מרוצי גרנד פרי, או פורמולה 1, אמנם נכללים תחת ההגדרה הרחבה של מרוצי מכוניות, אולם למעשה מדובר בכלי רכב שהם כמעט מטוסים, ש"טסים הפוך" - כנפיים המחוברות למכוניות מייצרות כוח הצמדה לכביש המאפשר להן לשמור על מהירותן גם בפניות.
גם בשאר מאפייניהן, המכוניות של נהגי המרוץ שונות מאוד מהמכוניות המוכרות לנו. ההגה אינו עגול אלא מלבני, ורבע סיבוב שלו מספיק כדי להפנות את הגלגלים הקדמיים. הגוף עשוי מסיבי פחמן קלים ויקרים והצמיגים עשויים מגומי רך ומיטיב אחיזה, דבר שמקצר מאוד את אורך חייהם. למעשה, כל המכלולים במכונית מיועדים להספיק למרוץ אחד או שניים ואינם ניחנים באמינות מופלגת.צורתן של המכוניות השתנתה בהדרגה מצורה דמוית סיגר (עם מנוע קדמי רב-נפח) לטילים מרובי כנפיים הנראים כיום על המסלולים.
הנהגים שמקיפים את המסלול זקוקים לחושים חדים כשל טייסים, כדי שיוכלו לבחור קווי פנייה מדויקים ולקבל החלטות במהירות, כל זאת תוך שמירה על קשר מתמיד עם חדר הבקרה של הקבוצה. אבל שלא כמו טייסים, נהגי המרוץ אינם אלמוניים כלל, וזוכים למעמד של כוכבים ומשתכרים בהתאם.
מרוצי גרנד פרי התחילו בצרפת והתקיימו בתחילה על כבישים ציבוריים. אחרי מלחמת העולם השנייה הפכו המרוצים לסדרה מסודרת, עם תקנות שהגדירו את סוג המכוניות היכולות להתחרות בה - מעין נוסחה (פורמולה, בלעז, מכאן השם פורמולה 1). בתחילה היו המתחרות יצרניות של מכוניות ספורט כמו אלפא רומיאו, פרארי ומזראטי, אך בהדרגה תפסו את מקומן קבוצות מקצועיות כמו ווילאמס ומקלארן.
עונת המרוצים של 2008 כוללת 18 מרוצים שייערכו עד נובמבר. קבוצת פרארי, ונהגה הפיני קימי רייקונן (אלוף העולם ב-2007) מתמודדים על האליפות בעיקר מול מקלארן-מרצדס שבה נוהג לואיס המילטון הצעיר.
ואולם, הפרשייה שמעסיקה באחרונה את עולם המרוצים אינה נוגעת לנהגים ולמכוניות, אלא לשעשועי המין המוזרים של מקס מוסלי, נשיא פדרציית המכוניות העולמית (FIA) אשר, בין השאר, מארגנת את מרוצי הפורמולה 1. מוסלי צולם יחד עם מספר נערות ליווי שגילמו תפקידי חיילים נאצים ואסירים במחנות ריכוז, בעת משחק מיני סאדו-מזוכיסטי. אפשר רק להניח עד כמה מצבו הפסיכולוגי של מוסלי מושפע ממוצאו המשפחתי: אביו, אוסווד מוסלי, היה ראש המפלגה הפאשיסטית הבריטית וחסיד של היטלר. את שנות מלחמת העולם השנייה הוא בילה במאסר ביחידת דיור מיוחדת עם אשתו ובנו התינוק מקס.
פרסום מהיר
בסוף עונת המרוצים של 2007 התמלא נמל התעופה סחיפהול, הסמוך לאמסטרדם, בשלטי פרסום גדולים של חברת הביטוח ING. כל שלט הורכב משתי תמונות: מכונאים מטפלים במכונית פורמולה 1 מול מנהלים היושבים סביב שולחן בישיבה ומנהל טכני בחדר הבקרה של אחת מקבוצות פורמולה 1 מול מנהל השקעות הבוחן את נתוני הבורסה. ההקבלה ברורה - ING היא נותנת החסות הראשית לקבוצת הפורמולה 1 של רנו, והיא מנסה לחזק את הקשר בין תחום הביטוח והבנקאות לבין העולם הנוצץ של מרוצי המכונית.
הפרסום הוא הדלק המניע את גלגלי מכוניות המרוץ. כל שטח על המכונית הוא שטח אפשרי לפרסום - קסדת הנהג, סרבל המרוצים וגם צד המסלול מנוצלים להאדרת מותגים שונים. הצלחה על מסלול המרוצים יכולה להפוך גם את תדמית החברות המפרסמות למוצלחת. עוד דוגמאות למותגים המקושרים לפורמולה 1 הן סיגריות מרלבורו (של פיליפ-מוריס) המממנות את פרארי, חברת התקשורת וודאפון המממנת את מקלארן-מרצדס והבנק המלכותי של סקוטלנד (RBS) האחראי לתקציב של קבוצת ווילאמס.
לא מדובר בסכומים קטנים - תקציב שנתי של קבוצה מן השורה הראשונה מוערך ב-350-400 מיליון דולר, אותם מספקים נותני החסות, כמו גם יצרניות הרכב הגדולות. פיאט הם בעלי הבית של פרארי; לרנו, טויוטה, ב.מ.וו והונדה קבוצה משלהן ומרצדס שולטת בנתח ממקלארן. לצד נותני החסות הראשיים נמצאות חברות רבות המשלמות סכומים קטנים יותר תמורת פרסום על חלק מהמכונית. מחיר הפרסום על הכנף האחורית, למשל, הוא 20 מיליון דולר לעונה באחת מקבוצות הצמרת. חברת הספנות הישראלית צים שילמה מיליון דולר כדי שסמל שבעת הכוכבים שלה ימוקם על חרטומן של מכוניות מידלנד בעונת 2007. חלק גדול מהתקציב, אגב, מועבר לנהגים-כוכבים. פרננדו אלונסו, שזכה פעמיים באליפות העולם, חתם על הסכם חזרה לקבוצת רנו תמורת משכורת של 12.5 מיליון ליש"ט בשנה (כ-25 מיליון דולר), לא כולל חוזים לחסות אישית.
המרוויחות הגדולות
הסכומים הללו נראים אסטרונומיים, אולם המרוויח הגדול מהמרוצים הוא הגוף שמארגן אותן, FOM (Formula One Management). זכויות השידור של המרוצים נמכרו ל-158 מדינות ובכל מרוץ צופים כ-588 מיליון צופים בממוצע. לקראת כל מרוץ, עוברת הבעלות על מסלול המרוצים ל-FOM, וכל רווחי מכירת הכרטיסים והחסויות מועברים אליה. בועז קורפל, פרשן מרוצי פורמולה 1 בערוץ הספורט, חוזה כי הרווחים של מארגני המרוץ עומדים לגדול: "ב-2009 יצטרפו לסדרה איחוד האמירויות, דרום קוריאה, הודו ורוסיה. מדובר ב-400-350 מיליון צופים חדשים למרוצים, וזה מעלה בצורה מדהימה את ערך הפרסום במסלול".
לא כולם מרוצים מהשליטה של FOM בפורמולה 1. ב-2004 התאגדו כמה מיצרניות הרכב הגדולות שמשתתפות בסדרה (מרצדס, רנו, הונדה, ב.מ.וו וטויוטה) וביקשו להקים סדרת מרוצים נפרדת, שבה יזכו לנתח גדול מן הרווחים. לבסוף שוכנעו היצרנות להישאר ונחתם הסכם חדש, אולם המרוויחה המפתיעה מכל הפרשייה היתה דווקא פרארי. כדי שתסכים להישאר בפורמולה 1, היא חתמה על הסכם לפיו כל הקבוצות יעבירו אליה אחוז קבוע מתקציבן, בעבור היוקרה שהיא מעניקה למרוצים. לפיכך, עד סוף 2008, כל הקבוצות בפורמולה 1 משלמות לפרארי בעבור הסכמתה להתחרות בהן.
עסקים במסלול מהיר: מרוצי פורמולה 1 מגלגלים מיליארדי דולר בשנה
דניאל שמיל
15.4.2008 / 9:59