דיסקונט: האם הפרשות של 2.5 מיליארד שקל יספיקו?

מאת עמית שרביט

דירקטוריון חברת נכסים מ.י קיים ביום חמישי דיון שני בחודש האחרון במצב בנק דיסקונט . לאחר המצגות של החברות גיזה ונשואה זנקס , נשאר דירקטוריון נכסים מ.י עם נציגי הבנק, בראשות יו"ר דיסקונט, אריה מינטקביץ, ודן בשלוש סוגיות עיקריות שגורמות לבנק להציג תוצאות מאכזבות בשנים האחרונות: איכות תיק האשראי; הלימות ההון של הבנק; מצבת העובדים, שכרם ויחסי העבודה בבנק.

תיק האשראי הבעייתי של הבנק הוא אחד הגורמים העיקריים לתוצאות המאכזבות בשנים האחרונות. מאמצע שנות ה-90 ביצע הבנק הפרשות הולכות וגדלות לחובות מסופקים, שמרביתן נגרמו כתוצאה מחשיפת יתר לתחומי הנדל"ן והמלונאות.

דיסקונט מחק בארבע השנים האחרונות כשליש מההון העצמי שלו כתוצאה מהפרשות שביצע לחובות מסופקים. מדובר בהפרשות ספציפיות - בגין תיק אשראי של לווה יחיד - בהיקף של יותר מ-2.5 מיליארד שקל מראשית 1997. היקף ההפרשה לחובות מסופקים ביחס לתיק האשראי גבוה באופן מהותי מהמקובל במערכת הבנקאות. לפי הערכות של מקורות בענף, אם הבנק היה מקטין את ההפרשות לפי חלקו היחסי באשראי במערכת, הוא היה חוסך כ-250 מיליון שקל לשנה ברוטו - כ-2%-2.5% במונחי תשואה להון.

לא מדובר אמנם בהיקף ההפרשות שביצע בנק הפועלים בהסדרי חובות הקיבוצים בסוף שנות ה-80 - ההפרשות התיאורטיות הגיעו ליותר מההון העצמי של הבנק. ואולם עדיין מדובר בסכומים ניכרים. השאלה שמטרידה רבים במערכת הבנקאות: האם ניקוי האורוות שהתבצע החל באמצע שנות ה-90 מתקרב לסופו, או שמא עדיין מתחבאות "עזים" בתיק האשראי של הבנק.

אנשי אשראי בכירים טוענים כי תיק האשראי של הבנק עדיין לא הושבח בצורה משמעותית. כלומר הלווים הבעייתיים ימשיכו להעיק על הבנק בשנים הקרובות, בעיקר לנוכח השפל וההאטה בנדל"ן. כמו כן תוהים אם לבנק יש יכולת להתמודד עם המשבר בענף, מאחר שההון האנושי בדיסקונט צריך לעבור תהליכי התמקצעות, וכך גם מערכות המחשוב, הבקרה והמעקב. מנגד טוענים גורמים בבנק כי דיסקונט פעל בצורה שמרנית וכי היקף ההפרשות הגבוה משקף את המצב האמיתי של תיקי האשראי הבעייתי.

כך או אחרת, הבנק הגיש לפיקוח על הבנקים בקשה לפטור אותו מחובת ההפרשה המיוחדת בשל נכסי הסיכון, שאותה הוציא הפיקוח על הבנקים ברבעון השלישי. לפי הוראות הפיקוח, בנק שהגדיל את ההפרשות הספציפיות בשנה האחרונה זכאי להקלות בחובת ההפרשה המיוחדת. על פי הערכות, המפקח על הבנקים צפוי לאשר לדיסקונט את הבקשה.

הסיבות להפרשות העצומות לחובות מסופקים נעוצות בתחילת שנות ה-90. גלי העלייה הגדולים מברה"מ בתקופה, הביאו לצמיחה מהירה בענף הנדל"ן. הנהלת הבנק החליטה אז על מדיניות של שינוי אסטרטגיה בתחום מדיניות האשראי. כלומר הקטנת הנזילות והפניית המשאבים להרחבה אגרסיווית, בעיקר בתחומי הנדל"ן והמלונאות, וזאת לעומת השמרנות והפסיוויות שאיפיינו את דיסקונט לפני כן.

יוזמה זו גרמה לתהליך הנסיגה של הבנק. לפי הערכות של גורמים שמלווים את מערכת הבנקאות, מדובר במקרה קלאסי של התרחבות אשראי בלתי מבוקרת, כאשר הבעיות ממשיכות להבשיל גם לאחר שהמדיניות השגויה שהביאה להרעה בתיק האשראי כבר תוקנה. הגידול החד באשראי הביא לגידול קצר טווח ברווח המימוני ב-1992-1994, שלוותה בהרעה בתיק האשראי. הבנק נכנס למימון ענף הנדל"ן באיחור. כלומר הבנק קיבל את כל התיקים הגדולים והפחות טובים שהבנקים האחרים לא מימנו.

מגמת הירידה ברווחיות הבנק החלה ב-1992, אך היתה מתונה עד 1995. הרחבת האשראי לענפי הנדל"ן והמלונאות החריפה את הירידה ברווחיות שהציג הבנק.

בנוסף לגידול בהפרשות לחובות ספציפיים, נוסף אובדן הכנסות מימוניות בגין חובות שאינם נושאים הכנסה. היקפם בבנק הוא מעל ומעבר לחלקו של הבנק בכלל האשראי במערכת הבנקאות. כך למשל, באמצע 2000 חלקו של הבנק בחובות שאינם נושאים הכנסה במערכת הבנקאות הגיע לכ-35%-40%, בעוד שחלקו בכלל האשראי במערכת היה כ-13%. בסוף יוני 2001 הגיע החוב שאינו נושא הכנסה לכ-2.2 מיליארד שקל. מדובר בהפסד הכנסה שנתית של יותר מ-150 מיליון שקל לשנה. במונחי תשואה להון מדובר בכ-1.5%.

החשיפה המוגברת לענפי הנדל"ן והמלונאות היא עקב האכילס של תיק האשראי בבנק. באמצע שנות ה-90 החשיפה לנדל"ן היתה גבוהה מ-20%. ב-1997 הגיעה החשיפה לנדל"ן לשיעור של 29.3%, בעוד שההפרשה לחובות מסופקים בשל ענף הנדל"ן היתה יותר מ-60% מסך ההפרשות לחובות אלה בבנק. היקפי החשיפה נמצאים בירידה מאז. כך למשל, ברבעון השני של 2001 החשיפה לנדל"ן ירדה מ-20% והגיעה לשיעור של כ-18%. מדובר בתיק אשראי של כ-18-17 מיליארד שקל. לפועלים, אגב, יש תיק אשראי של כ-41 מיליארד שקל עם חשיפה של כ-19%לנדל"ן; ללאומי תיק של כ-37 מיליארד שקל עם חשיפה של קצת יותר מ-20%.

מקורות לא רשמיים המקורבים לבנק מעריכים כי כל הלווים הגדולים הבעייתיים הגדולים קיבלו את האשראי לפני 1998. כלומר חלק הארי של ההפרשה מתייחסת ללקוחות אלה. שיעור ההפרשה בגין ענפי משק אחרים, למעט מלונאות ונדל"ן, מגיע לממוצע המקובל במערכת. מהדו"חות הכספיים של הבנק לרבעון השני עולה כי הגידול בהפרשות לחובות מסופקים בשיעור של 86.5% במחצית הראשונה של 2001 לעומת התקופה המקבילה ב-2000, נובע מהגידול בהפרשות הספציפיות - בעיקר בענפי הנדל"ן והמלונאות. הנהלת הבנק מציינת כי מדובר באשראי ובלווים שהוגדרו כבר בעבר כבעייתיים. עם זאת, ההנהלה מציינת כי נרשם גידול בהפרשות גם בתקשורת ושירותי מחשוב, מסחר ותעשייה. כלומר דיסקונט הגדיל את חלקו בענפי משק שנחשבו למוטי צמיחה, כדי להשביח את תיק האשראי. ואולם הנחה זו התבררה בשנה האחרונה כמוטעית. גם ההנהלה החדשה לא חפה מטעויות בתחום האשראי. כך למשל, הלוואות Non Recourse בסכום של כ-25 מיליון דולר לחברת מנטרג'י (דרך שמרוק), שנקלעה לקשיים.

הבנק החליט לפני כשנה על כמה יעדים שישפרו את האיכות של תיק האשראי. הוא קבע כי יפעל להוריד את היקף האשראי שאינו נושא הכנסה לשיעור התואם את חלקו של הבנק באשראי במערכת עד נובמבר 2003. ה