מרוץ פורמולה 3 מגיע לארץ: יזמים מתכוונים להקים מתחם למרוצים בשטח של 800 דונם ב-100 מיליון דולר

העוסקים בתחום טוענים כי האישור מגיע באיחור של 20 שנה לפחות, שבהן היה אפשר ליצור הכנסות כספיות, להגביר את התיירות ולחשוף את ישראל באמצעות סיקור טלוויזיוני, כפי שהדבר נעשה בעולם.



מי שכבר החלה לחמם מנועים היא חברת פארק מוטורי להדרכה. החברה היא בבעלות ציון עופרי (45) מהוד השרון, בעל משרד שמאות מקרקעין; אילן אהרון (42) העוסק בספורט מוטורי; ומשקיע מארה"ב. החברה זכתה במכרז שהוציאו מינהל מקרקעי ישראל, קק"ל, משרד התחבורה והמועצה האזורית בני שמעון, להקמת פארק מוטורי על שטח של 806 דונם בצפון-מערב באר שבע, ליד מנחת שדה תימן.



המיזם יכלול מגרש הדרכה לנהיגה בטוחה, בשטח של 80 דונם, שייתן מענה לתקנה שחוקקה בכנסת, שלפיה נהגים חדשים ומקצועיים חייבים לבצע קורס רענון אחת לתקופה. בנוסף, יוקצו 220 דונם למרוצי מכוניות כמו קארטינג (מרוץ למתחילים), מרוצי ראלי WRC, מרוצי מכוניות סלון (מכונית רגילה שבתוכה גיר שונה ומנוע מוגבר) ורכבי שטח.



20 דונם יוקצו למסחר ולתיירות, כולל זכויות בנייה למלון, חנויות, אולמות תצוגה, בתי קפה, מסעדות, תחנת תדלוק וגן אירועים. 500 דונם מתוכננים להרחבת המיזם לטובת מרוצי מכוניות פורמולה 3.



לפורמולה 3 ביצועים נמוכים מאשר לפורמולה 1. פורמולה היא אוסף של תקנות טכניות עבור מכוניות מרוץ בעלות מושב יחיד שמפורסמות מדי שנה על ידי ה-FIA - הגוף העולמי לספורט המוטורי.



עלויות ההקמה, כולל עלות הקרקע, נאמדות ב-100 מיליון שקל, והצפי הוא לתעסוקה של כ-460 עובדים. היזמים אומרים כי החברה התקשרה עם חברות מחו"ל העוסקות בתכנון, ליווי ותפעול של המתחם, בשל חוסר הנסיון בישראל בתחום.



השטח מדבר



ומי יממן את המרוצים? לדברי עופרי, בעתיד, היבואנים של המכוניות הם אלה שיהיו הספונסרים של המרוצים. באשר לפרסים הכספיים לנהגים, הוא אומר כי "בעולם, חברות הביטוח הן הספונסריות של הנהגים. כרגע מדובר רק על כבוד ועל גביעים ולא יהיו פרסים כספיים. בסבב בינלאומי מדובר על מאות אלפי יורו או דולר של פרסים. זה הספורט המכניס ביותר, אפילו יותר מהפוטבול האמריקאי ומכדורגל".



דרור קרואני, מנהל היחידה לפיתוח כלכלי במועצה האזורית בני שמעון, וישראל עמישי, רכז תיירות וסביבה במועצה, אומרים שלאזור שלהם יש יתרון יחסי בהקשר של הספורט המוטורי - שהוא צרכן שטח גדול מאוד. "אצלנו אין מגבלה של שטחים ומחיר הקרקע נמוך. יתרון יחסי נוסף הוא מיעוט גשמים, ולכן אזור באר שבע, שעם פתיחתו של כביש 6 יהיה במרחק של כשעה ורבע מתל אביב, ייצור פרויקט ייחודי מאוד", הם אומרים. "יהיה קשה למצוא מקום אחר בישראל לפרויקט הזה".



קרואני אומר עוד שפרויקטים כאלה יוצרים תעסוקה לאנשים צעירים, וכי הקרבה לאוניברסיטה בבאר שבע תאפשר בעתיד גם חיבור בין אנשי המחקר והפיתוח לתעשייה הזו. "כבר כיום מנסים להדק את הקשר בין אנשי המחקר לתחום המרוצים, קשר שגם יעניין את האנשים בעולם, כי יודעים שבישראל יש הרבה אנשי היי-טק שחלקם גם נהגי מרוצים".



עיקר העבודה כעת היא להביא לאישור 12 התקנות, כאשר במשך שנה וחצי עברה רק תקנה אחת. שלוש תקנות מחכות להתכנסות ועדת החינוך של הכנסת. ברשות לנהיגה ספורטיווית, שבראשה עומד יוסי ניסן, אומרים שיש הסכמות בין המחוקקים לרשות, וכי הנחת העבודה היא שבחודשים הקרובים יעברו התקנות.



ההערכה היא כי לאחר ארבעה-חמישה חודשים של הכשרת המסלולים, אפשר יהיה ליהנות בישראל ממרוצים חוקיים, אחרי שנים רבות של מרוצים לא חוקיים. הרשות לנהיגה ספורטיווית תתפקד כמשרד הרישוי שיוציא את האישורים לאירועים, תתקצב השתלמויות ותפעל להעלאת המודעות לנהיגה המונעת.



יובל מלמד, דמות ותיקה בתחום המרוצים בישראל, משמש גם יועץ בתחום הספורט המוטורי לרשות לנהיגה ספורטיווית, שהוקמה על ידי משרד המדע, התרבות והספורט. לדבריו, אם יאושרו בשבועות הקרובים התקנות לרישוי כלי רכב תחרותיים, רישוי הנהיגה והתנאים לאימון ולהדרכה, "זו תהיה מקפצה ענקית".



לדברי מלמד, הירדנים, למשל, עוסקים בראלי כבר הרבה שנים ונבחרו לארח את אחד המקצים של אליפות העולם (14 סבבים כאלה יש בשנה) שיתקיים בחול המועד פסח בצדו הירדני של ים המלח. מלמד השתתף במרוצים בירדן כבר חמש פעמים, ולדבריו הירדנים עשו "יש מאין, הסדירו נתיבים, בנו מלונות ויודעים לתת שירות. בתמורה, מגיעים למרוצים עשרות אלפי אנשים".



המרוצים יביאו כסף



יניב רונן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, כתב מסמך שנועד לבדוק את ההשפעות של עריכת מרוצי מכוניות ואופנועים על ההתפתחות הכלכלית-מסחרית באזור שבו הם נערכים.



לדבריו, הטיעון העיקרי של התומכים בעריכת מרוצים הוא שכמו אירועי ספורט גדולים אחרים, הם מושכים לאזור שבו הם נערכים אנשים רבים שלא היו באים אליו בלא האירוע, ואלה רוכשים שירותים ובכך מגדילים את הפעילות הכלכלית באזור.



רונן טוען כי בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים רבים בסוגייה זו, רובם מתוך תעשיית המרוצים עצמה. "לעתים, מטרת המחקרים היא לעודד הוצאת כספי ציבור לשם בניית מתקני ספורט", כותב רונן, "ככלל, זרימת כסף לאזור שבו נערכים אירועי ספורט תורמת לכלכלה המקומית בשני אופנים: תרומה ישירה ותרומה עקיפה. התרומה הישירה היא תוצאה של סכומי כסף שהמשתתפים באירוע הספורט מוציאים - צופים, מתחרים, מארגנים ונותני חסויות. התרומה העקיפה מתבטאת בהנעה של הפעילות הכלכלית. "למשל, בעל דוכן לממכר מזון שהיקף פעילותו גדל מאוד בזמן אירוע הספורט, עשוי לשכור עובד נוסף; כמות חומרי הגלם שהוא קונה עולה, ויש בכך תרומה לכלכלה המקומית, בהנחה שהוא קונה את המצרכים באזור מגוריו. תופעה זו מכונה 'מכפיל', וכדי להעריך את התועלת הכלכלית של אירוע ספורט כלשהו יש להתחשב במכפילים מסוג זה".



עם זאת, רונן טוען כי יש להביא בחשבון שאפקט ה"מכפיל" מוחלש על ידי שני גורמים: זליגה והשפעות הדדיות. זליגה פירושה שההכנסות הנוצרות עקב אירוע ספורט אינן מגיעות ישירות לאזור שבו הוא נערך. למשל, מרבית ההכנסות של בתי מלון מגיעות לרשתות ארציות או בינלאומיות שבתי המלון שייכים אליהן. כך גם ההכנסות ממכירת הכרטיסים, שמגיעות לקופת מפעילי אחד מענפי הספורט המוטורי הפופולריים בעולם. למרות ההסתייגויות האלה, מוסיף רונן כי נראה שלאירועי ספורט מוטורי יש אפקט חיובי על הכלכלה המקומית.



עופרי אומר שהמתחם יוכל לשמש גם קבוצות ספורט מהעולם שאין להן היכן להתאמן בחודשי החורף. לדבריו, כל נהג כזה מגיע עם 10-15 מלווים, בהם מכונאים ואנשי תחזוקה. "פה יהיה להם גם בית מלון. התכנון הוא לארגן אחת לחודש אירוע ליותר מ-30 אלף משתתפים, וכן אירועים יותר קטנים של כ-5,000 איש לנהגים מקומיים".



ומתי נראה את כל זה? "אם יינתנו האישורים בקיץ, יהיה מסלול מרוצים בקיץ 2009", מבטיחים עופרי ואהרון.