ישראל-מצרים 2007: השלום העסקי עדיין קר - למרות סחר הדדי בשווי 234 מיליון דולר

בצדו השני של הקו היה יורם בליזובסקי, אז, המנכ"ל המיתולוגי של התאחדות התעשיינים. "הבעלים הישראלים של מפעל שהוקם בפורט סעיד נעצרו הלילה על ידי משטרת מצרים והועברו לכלא. חייבים לעשות משהו דחוף כדי לשחרר אותם לפני שתהיה כאן עוד הסתבכות ממושכת", אמר בליזובסקי. על פי מידע שהגיע לישראל באותו זמן, שני הישראלים נעצרו באשמת "התהוללות" ברחובות, לאחר שמתחרים מצריים שניסו לחבל בעסקיהם, הודיעו למשטרה שהשניים מסתובבים ברחובות כשהם בגילופין. הטענה לא הוכחה, אך לבסוף, בעקבות התערבות מהירה של ממשלת ישראל, הועלו השניים למטוס הראשון שיצא לישראל ומאז לא שבו למצרים.



השקעות השניים בפורט סעיד ירדו לטמיון, אך אנשי עסקים אלה לא לבד. "השמות דבורה גנאני ועזאם עזאם מרחפים מעל לזירת העסקים הישראלית-מצרית ועדיין מאותתים לישראלים לא לבוא למצרים", אומר המקור הישראלי שהביא את הסיפור מפורט סעיד. גנאני היתה פעילה במצרים בשנות ה-90 ועסקה בסחר ישראלי-מצרי ואף העתיקה את מגוריה לקהיר. אלא שהשלטונות לא אהבו את סגנון עסקיה והופעתה הצבעונית, ויום בהיר אחד נערך אצלה חיפוש יסודי והיא נעצרה. למזלה, זמן קצר לאחר מכן הגיע ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לביקור רשמי במצרים והודיע שהוא לא עוזב בלעדיה. גנאני הוחזרה לישראל במטוסו, אך נאלצה להשאיר מאחור את עסקיה.



לעזאם עזאם היה הרבה פחות מזל. הוא נחשד כאיש מוסד שהגיע למצרים לריגול במסווה של איש עסקים, ונעצר. לא עזרו ההכחשות הישראליות, והוא הוחזר רק לאחר שנים ארוכות של ישיבה בכלא המצרי ומשלחות אינספור שפעלו להוצאתו ממצרים.



מיזם עם הבנים של מובארק



השלום עם מצרים היה תמיד "שלום קר", והוא הופשר מדי פעם על ידי נשיא מצרים, חוסני מובארק, אך אף פעם לא עלה מעבר לדרגת "פושר". גם הסכם הסחר בין המדינות שנחתם בשנות ה-80 ידע עליות וירידות.



היצוא התאפיין בהיקפים של 20-30 מיליון דולר בשנה, רובו תשומות לחקלאות, וביבוא של 10-15 מיליון דולר, לא כולל יבוא נפט, שמצרים התחייבה לספק כחלק מהסכם השלום והחזרת סיני לבעלותה. בתחילת שנות ה-90, על רקע הסכם אוסלו, נרשמה עלייה הדדית בסחר. היצוא היה 50-60 מיליון דולר בשנה, רובו ציוד חקלאי, מכונות, כימיקלים, טקסטיל, מוצרי ברזל, אלקטרוניקה ודשנים. היבוא הגיע ל-30-40 מיליון דולר. חברות טקסטיל ישראליות שהבינו שהן צריכות לעבור לייצר בחו"ל, החלו לבחון חלופות ייצור במצרים.







כך, דלתא הקימה מפעל בקהיר ובגיר בפורט סעיד. כיום הן נותרו מההשקעות הישראליות הפומביות הבודדות במצרים. אחד מאנשי העסקים הישראלים שפקדו את מצרים באמצע שנות ה-90, סיפר כי הוא מקים מיזמים משותפים עם בניו של הנשיא מובארק, אך דרש לא לפרסם דבר בעניין, כדי לא לפגוע בעסקיו. באותן שנים היו חילופי משלחות עסקים בדרגים הבכירים ביותר בין המדינות, עם הבטחות מיניסטריאליות למיזמים משותפים, אך דבר לא יצא לפועל, לפחות בפומבי.



שנות האינתיפאדה השנייה היו סיבה טובה מבחינת המצרים לצנן את השלום ולהוריד את רמת הסחר ההדדי לכ-50 מיליון דולר, ואילו ב-2005, שהיתה גם שנת ההתנתקות מעזה, חזר הצבע לחיי המסחר בין המדינות, ובסיומה אף נחתם הסכם ה-QIZ. ההסכם קובע כי המכס האמריקאי פותח את שעריו - באופן חופשי, ללא מכס, מכסות או מגבלות אחרות כלשהן - ליבוא סחורות המגיעות ממצרים, רק אם 11.7% מהמוצר הסופי מקורו בתשומות ישראליות (בהמשך הסכימה ישראל להוריד את השיעור ל-10.5%).



כלומר, כדי ליהנות מהטבות מרביות בכניסה לשוק האמריקאי, על התעשיינים במצרים להכליל במוצר מרכיבים שמקורם בישראל. כדי למנוע הצפה בלתי מבוקרת של מוצרים בצד האמריקאי, הוחלט כי המפעלים המצריים שייהנו מההטבות יצטרכו לקום רק באזורי תעשייה מוסכמים על ידי ואשינגטון, ירושלים וקהיר, ואלה נקראו אזורי ה-QIZ. עד עתה, כשנתיים וחצי לאחר כניסתו לתוקף של ההסכם, הוקמו במצרים עשרה אזורי QIZ מאושרים. רוב המפעלים המייצאים הם מענף הטקסטיל. ההסכם היה העתק של הסדר דומה שנחתם בין ישראל, ירדן וארה"ב והוכתר כסיפור הצלחה מבחינת היצוא והתעסוקה בירדן.



היצוא השנתי של ישראל למצרים ב-2004 היה 29 מיליון דולר, וב-2005 זינק ליותר מ-90 מיליון דולר. ב-2007 המשיך היצוא למצרים לעלות והגיע לכ-139.5 מיליון דולר. גם היבוא ממצרים גדל לכ-94.6 מיליון דולר, והסחר ההדדי הסתכם בכ-235 מיליון דולר.







הסחר ההדדי צפוי לצמוח



גבי בר שומר על אופטימיות. "כיום ברור לכל כי כאשר קיים אינטרס כלכלי מובהק ניתן לעשות עסקים עם מצרים", הוא אמר השבוע. "הרי הסכם ה-QIZ נחתם בדחיפת קהילות העסקים המצרית והישראלית, שראו בו תועלת מיידית לעסקיהם, ואני מקווה שהאינטרס הזה יישמר".



בר ציין כי הסכם ה-QIZ נחשב להצלחה גדולה במצרים, מכיוון שהיצוא המצרי לארה"ב הוכפל בין 2004 ל-2006, כאשר ההסכם הוא הסיבה הכמעט בלעדית לכך. לדבריו, בעקבות הצטרפות חברות חדשות במצרים לאזורי ה-QIZ והורדת אחוזי המינימום לתשומות הישראליות, הסחר ההדדי עם מצרים צפוי לצמוח גם ב-2008 בשיעור של כ-15%.



בר מוסיף כי בחודשיים הראשונים של 2008 נרשם גידול של כ-20% ביצוא למצרים לעומת החודשיים הראשונים של 2007 ל-23.6 מיליון דולר, והיבוא ממצרים עלה בשיעור של כ-10% ל-14.4 מיליון דולר.