עו"ד רונית אמיר-יניב, שותפה וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עו"ד יגאל ארנון, מוציאה 11 אלף שקל בחודש בגין השגחה על שלושת ילדיה: בני 8, 4 ו-3. "אם אני אגיש את ההוצאות האלה על השנה הנוכחית, ואני מקווה שמחצית מזה תוכר לי כהוצאה, זה דרמטי", היא אומרת.
שני הילדים הקטנים נמצאים בגן פרטי עד השעה ארבע וחצי - בעלות של 5,000 שקל לחודש. הבן הבכור נמצא בצהרונית עד שעה ארבע - בעלות של 2,000 שקל, ובנוסף היא מעסיקה מטפלת במשרה מלאה מהשעה שתים בצהריים ועד השעה שמונה בערב, בעלות של 4,000 שקל לחודש.
אמיר-יניב, הנשואה לעו"ד פיני יניב, שותף במשרד קנטור-אלחנני-טל, גומרת לעבוד בין שש לשבע בערב כל יום, למעט יום אחד בו היא יוצאת מהמשרד בשעה ארבע כדי לאסוף את בנה ושלושה ילדים נוספים, במסגרת תורנות שהיא עורכת עם הורים נוספים. בן זוגה עובד שעות רבות יותר.
"אם את רוצה לפתח קריירה היום, זה בלתי אפשרי לעבוד עד שתיים בצהריים. גם הניסיון לחזור הביתה בארבע כדי לחסוך את המטפלת לא עוזר, כי לא הייתי מספיקה כלום בעבודה וגם הייתי צריכה להמשיך לעבוד מהבית כשאני עם הילדים. בהנחה שרוצים לעודד אותנו לעבוד ולא להסתפק בילד אחד או שניים, ההוצאה של השגחה על הילדים היא מטורפת. אני נאלצת לשלם את המחיר הכלכלי הבלתי סביר הזה בגלל העבודה שלי".
איך ישפיע עליך פסק הדין?
"זה יאפשר לי יותר גמישות. ברגע שהמדינה משתתפת איתי בהוצאות, אני יכולה בלב שלם יותר לצאת בשבע וחצי במקום בשש וחצי ולהשאיר את המטפלת עוד שעה אם אני צריכה, ואז להגיע הביתה פנויה ולא להמשיך לעבוד מהבית".
עו"ד ליאת עיני-נצר, שותפה בכירה במשרד עו"ד ב. לוינבוק, אומרת: "המשמעות של פסק הדין היא עקרונית. זה לא ישנה לי שום דבר בחיים. כשנאלצתי להאריך את שעות המטפלת שלי, שילמתי לה על זה גם אם זה היה קשה כלכלית, כדי שיהיה מישהו בבית".
עיני-נצר, בת 44, היא אם לשלושה ילדים בגילאי 15, 12 ו-8. "מיום שחזרתי לעבודה מחופשת הלידה של הבת הראשונה, אני נזקקת לעזרת מטפלת", היא מספרת. "אני עם אותה מטפלת ברצף כבר 12 שנים. זה מאוד מעוות שלא מכירים בהוצאה הזו. יש משהו מאד משחרר לדעת שיש מישהי שסומכים עליה שמטפלת בילדים", היא אומרת.
מטפלת שעולה 6,000 שקל בחודש
למטפלת היא משלמת 6,000 שקל בחודש (לא כולל דמי הבראה, ביטוח לאומי ועוד). "אני נזקקת למטפלת במשרה מלאה בגלל שעות העבודה הארוכות במשרד והצורך במישהי שלא רק תמלא את מקומי אלא גם תהיה אחראית על כל משק הבית, כדי שכשאנחנו ההורים מגיעים הביתה, תהיה לנו אפשרות להתפנות לגמרי לילדים. בגלל העבודה שלי אני לא יכולה לקבל 'הפתעות' שמחייבות אותי להישאר בבית, או חופשות רבות כמו במוסדות של משרד החינוך. לכן הייתי צריכה להחזיק מישהי ולשלם לה משרה מלאה, ואז היא גם מחויבת כשהילדים חולים או בחופשות".
מה תהיה ההשפעה של פסק הדין על נשים עובדות?
"אני חושבת שזה מאוד ישפיע על נשים שהן בתחילת הקריירה שלהן והמשכורות שלהן יותר נמוכות והן עומדות על פרשת דרכים: אמהות או קריירה. יהיה להן קל יותר להחליט שהולכים על קריירה כי עלות המטפלת שמאפשרת יותר גמישות בעבודה לעומת צהרון שהוא נוקשה, תהיה נמוכה יותר".
עו"ד צביה שיף-שקרוב, 29, אם לילד בן שנה ותינוק נוסף בדרך - חזרה לעבוד במשרד עו"ד שלמה נס מיד עם תום חופשת הלידה. בנה נמצא במשפחתון משבע וחצי בבוקר עד רבע לחמש כל יום. עלות המשפחתון היא 1,900 שקל לילד. לדבריה, ההחזר על הוצאות ההשגחה אינו שיקול משמעותי בהחלטה אם ובאיזו מתכונת לחזור לעבודה. "ההכנסה שלי עדיין עולה על ההוצאה, ואני לא רוצה לצאת ממעגל העבודה. לי ולרוב חברותי עורכות הדין הצעירות, לא היתה פריווילגיה לצאת לחופשה ארוכה לאחר הלידה. במצב של השוק היום קשה למצוא עבודה לאחר היעדרות ארוכה".
איך ישפיע עלייך פסק הדין?
"אני לא אגדיל את מספר שעות העבודה שלי בגלל ניכוי הוצאות המשפחתון. גם כך אני בדילמה עם זה שהילד נמצא בידיים אחרות. לפחות עכשיו לא ארגיש שכל ההכנסה הולכת רק לתחזוק השמירה על הילד, שזה בעצם לתחזק את העבודה שלי כדי לא לאבד אותה. עד היום הרגשתי מאוד ממורמרת שלא מכירים בזה".
השפעה מועטה
גם עו"ד מרב גולדנר, 29, אם טריה לתאומים, אומרת כי לפסק הדין תהיה השפעה מועטה. כעורכת דין בעלת ותק של 4 שנים במקצוע, גולדנר מרוויחה בין 10 ל-15 אלף שקל ברוטו לחודש, ובכך מכסה בעיקר את הוצאות המשכנתא ואת התשלום החודשי למטפלת - 5,000 שקל. "גם אם הייתי מפסידה כלכלית מהחזקת מטפלת, עדיין הייתי חוזרת לעבודה כי השיקולים הם לא רק כלכליים טהורים. בטווח הארוך, ההון המקצועי והאנושי שאני רוכשת בעבודה הוא בעל ערך רב לעתיד שלי", אומרת גולדנר.
בניגוד לעורכות דין שכירות, אלו שמחזיקות משרד עצמאי רואות חשיבות מעשית בפסיקה. עו"ד שרית הרסון-יחזקאל, 35, מחזיקה משרד פרטי בנוסף ל"החזקת" שלושה ילדים, בני 7, 4 וחודש וחצי.
"זה יעזור בצורה בלתי רגילה. היום התשלום למטפלת עם ביטוח לאומי והוצאות נלוות, או לחלופין מעון, גבוה מאוד. כעצמאית שצריכה לשלם שכירות והוצאות משרד עוד לפני שהתחלתי לעבוד, זה כמעט בלתי אפשרי. אם ההוצאות יוכרו במס, זו תהיה הקלה משמעותית".
הרסון-יחזקאל מספרת כי בעקבות הלידה האחרונה, החליטו בני הזוג להוציא את שתי הבנות הגדולות מהמועדוניות ולשכור מטפלת שתשמור על הילדים במשרה מלאה, בעלות של כ-5,500 שקל. בדרך זו מקווים בני הזוג לחסוך כ-2,000 שקל. "אם סכום ההחזר היה סכום שמשתווה לחיסכון הזה, יכול להיות שהייתי משאירה את הבנות במסגרות הקיימות שבהן טוב להן יותר מבחינה חברתית", היא אומרת.
"כמו שאפשר להגיש הוצאות על ארוחות עסקיות, על אחת כמה וכמה שיש להכיר בעזרה שמאפשרת לנו לבצע את העבודה, שהרי ללא המטפלת לא הייתי יכולה לצאת לעבודה. לכן, גם אם זה סכום קטן - טוב שהוא קיים", מסכמת הרסון-יחזקאל.
עו"ד צביה שיף: "קשה למצוא בשוק עורכי הדין עבודה אחרי היעדרות ארוכה"
נורית רוט
13.4.2008 / 8:13