שר האוצר תוקף את יוזמת המודל האירי: "מועצה כלכלית-חברתית היא ניסיון הפיכה"

בר-און, שדיבר בכנס "פורבס" לרגל 60 שנה לכלכלת ישראל, הוסיף: "דווקא בעיצומה של העשייה של משרד האוצר, וחרף שורת האתגרים שבפניו, מתגברים הקולות שמבקשים לצמצם את כוחו של האוצר ולערער על סמכותו בגיבוש התקציב. אנחנו שומעים על יוזמה שנוגעת לשיטת המימשל בישראל, המבקשת לאמץ לכאורה מודל שנוצר לפני 20 שנה באירלנד".



על פי הפרסומים, אמר בר-און, נראה כי ההצעה מבקשת לשנות את שיטת הממשל הדמוקרטית. לדבריו, במקום דמוקרטיה - שבה לאזרח יש השפעה ישירה על מדיניות הממשלה באמצעות בית הנבחרים - מוצעת שיטת ממשל שבה הסדר החברתי מוכתב על ידי מתווכים, איגודים מקצועיים, שהם גופים סקטוריאליים. אני מוצא ברעיון הזה משהו שעומד בניגוד גמור לעקרון הדמוקרטיה הפרלמנטרית", אמר.



"הניסיון להקים חיץ בין רצון הבוחר לריבונות הממשלה באמצעות מערך מתווכים מעורר שאלות: מהו בסיס הלגיטימציה לקבלת סמכות שוות ערך לזו של ממשלה נבחרת? האם מותר לממשלה להתפרק משיקול הדעת שלה לטובת ארגונים שמעולם לא עמדו לבחירה? הם לא מחויבים בדין וחשבון, אלא רק לציבור שבוחר אותם, הם גילדה. אם יש כאן רצון ליצור חלופה לממשלה, דרך המלך לעשות את זה היא התמודדות בבחירות דמוקרטיות".



אינטרסים מתנגשים



בר-און אמר כי מדיניות כלכלית חברתית מגובשת מתוך נקודת האיזון בין אינטרסים מתנגשים. "מי שבוחן את הרפורמות הגדולות שהובילו ממשלות ישראל, כדאי שישאל את עצמו כמה מהן היו מתחוללות אם התנאי המוביל לרפורמה היה הסכמה. מודל של הסכמה עלול להביא לקיפאון, במיוחד כאשר האינטרסים קוטביים. אני לא סוגד להסכמה בכל מחיר. תפקיד הממשלה להוביל מדיניות למען כלל האזרחים. מותר שתעשה את זה מתוך הסכמה, אבל חובתה להוביל אותה גם בהיעדר הסכמה", אמר בר-און.



"תפקיד הממשלה, והממשלה בלבד, הוא לאזן בין האינטרסים של העובדים, המעסיקים, בעלי עניין אחרים והממשלה. כל שינוי עלול לערער את המרקם העדין של קבלת החלטות דווקא בחברה כל כך מקוטבת. במקום לעסוק בשינויים מבניים של המשטר וערעור יסודות הדמוקרטיה, אני מזמין את נציגי התעשיינים והעובדים לקחת חלק בדיאלוג המתמיד שאנחנו מקיימים עם כלל נציגי האוכלוסייה", אמר.



בר-און הוסיף: "כלכלת ישראל נתונה להשפעות מהחוץ, אבל המדיניות שאנחנו מנסים להנהיג בבית היא זו שמעצבת את פני הכלכלה וקובעת את מיקומה בכלכלה הגלובלית. המדיניות היא זו שמיצבה את הכלכלה הישראלית בעולם כאיתנה ויציבה ביחס למדינות אחרות. תמו 60 שנות הייצוב וההתבססות, ועכשיו צריך לעבור ל-60 שנה של שגשוג. המדיניות הכלכלית עברה תהפוכות. היינו פעם מדינת רווחה סוציאליסטית שהחזיקה ברבים מנכסי היסוד של המדינה, ונהפכנו למדינה ליברלית של שוק חופשי, שכלול וגלובליזציה שבה המגזר העסקי משמש קטר צמיחה מרכזי. משרד האוצר פועל להובלת שורה של רפורמות בשוק העבודה, בשוק ההון, ברשות החשמל וברשות הדואר, ולקידום מהפכה של ממש בנושא הפריפריה".