נהפך בן דב לבעל עניין בחברת סאיטקס, לאחר שאסף 5.4% ממניותיה. בסוף 2005, בסמוך לזכייה של החברה לישראל וסאיטקס (שנהפכה כבר לסקיילקס) במכרז לרכישת בית הזיקוק לנפט בחיפה, הגיע בן דב לאחזקה של 13% בחברה. כיום הוא כבר מחזיק ב-37% ממנה דרך סאני וטאו, ואילו פטרוכימיים מחזיקה בקצת יותר מ-50%. השבוע הודיעו שתי החברות על הסכמה שלפיה סאני תרכוש את סקיילקס, אך בז"ן תישאר בידי פטרוכימיים. סקיילקס תיהפך לחברה ללא פעילות, אך עם קופת מזומנים של כ-1.4 מיליארד שקל והפסדים צבורים לצורכי מס של כ-1.8 מיליארד.

למה אתם נפרדים? על מה היה העימות?

"עוד ב-2003, כשסקיילקס היתה עדיין חברת דפוס בשם סאיטקס תחת קבוצת אי.די.בי, התחלנו לקנות בה מניות. ידענו שזו קופת מזומנים שמישהו יקנה ויכניס בה תוכן או שיחולקו ממנה דיווידנדים. ובאמת שתי התחזיות שלנו התממשו: נוחי חילק דיווידנדים ופטרוכימיים קנו אותה, והשתלטנו באמצעותה על בז"ן יחד עם החברה לישראל.

"אנרגיה הוא תחום נפלא, הבעיה היא שלא קיבלנו היתר שליטה. בז"ן היא הנכס המהותי של סקיילקס והושקעו בה יותר ממיליארד שקל. הגענו ל-37% בסקיילקס וזו אחזקה מאוד מהותית אצלנו. אבל בלי שליטה השווי שלה יורד ואני כבעלים הייתי מצווה לעשות כל מה שאני יכול כדי לדאוג שנזכה בשליטה".

מה תעשו עכשיו עם סקיילקס?

"יש משא ומתן, ואני עוד לא יודע איך הוא יסתיים. יש לא מעט אפשרויות. בכל מקרה, הפתרון יעשה טוב לבעלי המניות של סקיילקס ושל פטרוכימיים".

ביולי 2007 חתמו שלושה צדדים על הסכם רכישה ותפעול של בניין הליפסטיק שבשדרה השלישית בניו יורק: טאו; חברת מנופים של ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי; ומשפחת מרציאנו - בעלת רשת החנויות גאס. עלות הרכישה היתה כ-650 מיליון דולר. כ-520 מיליון דולר מומנו בהלוואה ארוכת טווח ועוד 60 מיליון דולר במימון קצר טווח שהעמיד לחברה בנק ההשקעות גולדמן סאקס בריבית של 20% לשנה הראשונה.

ביולי תסתיים השנה הראשונה ויש לחברה אופציה להאריך את ההלוואה עד ינואר 2009 - אבל בריבית גבוהה של 27%. לפי הדו"ח של טאו, שפורסם בשבוע שעבר, השווי ההוגן של הבניין ירד בסוף 2007 והחברה רשמה הפסד של 21 מיליון שקל.

אותה שותפות רכשה בניו יורק בניין נוסף, בשדרת מדיסון, תמורת 166 מיליון דולר. 130 מיליון דולר מומנו בהלוואה ארוכת טווח, 10 מיליון דולר בהלוואה לטווח קצר והיתרה בהון עצמי. על הבניין הזה רשמה טאו הפסד של כ-4 מיליון שקל.

מה קורה עם שני הנכסים שלכם במנהטן?

"יש התפתחויות חיוביות ושליליות. עסקות השכרה שבוצעו בבית הליפסטיק לקראת סוף 2007 היו כבר במחירים גבוהים בהרבה מהממוצע בבניין. בנוסף, חברת עורכי הדין ששוכרת שם משרדים רוצה להרחיב את השטח שלה. לצד החיובי תורם גם מחסור במשרדים שעשוי להיווצר במנהטן בגלל עצירת פרויקטים. גם על האשראי שקיבלנו לצורך רכישת הבניינים אפשר לחלום כיום. אז היה ליבור + 1.5% והיום אולי תקבל ליבור + 5%-6%".

ומה פחות חיובי?

"יש לנו הלוואת ביניים שאמורה להיפרע באמצע 2008 וצריך להחליף אותה. בנוסף, יכול להיות שיהיו יותר שטחים פנויים בבניין ממה שהערכנו מראש עקב גל הפיטורים הצפוי במנהטן. כשקנינו את הבניין ידענו שיהיו הפסדים בהתחלה, ולכן גם שמנו 40 מיליון דולר ברזרווה. אמריקה היא לא מקשה אחת, ומנהטן יש רק אחת. בניין הליפסטיק הוא אחד מעשרת נכסי הדגל במנהטן".

אם היית יודע לפני שמונה חודשים מה יהיה, היית קונה?

"לא. אבל זו חוכמה קטנה לשפוט את עצמנו לפי מה שאנחנו יודעים כיום. אף אחד לא מחוסן משגיאות. הכי חשוב ללמוד מזה. כמו שאמר הדלאי למה: 'כשאתה מפסיד, לפחות אל תפסיד את השיעור'. נקווה שנצא מהתקופה הזאת עם הרבה שיעורים".

יש לכם השקעות באג"ח מגובות נכסים?

"לא נפלנו לבור של אג"ח מגובות".

אילן בן דב

גיל: 50

מצב משפחתי: חי עם בת זוג + 3

מגורים: שכונת אפקה בתל אביב

תפקידים קודמים: נגר, מחלק פרחים, מוכר קרח, יבואן משחקי טלוויזיה

עוד משהו: בת זוגו היא הדוגמנית קרן מיכאלי