המדען הראשי בתמ"ס מעניק אישורי סיוע ממשלתי במו"פ כדי לעזור להתמודד עם המשבר

מאת אורה קורן

המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, כרמל ורניה, משוכנע שמשבר ההיי-טק הוא תופעה חולפת שאינה מחייבת ממשלות לבצע מהלכי התאמה דרמטיים. עליהן לגבש מדיניות לטווח ארוך, ולא לבצע תפניות חדות עם כל משבר, אלא רק "התאמות לסביבה החדשה". לדבריו, גם אם המשבר יימשך יותר משנתיים, תעשיית ההיי-טק תתאושש. התעשייה הישראלית, לדבריו, לא איבדה את כושר התחרות שלה.

המצב הקשה של ההיי-טק והשפעתו השלילית על כלל המשק פוערים בקיעים בעמדה הנחרצת של לשכת המדען הראשי שלא לאשר מענקי מו"פ ליותר משנה אחת.

כיום שוקל ורניה לעודד מיזוגים בין חברות הפועלות באותו תחום, כשהתמריץ יהיה מענק מו"פ לשנתיים לחברות מתמזגות, אם אלה יוכיחו יכולת הישרדות לשנתיים לפחות. "זה איתות קטן שאני מוכן לשלוח לעידוד מיזוגים", אמר ורניה.

רעיון נוסף שנבחן בלשכה הוא מתן מענק לשנתיים לחברות חדשות שקמות. "כיום קמות פחות חברות, מכיוון שיש פחות כסף להשקעות חדשות", אמר ורניה. "בדרך זו אני שוקל לעודד הקמת חברות חדשות". בהקשר זה מסתמנים חילוקי דעות בין ורניה למנכ"ל התמ"ס, אמיר חייק. חייק פועל להקמת קרן סיד ממשלתית שתמומן מכספי המדען הראשי.

ורניה אינו משוכנע שזו הדרך הטובה ביותר לעודד הקמת חברות חדשות. עם זאת, כל אחד מהם ציין בנפרד שהוא פתוח לבדיקת כל החלופות, ויתמוך בזו שתשרת טוב יותר את המטרה - עידוד ממשלתי להקמת חברות חדשות.

השבוע ייערך כנס המו"פ השנתי שעורך ורניה, ורגע לפני הסיכום פרס ורניה את יעדיו לשנה הקרובה. בראשם - הפיכת לשכת המדען הראשי ליחידת סמך ממשלתית. מעמד זה אמור להקנות למדען הראשי יותר עצמאות ולמעשה להשאירו כפוף מינהלתית בלבד לשרת התמ"ס. לצורך זה, שרת התמ"ס, דליה איציק, צריכה להסיר התנגדותה. ורניה גם מבקש להפעיל אגפי משפטים וניהול כספים המנותקים ממשרד התמ"ס. ורניה נמנע מאיומים בהתפטרות אם בקשתו תשוב ותידחה, ואולם ניסוחיו מרמזים שלא ירבה להתלבט אם ירגיש שלא יוכל לעמוד מאחורי החלטות שיתקבלו ושיטרפדו את עבודתו השוטפת, כדוגמת אי הפיכת הלשכה ליחידת סמך.

יעדים נוספים הם העברת כל שלוחות הלשכה לירושלים, הסמכה לתקן ISO 9000 , השלמת יישום המלצות דו"ח מוניטור בתחום הביוטכנולוגיה ובניית מאגר מידע לתעשיית ההיי-טק. מאגר זה יכלול מחקרים ענפיים ונתונים עדכניים על חברות.

ורניה שואף לשפר את השירות לתעשייה. כך לדוגמה, משך הזמן שבין הגשת בקשה לתמיכה במו"פ לבין מתן תשובת המדען ירד מ-134 יום ב-99' ל-110 יום ב-2000 ול-88 יום ב-2001. היעד הוא להגיע ל-60 יום בתוך שנתיים.

ורניה נכנס לתפקידו לפני שנה וחצי. המדען הראשי מסייע לחברות לממן מו"פ תמורת תמלוגים ממכירות המוצרים שיפותחו. הישגו הגדול, בעיניו, הוא פתרון בעיית החברות הגדולות, שנקלעו ל"מעגל קסמים" של בקשת סיוע ממשלתי בהיקף גדול מהתמלוגים שנדרשו להחזיר. ההסדר החדש כולל מנגנון לשקלול חובות העתיד והחזרתם בתוך חמש שנים. לאחר מכן תוכל החברה לקבל מענק למו"פ תשתיתי גנרי (לצורך פיתוח טכנולוגיות עתידיות ולא מוצרים מיידיים) ללא החזר תמלוגים. חברה שלא תיכנס למסלול זה, תשלם עבור מענק מו"פ רגיל תמלוגים גבוהים יותר של 5% (לעומת 3.5%-4% כיום).

חברת קומברס צפויה להיות החברה הראשונה שתיכנס למסלול. עד כה הביעו עניין רציני במסלול כ-10 מתוך 15 החברות שהוא רלוונטי מבחינתן.

שינוי נוסף שבוצע באחרונה הוא עדכון חוק המו"פ. החוק החדש ייכנס לתוקף בחוק ההסדרים בסוף השנה, ויאפשר להוציא ידע וייצור מישראל תמורת תשלום ידוע מראש. בנוסף ייתן החוק החדש מרחב גדול של גמישות לוועדת המחקר להחליט מדי שנה על קריטריונים שיזכו חברות בשיעורים הגבוהים של מענק המו"פ (שיעור התמיכה הממשלתי נע בין %20 ל-%50 מעלות פרויקט המו"פ).

זמן התגובה התקצר

בשנה החולפת בוצע תהליך התייעלות בלשכה וזמן התגובה התקצר. ההחלטות, ככל הנראה, מבוססות יותר, שכן פחות ערעורים מתבררים כמוצדקים.

"הבקרה על הכסף הדוקה יותר והניצול נכון יותר", אמר ורניה. מכיוון שעל רקע משבר ההיי-טק הודיעו חברות רבות על צמצום תוכניות מחקר ופיתוח, הודק הפיקוח של המדען הראשי על ביצועי החברות שקיבלו תמיכה ממשלתית במו"פ.

"אנחנו בודקים אם חברות מתכננות לעמוד בתוכניות שלשמן קיבלו מענקים. תקציבים שלא ינוצלו, נשאבים מיד בחזרה, ומועברים לפרויקטים של חברות חדשות", אמר.

ביטוי נוסף ל"התאמות לסביבה החדשה" הוא אי-הארכה אוטומטית של תוכניות מו"פ. "אם חברה לא השלימה במועד את המו"פ ומבקשת אישור להארכת הפרויקט, קודם כל לוקחים בחזרה את הכסף ומחליטים מחדש מה לעשות בו, לא מאריכים אוטומטית את התוכנית", הוסיף. קושי נוסף שהתברר בשנה האחרונה הוא צמצום ניכר בזמינות ההון הפרטי להשקעה, במיוחד בחברות חדשות או צעירות. קרנות הון סיכון ומשקיעים שנכוו מהתפוצצות בועת ההיי-טק, שומרים את כספם ומעדיפים להשקיע השקעות המשך סלקטיוויות בחברות פורטפוליו.

בדרך כלל, חברות המבקשות תמיכה במו"פ מהמדינה, צריכות להוכיח יכולת מימון של מחצית מהפרויקט. עתה נבחן שינוי בגישה. "בגלל הקושי בגיוס כספים, אנחנו מאפשרים לחברות להגיש בקשות, גם אם אין להן מקור מימון למחצית מהמו"פ", אמר ורניה. "האישור שניתן מצדנו מותנה לשלושה חודשים, ואתו חברות יכולות לגייס כסף ממשקיעים פרטיים. אם במשך שלושת החודשים החברות לא משיגות את הכסף, אנחנו לוקחים מהן את האישור".

כיום המדען הראשי מגלה נכונות לגמישות גם בתמיכה במו"פ המתבצע בקבלנות משנה. "אנחנו מוכנים להסדרים יצירתיים של מו"פ בקבלנות משנה. כך לדוגמה, כשחברה מבצעת חלק מהמו"פ בקבלנות משנה, משלמת בהקצאת מניות לקבלן המשנה", אמר.

בנוסף, נפתחו תוכניות חדשות כמו"פ גנרי לחברות גדולות ותוכנית נופר - מימון מחקר יישומי באקדמיה בתחום הביוטכנולוגיה. כמו כן, התוכנית להפרטת החממות הטכנולוגיות נכנסה לשלב ניסיוני, עם כמה שינויים. כך לדוגמה, תוכנית מגנ"ט למו"פ תשתיתי משותף לאקדמיה ולתעשייה נפתחה לראשונה להשתתפות של חברות זרות,