בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד חוגג 100 שנים

ואולם מול הסיסמאות שאותן נהנים אנשי המוסד הוותיק לצטט - ושמגובות בנתונים מרשימים - מסתמנת גם סיבה לדאגה: בשנים האחרונות קובעים דירוגים בינלאומיים, כמו הדירוג הנחשב של השבועון "ביזנס וויק", כי לימודי התואר השני של HBS מפגרים אחרי התוכניות של בתי ספר אחרים כמו קלוג, וורטון, ואוניברסיטת שיקאגו.



התוכניות האלה ותוכניות של מוסדות כמו אימפרסה הספרדי ואינסיאד הצרפתי נוגסות בעקביו וממצבות את עמן כאטרקטיוויות לצעירים שאפתניים ומעודכנים. בוגרי בתי הספר האלה משתמשים בסופרלטיווים כמו -"הדינוזאור ממסצ'וסטס", "יקר וישן", בדברם על הרווארד. "כל כך הרבה עבר - אבל איפה העתיד?", הם שואלים בהתרסה. אבל מותר להניח שמדברת הקנאה מגרונם, שכן הארוורד מדורגת במקום הראשון בכל מה שקשור לקשיחותם של תנאי הקבלה.



השקעה משתלמת



קצת היסטוריה: ב-8 באפריל 1908 התכנסו ובאו שבעת אנשי תאגיד אוניברסיטת הרווארד, שהוקם ב-1650 והיה הגוף המנהל הוותיק ביותר בחצי הכדור הצפוני. באותה ישיבה ניתן האות להקמתו של בית הספר למינהל עסקים שבראשו יעמוד הדיקאן הראשון אדווין פ. גיי. על פי ההחלטה, לא ילמד בית הספר תואר ראשון, אלא את התארים השני והשלישי בלבד וכן קורסי מנהלים שונים.



למעשה, אנשי הרווארד לא היו הראשונים. בית הספר של וורטון הוקם 26 שנה לפניו. מאז ועד היום העמיד בית הספר למינהל עסקים של הארוורד 65 אלף בוגרים מ-70 מדינות. ב-1965 התקבל אחד מכל שניים וחצי מועמדים ללימודי MBA, כיום הסטטיסטיקה מדבר על אחד מכל תשעה מועמדים. כ-90% ממגישי הבקשות שמתקבלים גם מגיעים ללמוד - נתון לא טרוויאלי בהתחשב בעובדה שסטודנטים רבים מגישים בקשות לכמה אוניברסיטאות במקביל.



שיעור הסטודנטיות בבית הספר הוא 36%. 24% מהסטודנטים הם בני מיעוטים אתניים, ו-33% מהסטודנטים מגיעים מחוץ לארה"ב. שנה אקדמית (שאורכת תשעה חודשים) בבית הספר למינהל עסקים של הרווארד תעלה לסטודנט שלא זכה בכל מילגה כ-73 אלף דולר - כשהשלמת התואר נעשית תוך שנה-שנתיים.



ואולם ההשקעה, על פניו, משתלמת. 94% מכלל הסטודנטים מקבלים הצעת עבודה שלושה חודשים מרגע סיום התואר. המשכורת הממוצעת של בוגר מחזור 2007 בשנה שלאחר סיום הלימודים היתה 115 אלף דולר בשנה. בונוס החתימה הוא בהיקף של 20-25 אלף דולר. המספרים מתייחסים למשרות בארה"ב, אירופה, ומדינות מסוימות במזרח הרחוק - לאוניברסיטה אין נתוני שכר מדויקים לגבי בוגרים ישראלים.



הענף העיקרי שבו משתלבים הבוגרים הוא ענף הפיננסים - 45% מבוגרי 2007 מועסקים בו. 22% מהבוגרים נקלטו בתחום הייעוץ ו-11% עובדים בתחום השיווק והמכירות. אף בוגר 2007 לא הגיע לתחומי משאבי האנוש, הייצור או האופרציה. רק 1% מהבוגרים עובדים במשרות ממשלתיות - ו-2% מועסקים בארגונים ללא כוונת רווח.



גם ישראלים



200 ישראלים בדיוק נמנים עם רשימת הבוגרים של בית הספר בשישים השנים האחרונות. יצחק דבש, איש עסקים בוגר תואר ראשון מוורטון בהצטיינות יתרה ובוגר לימודי MBA בהרווארד הוא נשיא מועדון הבוגרים בישראל. לדבריו, בעולם שנהפך לגלובלי ראוי לישראלים שרוצים להשתלב בעסקים הבינלאומיים ללמוד בארה"ב, ואם כבר שם - אז בהרווארד.



יתרונו של הרווארד טמון בשיטת הלימוד שלו", אומר דבש. "שלא כמו בתי ספר אחרים המתמקדים בעיקר בתיאוריה, בהארוורד עסוקים מאוד במעשה. במהלך שנתיים מנתחים הסטודנטים כ-800 קייס סטאדיס ולומדים מכלי ראשון להתמודד עם בעיות אמיתיות ולייצר להן פתרונות עסקיים מעשיים.



הייחוד השני מתבטא בקבוצת הלימוד. הסטודנט לומד בקבוצה רב-לאומית של כשבעים איש, המעניקה לו ניסיון עשיר שיוצר העמקה לאורך זמן. ייחוד נוסף נובע מרשת הקשר - רשת הבוגרים של הארווארד היא אחת החזקות בעולם, ובוגריה נעזרים בה לא מעט".



האם תואר בהרווארד באמת עוזר לבוגר הישראלי? דבש: "בניגוד למדינות אחרות שבהן מכבדים מאוד את בוגרי האוניברסיטה הזו, וזה מתבטא גם בהצעות העבודה וגם בגובה המשכורת, הרי שאצלנו מכובד, או מקדם יותר, להיות בוגר אגף התקציבים. אני מקווה שהמצב הזה ישתנה בשנים הקרובות. מומלץ לבוגר הישראלי שמשקיע בלימודים היקרים האלה להישאר עוד כמה שנים לאחר סיום הלימודים בחו"ל ולעבוד שם, כדי להשלים את החוויה הבינלאומית וכדי להחזיר את ההשקעה הגדולה. הניסיון העצום שרוכשים אחרי התואר משתלם גם בישראל". מדובר בתואר יקר במיוחד. "נכון, אבל בעבור ישראלים יש לפחות שלוש מלגות מסייעות".



בין השמות הנוצצים המרכיבים את רשימת הבוגרים כמה מוכרים ביותר, אלא שאין להתבלבל - בצד בוגרי ה-MBA, שעברו שבעת מדורי גיהינום כדי להתקבל ובילו חודשים ארוכים מאוד על ספסל הלימודים, מופיעים בה בכירים שנשלחו על ידי מקומות עבודתם לקורס יקר ויוקרתי בן 8-12 שבועות, ולא נאלצו לעמוד בקריטריון אקדמי מקדמי כלשהו.



עיון קצר ברשימה מגלה כי האזרח מספר אחת, שמעון פרס, הגיע לקורס ניהול קצר ב-1951. לצדו ברשימת בוגרי הקורסים הקצרים בולטים בכירי צה"ל - בעיקר אנשי חיל האוויר. בבית הספר למינהל עסקים של הארוורד עברו עד היום הרצל בודינגר, איתן בן אליהו, גיל רגב ודן חלוץ.



את אנשי היבשה מייצגים הרמטכ"ל הנוכחי גבי אשכנזי ושלמה ינאי, פעם שריונר וכיום מנכ"ל טבע, הגיע להארוורד ב-2001 - רגע לפני שפרש מצה"ל והלך למכתשים אגן. גם לאנשי המשטרה יש שם נציג: גבי לסט. גם ראובן חזק, פעם איש מוסד, נמצא ברשימה.



בין המנהלים האזרחים שחבשו את ספסל הלימודים לזמן קצר אנו מוצאים את מיכאל פטר שטראוס (כך מופיע שמו) שהגיע ב-1969. איתן ורטהיימר למד שם ב-1981. ורטהיימר אוהב לספר כי למרות הדיסלקציה הקיצונית שלו הצליח לסיים קורס בבית הספר החשוב ביותר בעולם. גם ארז ויגודמן, מנכ"ל שטראוס הנוכחי השתתף בקורס ב-1995. חיים רומנו נשלח ב-2004 על ידי פרטנר, שהשקיעה בו אולי משום שחשבה כי יסכים לחכות לכס המנכ"ל - שלא התפנה. את הכלים שרכש שם הוא מיישם כיום באל על.



באותה רשימה ניתן למצוא את סגי איתן מחברת אזורים, אביגדור קלנר מפולאר השקעות, מודי כידון מגיתם BBDO, יעקב בורק - איש עסקים ומחבר הספר "האם שימפנזים חושבים על פרישה?" - ופרופ' ליאורה קצנשטיין, מייסדת מכללת אייסמי.



MBA זה הכי, אחי



הרשימה המכובדת יותר, זו של בוגרי ה-MBA, קצרה יחסית וכוללת כמה שמות מעניינים: אמיר ארליכמן יו"ר קסמבה סיים את לימודיו ב-1994, מאיר ברנד מגוגל ישראל הוא מבוגרי מחזור 1998. טל קינן, פעם איש גיזה וכיום בתחום הפרייווט אקוויטי סיים לימודים ב-2001.



בין הבוגרים נמצא צח רינת, שפועל קיום בעמק הסיליקון ומאחוריו שני אקזיטים מכובדים, ויובל כהן, מנכ"ל קרן ההשקעות פורטיסימו.



גם שני מו"לים נמצאים ברשימה. עמוס שוקן סיים תואר ב-1970 ועופר נמרודי עשה את זה ב-1989. אחד השמות המעניינים ברשימת המסיימים היוקרתית הוא הרב יהושע לוקס, שנתון 1981 שמשמש "מנהל תכנון ופיתוח בישיבת בת עין שבגוש עציון".



לא ברור כמה ישראלים לומדים כרגע ב-HBS, אך שלושה ישראלים משמשים כמרצים בבית הספר: פרופ' אילון קולברג הוא מומחה לתורת המשחקים שקיבל את כל תאריו מהאוניברסיטה העברית בירושלים ושימש כדירקטור בחברות כמו טבע צפון אמריקה ומדינול, פרופ דן אייזנברג סיים את לימודי הדוקטורט שלו בהרווארד ומלמד שם מאז 2005 קורסים בתחום היזמות הבינלאומית, וד"ר שרון כץ שמלמד את תחום החשבונאות.



nihul@themarker.com