הקרן הכספית הטובה ביותר ברבעון הראשון: מרכנתיל

לפעמים כמה מספרים יבשים יכולים לנתץ מוסכמות שהשתרשו ושלכאורה אין עליהן עוררין. כך, למשל, מפריך דירוג הקרנות הכספיות של חברת קרנות מידע זהב לפחות שתי אמיתות. האמיתה הראשונה היא שהקרנות הכספיות הן מוצר גנרי. כלומר, שאין בין הקרנות הבדלים של ממש, ואם כולן אותו דבר אין חשיבות באיזו קרן חוסכים את הכסף. האמיתה השנייה שמופרכת בדירוג היא שהכסף זורם למי שמספק את הביצועים הטובים ביותר.







השוואת ביצועי הקרנות בשלושת החודשים הראשונים לפעילותן (תשואה וסיכון) מגלה כי הפער ביניהן אינו זניח כלל, וכי המגייסות הגדולות הן לאו דווקא הטובות ביותר.



הפער בין הקרן הטובה ביותר - מרכנתיל פיקדון שקלי, שהשיגה תשואה של 1.53% - לשתי הקרנות הגרועות ביותר - ספרינט כספית (תשואה של 1.05%) ותמיר פישמן כספית (תשואה של 1.06%) - אינו זניח.



זהו פער של כמעט 0.5% בשלושה חודשים והוא משמעותי, בעיקר אם נזכור שמדובר בהשקעה שהיא תחליף לפיקדון קצר מועד (פק"מ) שנותן כיום ריבית נמוכה מאוד. במונחים שנתיים מדובר בפער של 2%.



גם הפערים בסטיית התקן (מדד הבודק את התנודתיות, ומלמד על הסיכון בנכסים שהן משקיעות), אינם מבוטלים: מדובר בפערים של פי ארבעה - 0.1% לקרן הכי פחות תנודתית, לעומת 0.4% במונחים שנתיים לקרן התנודתית ביותר. זאת ועוד, אם בוחנים את הגרפים של הקרן האחרונה והראשונה מגלים כי בכל יום גדל הפער בתשואות. כלומר, לא מדובר בהצלחה חד פעמית, אלא בניהול מוצלח יותר של השקעות סולידיות. שתי הקרנות שקיבלו חמישה כוכבים הן מרכנתיל פיקדון שקלי ואיפקס פיקדון שקלי. שתיהן הציגו את התשואה הגבוהה ביותר וסטיית התקן שלהן טובה מהממוצע (ומהחציון).



ההצלחה של פסגות בקרב הציבור והיועצים מוכחת. פסגות מגייסת כספים בהיקף גדול, בעוד אצל אחרים יש פדיונות, מה שמרחיב את הפער לטובתה מדי חודש. אלא שלא תמיד ההצלחה הזאת משתקפת גם בביצועים. הקרן הכספית של פסגות, פסגות כספית שקלית, היא הקרן שגייסה את הסכום הגדול ביותר - 4 מיליארד שקל. ואולם מי שהחליט לחסוך בקרן של פסגות לא קיבל את התשואה הגבוהה ביותר. פסגות כספית שקלית רשמה תשואה של 1.19%, מעט מתחת לממוצע, שהוא 1.22%.



מה שמעניין הוא שהקרן הכספית של המתחרה הגדולה של פסגות - פריזמה עם הקרן פריזמה כספית, שממוקמת במקום השלישי בגיוסים עם כמעט 2 מיליארד שקל - השיגה תשואה זהה (1.19%). מה שעוד מעניין הוא שגם לפסגות וגם לפריזמה יש יתרון התחלתי בתשואה, שכן שתיהן אינן גובות דמי ניהול בהשוואה לחלק מהקרנות האחרות שגובות דמי ניהול (דמי הניהול בקרנות יורדים ישירות מהתשואה היומית).



הקרן הכספית השנייה בגודלה, כלל פק"מ פלטינום, שגייסה 2.3 מיליארד, השיגה תשואה גבוהה יותר מפסגות ופריזמה וגם מהממוצע - 1.34%. למעשה, כלל פלטינום השיגה את התשואה השלישית בטיבה, אלא שהתנודתיות הגבוהה יחסית שלה הורידה אותה למקום התשיעי מבין 30 הקרנות הכספיות.



מרכנתיל פיקדון שקלי ואיפקס פיקדון שקלי, שתי הקרנות עם התשואה הגבוהה ביותר (1.53% ו-1.36% בהתאמה), בכל זאת לא נעלמו מעיני הציבור. הקרן של מרכנתיל גייסה 560 מיליון שקל והקרן של איפקס גייסה 330 מיליון שקל. עם זאת, כדאי להזכיר כי האחראי להצלחתה של מרכנתיל, רפי ניב, שהיה מנכ"ל הקרנות, עזב לתפקיד מנכ"ל הקרנות בבית ההשקעות של ביטוח ישיר.







כיום פועלות כבר 30 קרנות כספיות המנהלות 13 מיליארד שקל. ארבע מהן חדשות, ולכן לא דורגו. עוד שלוש קרנות הן בסיווג מס אחר (קרנות חייבות המשלמות את המס בעצמן). קרנות מידע זהב דירגה 23 קרנות כספיות (www.kranotzahav.co.il). הקרנות הכספיות משקיעות רק בנכסים פיננסיים קצרצרים, עם סיכון נמוך, ומציעות חלופה לחוסכים בפק"מ (משך חיים ממוצע של תיק הנכסים שבקרן צריך להיות עד 90 יום). לכן יש טעם בדירוג על פני טווח זמן קצר (שלושה חודשים). על אף שבאופן רגיל הדירוג של קרנות מידע זהב מתבסס על 12 חודשים.



14 קרנות מתוך ה-30 לא גבו דמי ניהול ברבעון הראשון. עמלת ההפצה שמשלמים מנהליהן לבנקים היא 0.125%, כך שבעבור מנהליהן שלא גבו בכלל, או שגבו פחות מ-0.125% - הגיוסים עלו כסף. בשש קרנות לא נגבו גם דמי נאמן ברבעון הראשון, כך שגם הנאמנים הפסידו הכנסה (או שהקרן מימנה מאמצעיה את דמי הנאמן).