מי תהיה חברת הסטארט-אפ המבטיחה של 2008?

להחליף את התרגום בלחיצת כפתור



>> לפני שנצלול לתוך הטכנולוגיה שאיפשרה לחברת פלאימדיה (PLYmedia) להתברג בגמר של תחרות הסטארט-אפים, אולי כדאי שנתחיל בדוגמה שמבהירה מה בעצם מציעה פלאימדיה.



בן אנוש, אחד היזמים של פלאימדיה (לשעבר מהצוות של סאיוטה שנמכרה ל-RSA), שלח לי קטע וידיאו מתוך הסרט "הארי פגש את סאלי": הארי וסאלי יושבים בדיינר טיפוסי. סאלי מציינת בפני הארי שגברים לא יודעים לזהות מתי אשה מזייפת אורגזמה. ברקע של הסרטון מופיעה שכבה שקופה של פרסומת לערכה לטיפול בשיער שאותה ניתן לרכוש מ-eBay. הארי משיב: "את לא חושבת שאהיה מסוגל להבחין בהבדל?". סאלי עונה, "לא". מיד לאחר מכן מופיע סמן של עכבר על פניה של סאלי. בצד ימין למטה של המסך מופיעה שכבה שקופה הכוללת מידע על השחקנית מג ריאן מהאתר IMDB. סאלי מתחילה להיאנח ומצד ימין למעלה מופיעה שכבה שקופה של תיבה עם המלה SUB (מהמלה Subtitles, כתוביות). הסמן של העכבר מעביר את הכתוביות לשפה ספרדית, הולנדית, רוסית וערבית, ואלה משתנות בהתאם. בסוף קטע הווידיאו מופיעה שכבה שקופה שמאפשרת לצופה לשלוח את סרטון הווידיאו למכשיר הסלולר.



באופן כללי ניתן להגדיר את פלאימדיה כמפתחת חוויית צפייה חדשה, שהופכת את הצפייה בווידיאו מפסיווית לפעילות אינטראקטיווית, תוך שימוש בטכנולוגיה המאפשרת הוספת שכבות לסרטוני וידיאו ברשת. החברה הוקמה לפני שנתיים על ידי יובל קליין, אחד המקימים של האוזן השלישית, סמנכ"ל שיווק טאוור רקורדס והד ארצי אינטראקטיב; דיויד מרקוביץ, לשעבר בנקאי השקעות בקרדיט סוויס; יוני סילברברג, בחור אוסטרלי שעשה עלייה ומגיע מתחום עיצוב המוצר; ובן אנוש.



בתחילה היזמים פנו לכיוונים אחרים, שלא במסגרת פלאימדיה, וביקשו ליצור פתרון דומה לשירות השכרת סרטים נטפליקס, ושלקוחות האוזן השלישית יזמינו סרט באמצעות האינטרנט ויקבלו אותו במעטפה. לאחר מכן הם ביקשו לשדר את הסרטים בסטרימינג, אך הבעיה היתה שבעלי התוכן ומפיצי הסרטים לא רצו להרוג את שוק הדי.וי.די ולהציע את אותו התוכן באינטרנט. הרצון לעשות משהו עם הסרטים של האוזן השלישית בער ליזמים. קליין מסביר כי הם רצו "להעשיר את 2,000 הסרטים, להפוך אותם לאינטראקטיוויים. למשל, מי שיצפה בצ'ארלי צ'פלין וילחץ על דמותו שמופיעה על המסך עם העכבר יוכל לקבל עליו אינפורמציה, או שמי שיראה סרטון של פלאש גורדון יוכל להזמין את הסוודר שהוא לובש מ-eBay".



בתחילת הדרך הטכנולוגיה של החברה איפשרה לשלב בועיות (Pop Up's) לקליפים (בסגנון של Mtv). "הלקוחות לימדו אותנו מה בדיוק אנחנו צריכים", אומר אנוש. פלאימדיה החלה להעשיר את המוצרים שלה. אחד המוצרים שלה מספק שכבה שקופה המאפשרת להחליף בין כתוביות תרגום, וכך נחסך הצורך בצריבת הכתוביות לתוך הסרט.



עיקר הלקוחות של החברה הן חברות התרגום שנעזרות בכלים של פלאימדיה כדי לתרגם ולהפיץ את הכתוביות בקטעי וידיאו, כשהכל מתבצע בשרת המארח של פלאימדיה. בחלק מהמקרים, למשל JIBJAB, אתר הסאטירה האמריקאי הפופולרי, יודע לזהות את ה-IP של הגולש ולהציע כתוביות תרגום בשפה המתאימה.



מוצר אחר של פלאימדיה יודע להחליש את הסאונד המקורי ולספק קול אודיו בשפה המתאימה. בהתאם לטרנד תוכן שנוצר על ידי גולשים, גם פלאימדיה מאפשרת לגולשים לעצב את הבועיות כרצונם בסרטוני וידיאו. אנוש מציין כי האתרים מתלהבים מכך מאחר שהדבר יוצר תחושה של חיבור וזיקה עם הגולשים.



לחברה, המוכרת חודשים ספורים בלבד, כ-40 לקוחות עם פוטנציאל צפיות של 700 מיליון איש. לפי אנוש, לחברה יש מתחרות שונות שמציעות להוסיף שכבות שקופות של מידע בסרטוני וידיאו, אך הן פונות לנישות מתחום הפרסום, שאינו המוקד של פלאימדיה.



עולם וירטואלי במכשיר הסלולר



>> הסטארט-אפ ויונד (Vyond) של היזם עדי אשכנזי גייס עד כה כ-600 אלף דולר מיוסי ורדי וקרן ההון סיכון ג'רוזלם קפיטל, קרן להשקעות בחברות ווב 2.0 ובחברות שירות מבוססות טכנולוגיה שבראשות יעקב נר דויד. ויונד פיתחה פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת להריץ עולם וירטואלי עם דמויות בתלת ממד בסלולר. אשכנזי מסביר: "אנו חוברים לחברות מדיה בינלאומיות ובעצם בונים את העולמות הווירטואלים סביב המותגים שלהם".



אשכנזי, 30, הוא דמות מוכרת בשוק הגיימינג הישראלי. הוא שחקן משחקי וידיאו חובב מגיל צעיר ובשנים האחרונות מרכז את איגוד מפתחי המשחקים הישראלי. הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב, ואת הקריירה שלו בהיי-טק החל בחברת טלדור. לאחר מכן עבד בפרנדלי רובוטיקס ותפקידו האחרון כשכיר היה מפתח בחברת אופטיבייס. ב-2004 פצח אשכנזי בקריירת יזמות והקים את איביוס (שמה הקודם של ויונד).



ויונד מאפשרת למשתמשים בעולם הווירטואלי לרכוש מוצרים מתוך העולם עצמו, למשל להוריד טפטים או שירים. משתמש יכול להוריד שיר, לדוגמה, ולהפוך אותו לרינגטון שלו. אשכנזי מציין כי בעולם הווירטואלי המשתמשים משחקים אחד מול השני במשחקים פשוטים (Casuals Games) וצוברים ניקוד שאותו ניתן להמיר לחפצים וירטואלים. עוד אומר אשכנזי כי הפלטפורמה הטכנולוגית שהחברה פיתחה מאפשרת הרצת עולמות וירטואלים בטלפונים מהדור השלישי - כולל אלה שנמצאים כבר שנה בשוק - ולא רק על טלפונים חכמים.



"בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת להזרים את האובייקטים בעולם הווירטואלי לפי איכות הטלפון של המשתמש. העולם הווירטואלי רץ על שרת של ויונד. אם אדם מזוהה כמשתמש שלרשותו טלפון פשוט אזי השרת יזרים לו אובייקטים של העולם הווירטואלי ברזולוציה נמוכה. לעומת זאת, אם למשתמש יש טלפון חכם - האובייקטים שיתקבלו יהיו באיכות גבוהה".



ויונד מקווה להשיק את הפלטפורמה הטכנולוגית בחודשים הקרובים ומאמינה שעד סוף השנה תשיק את העולם הווירטואלי הראשון שלה עם שותף שהוא חברה מדיה בינלאומית גדולה. "רוב חברות הבידור לעולם המובייל לא משתמשות ביכולות הטכנולוגיות האמיתיות של עולם הסלולר. הפלטפורמה שלנו כן עושה זאת", מסביר אשכנזי. בנוסף, נותר לחברה להתאים את הפלטפורמה שלה לסביבות פיתוח נוספות. כרגע היא עובדת עם ג'אווה אך התכנון הוא לעבוד גם עם מערכות הפעלה מהסוג של חלונות וברו (Brew).



לפרסם שמפו בסדרה בטלוויזיה, לראות מרכך בשידורים החוזרים



>> את הקונצפט שמאחורי החברה השלישית ניתן לתמצת במשפט הבא: סימבי (Seambi) הופכת מכירה של תוכן שיווקי לקלה כמו פרסומות בטלוויזיה. מי שצפה בריאליטי הישרדות בוודאי לא יכול היה להתעלם מהפרסום השיווקי הבולט שהופגן בכמה מהפרקים. פעם היתה זו חברת שמפו שהציעה את מרכולתה כפרס למתמודדים המאובקים, ופעם חברת משקאות קלים שהפרס שניתן למתמודדים היה משקה קל מתוצרתה.



כעת דמיינו את התסריט הבא: נאמר שאתם חברה גדולה שמבקשת לפרסם בכל תוכניות הישרדות השונות. הישרדות אינה תוכנית ישראלית אלא פורמט מיובא ששודר עד כה בעשרות מדינות. כיצד דואגים שתוכן שיווקי רלוונטי ומתאים יושתל בתוכניות הישרדות השונות? סימבי יודעת לבנות שטחי פרסום תלת ממדיים של אותו תוכן שיווקי ולהתאים אותו לסביבות מדיה שונות. לתוכניות טלוויזיה, לסרטוני די.וי.די ולסרטונים המופצים ברשת האינטרנט.



מאחורי היוזמה עומדים צמד חברים, גיא מורגנשטרן סלטון, 32, ורועי בהרב, 32, שניהם מהיחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, שהשתחררו ב-2005 מהצבא. "לאחר שהשתחררנו עלה בנו רצון להרים פרויקט כלשהו ולפתור צורך שקיים", אומר בהרב. "ארבעה חודשים לאחר שהתחלנו את החיפוש גיבשנו את הרעיון. זיהינו שקיימת בעיה משמעותית בעולם הפרסום בווידיאו בעקבות החדירה של המכשיר Tivo. החדירה שלו לשוק גרמה לירידה בזמן הצפייה בפרסומות ולירידה בהכנסות. במקביל, תחום הווידיאו באינטרנט החל להתפתח ולגדול, אולם גם תחום זה לא פתר את הירידה בהכנסות מפרסום, שכן כמות הבאנרים שניתן לשים באתר קטנה מדי. זיהינו שהפתרון מגיע מעולם התוכן השיווקי. השוק גילגל יותר מ-4 מיליארד דולר ב-2007. השוק טוב למפרסמים כי הוא נותן להם פתרון לדילוג של הצופים על הפרסומות, ועדיין נשאר זניח ביחס לשוק הפרסום הכללי". לדבריו, הסיבה לכך ששוק זה עדיין לא ממריא היא שקשה מאוד ליישם עסקות בתחום התוכן השיווקי.



סימבי מציעה פתרון מבוסס תוכנה שמאפשר לבנות שטחי פרסום תלת ממדיים ולשלב אותם בתוך התוכן ובאופן רלוונטי בכל פעם שהוא משודר. לדוגמה, סדרת הטלוויזיה עקרות בית נואשות עוברת לאחר שידורה בפריים-טיים לשידור באינטרנט וב-VOD. מערכת התוכנה של סימבי מאפשרת לשלב תוכן שיווקי אחר שיושתל בכל פרק בסדרה.



אם המפרסם ירצה לשלב בקבוק שמפו בסדרה המשודרת בטלוויזיה ובקבוק קונדישינר בשידור ב-VOD הוא יוכל לעשות זאת, ולשלב את האובייקט לפי מיקום. הוא יוכל לפרסם תוכן שיווקי מסוג אחד בסדרה שמשודרת לבתי אב בניו יורק ותוכן שיווקי אחר בבתי אב בלוס אנג'לס. התוכן לא מפסיק לאחר שהוא משודר ב-VOD ובאינטרנט או לאחר ששודר בפריים-טיים, אלא עובר לדי.וי.די ולשוק הבינלאומי, לישראל, גרמניה ומדינות נוספות, וגם אז, בכל פעם מערכת התוכנה מאפשרת למפרסמים להחליט איזה אובייקט פרסומי לשתול. בסוף חייו של התוכן הוא מגיע לשידורים חוזרים בארה"ב ושוב ניתן לשתול בו פרסומות רלוונטיות. התוצאה המתקבלת היא האפשרות ליצור לבעלי התוכן שטחי פרסום חדשים כפיצוי על חדירת מכשירי ה-Tivo.



כמו שתי החברות הנוספות המתחרות, גם סימבי נמצאת בשלב הראשוני של המכירות. המערכת שלה מוטמעת בחברת המדיה הגדולה בורדה הגרמנית, שלה מודל עסקי של חלוקת רווחים. "המטרה שלנו ב-2008 היא לבצע פיילוט עם שחקן משמעותי", אומר בהרב.