בנק ישראל: 40 אלף שקל בחודש, בלי תואר אקדמי

בבנק ישראל, כך מסתבר, פועלת דינמיקה מיוחדת. מצד אחד הבנק מפרסם מכרזים למשרות, עם דרישות נמוכות למדי - אבל בשכר גבוה במיוחד, ומצד שני הוא מאשים בכך את ועד העובדים. במכרזים יכולים להשתתף עובדי הבנק בלבד.



סכסוכי עבודה בין ההנהלה לבין הוועד הם עניין שכיח בשירות המדינה, אבל בבנק ישראל הם נהפכים לאבסורד: מי שהיה יו"ר הוועד שחתם על הסכמי העבודה, רפי לנקרי, מונה בראש השנה האחרון לחבר הנהלה בבנק והאחראי למשאבי האנוש. אירוני ככל שזה נשמע, עכשיו לנקרי נאלץ להתמודד עם ההסכמים שעליהם חתם בתור יו"ר הוועד.



שלוש משרות חדשות וקורצות התפנו באחרונה בבנק ישראל, ואף אחת מהן אינה מצריכה אפילו תואר אקדמי ראשון. בבנק ישראל מחפשים שלושה ראשי צוותים בחטיבת טכנולוגיית המידע שבירושלים, ומי שיזכה במשרה יקבל דרגה ט"ו-כ"ב - כך שעלות שכרו המרבית עשויה להגיע ל-35-40 אלף שקל בחודש. דרג העבודה הגבוה ביותר של עובד שאינו חבר הנהלה הוא כ"ד. דרישות העבודה בתפקידים אלה - שמוגדרים באופן רשמי כניהוליים - הן תעודת בגרות מלאה או סיום לימודים מקצועיים רלוונטיים ממוסד מוכר. בחודשים האחרונים פורסמו ב-TheMarker מקרים דומים.



דובר הבנק הסביר לפני חודש וחצי כי "תנאי המינימום לכל אחת מהמשרות נקבעים בהתאם לחוקת העבודה". מאחורי השם הממלכתי חוקת העבודה מסתתר בסך הכל מסמך המכיל את ההסכמים שנחתמו בין הוועד החזק של עובדי בנק ישראל לבין ההנהלה. לא מדובר בהסכם עבודה רגיל המכיל רק סיכומי דרגות ושכר. בחוקת העבודה כתובים גם הדרישות והכישורים למגוון תפקידים, ובנק ישראל מחויב לפעול לפיה מאחר שחתם על ההסכם. כן, בבנק ישראל, העובדים קובעים גם את הכישורים הנדרשים מהם עצמם.



בנק ישראל אינו האשם היחיד בתנאים הנמוכים הרשומים במכרזים הפנימיים. פתיחת חוקת העבודה למו"מ מול ועד העובדים עתידה להימשך זמן רב, וכנראה גם לעלות לא מעט כסף לבנק. אי לכך, מעדיפים שם לפעול לפי שעה תוך כדי עצימת עין: מצד אחד, כוללים המכרזים דרישות השכלה נמוכות יחסית, אך בפועל הבנק מבקש לשכור עובדים בעלי השכלה אקדמית נרחבת יותר. כך למשל, למרות הדרישות הנמוכות, הבנק שכר מנהל יחידה המחזיק בתואר שני.



אחד מתפקידיו הרשמיים של בנק ישראל הוא מתן ייעוץ לממשלה. אנשי הבנק הם אלה המבצעים מחקרים שונים האחראים למדיניות המוניטרית ומנהלים את יתרות המט"ח של בנק ישראל, שנאמדות ב-30 מיליארד שקל.



על רקע זה, הדרישות לשלוש המשרות החדשות נראות תמוהות עוד יותר. ראש צוות הוא תפקיד חדש יחסית בבנק. עד לפני כמה שנים לא היו ראשי צוותים באגפים האלה, ודרישות העבודה עבור מנתחי השיטות באגפים היו תואר ראשון לפחות וכמה שנות ניסיון. למרבה האירוניה, הדרישה הנוכחית מראש הצוות נמוכה מזו הנוגעת לעובדים שאותם הוא אמור לנהל ולהכווין מבחינה מקצועית.



מעניין עוד יותר כי באמצע 2006 פירסם בנק ישראל הודעה רשמית בדבר הרפורמה הארגונית בבנק וההסכם הקיבוצי שנחתם בין ההנהלה לעובדים. בין היתר נכתב שם כי "נעשה עדכון מקיף בלוח העיסוקים", וכי "הועלה רף ההשכלה כחלק מתנאי הקבלה לעבודה, עבור חלק מהעיסוקים. כך, בעיסוקים מקצועיים רבים, תנאי הקבלה לעבודה הוא תואר שני לפחות בתחום רלוונטי".



בשלוש השנים האחרונות שרר בבנק ישראל סכסוך עבודה קשה באשר לתנאי ההעסקה של העובדים הוותיקים והעובדים החדשים (דור ב'), כשאחת התוצאות של המו"מ הקשוח היתה שינוי חוקת העבודה. סכסוך קשה ומו"מ קשוח? ובכן, על כך יש חולקים.







מי שניהל את המו"מ מטעם העובדים מול ההנהלה, ומי שחתום על ההסכם הוא יו"ר הוועד עד תחילת 2006 - לנקרי. הוא נחשב לאחד האנשים החזקים בבנק ישראל ומוכר שם כמי שמזיז עניינים מול העובדים ומול ההנהלה. לא ברור עד כמה קשוח היה המו"מ שניהל לנקרי מול בנק ישראל, אבל מה שכן ברור הוא שאם עד לפני פחות משנתיים היה לנקרי יו"ר הוועד - זה שנלחם מול ההנהלה - הרי שב-2006 הוא כבר שינה צד. תוך שנה חצה לנקרי את הקווים ונהפך מיו"ר הוועד, המייצג את עובדי הבנק, לנציג ההנהלה, כלומר למי שמנהל את המו"מ מול העובדים - שבראשם עמד בעצמו.



מעמדו החזק של לנקרי בבנק והשקט התעשייתי שהוא קונה להנהלה לא נעלמו גם מעיניו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שרק בראש השנה האחרון מינה את לנקרי לחבר הנהלת בנק ישראל והאחראי ל-700 עובדי הבנק ו-700 גמלאיו. בכך הצטרף לנקרי באופן רשמי למעגל מצומצם שבו חברים רק 10 מבכירי הבנק. עלות שכרו שודרגה פלאים והיא מסתכמת בכ-70 אלף שקל בחודש, נוסף לרכב מנהלים מהודר וצמוד, החזר הוצאות וכמובן פיצויי פרישה, שיחושבו אוטומטית כאילו עבד בבנק 40 שנה.



קידומו של לנקרי לניהול 1,400 איש עורר לא מעט סימני שאלה בבנק, שכן רק לפני שנתיים הוא כיהן בתפקיד זוטר וניהל ארבעה עובדים לכל היותר. למעשה, לנקרי משתתף בימים אלה בקורס לניהול משאבי אנוש, כלומר הוא נשלח לרכוש את המיומנות הניהולית רק לאחר שמונה לתפקיד. "המו"מ שניהל לנקרי עם ההנהלה היה, כנראה, ידידותי מאוד אם הוא נהפך ליקירם בתוך שנה - ולאחר מכן זכה לתפקיד יוקרתי של חבר הנהלה", אומרים כמה מעובדי הבנק.



דרישות על הנייר



אפשר לומר הרבה דברים על עובדי בנק ישראל, אבל מה שבטוח הוא שגאוותם העיקרית היא במקצועיותם הרבה ובחשיבות שכל עובד מייחס להשכלה ולהישגים אקדמיים. הגאווה הזו כה גדולה עד כי לפני שנה יצא בנק ישראל מכליו בעקבות התבטאויות דאז של הממונה על השכר, אלי כהן, בדבר המקצועיות של העובדים בבנק. יום לאחר דבריו של כהן, מיהר פישר לשלוח מכתב תקיף לעובדי הבנק, למנהלים ואף לראש הממשלה. במכתב נאמר כי "דברי הממונה אינם ראויים להתייחסות רצינית" ואף הוצע לכולם "להתעלם מדברי הממונה בעניין זה ולהמשיך בעבודתנו המקצועית והראויה להערכה, לטובת משק המדינה".







עם רגישות כל כך חזקה לתארים אקדמיים ולניסיון מקצועי, אין פלא שדרישות נמוכות כל כך מצליחות לעורר זעם רב בקרב העובדים. יו"ר הוועד הנוכחי, יעקב אלימלך, הנחשב מקורב ללנקרי, לא נשמע מוטרד מהשאלות לגבי דרישות העבודה הנמוכות, שמופיעות בהסכמי העבודה כבר שנתיים. "הנושאים האלה נבחנים ואנו עורכים שינויים כל הזמן", הוא אומר.



"מישהו בבנק עושה בג'ובים האלה כבשלו. לא ייתכן שהדרישה בעבר היתה לתואר ראשון לפחות ואילו כעת נדרשת השכלה בסיסית בלבד כדי לאחוז בתפקיד הניהולי. בינתיים, אכן מגיעים אנשים משכילים לתפקיד, אך מי יערוב לנו שמחר זה לא ישתנה? הרי התשתית לכך קיימת", אומר עובד בבנק.