ביהמ"ש: קברניטי חברה הבוחרים משיקולי מס ב"מבנה דואלי" של התאגדות - נושאים בסיכונים שמבנה זה טומן בחובו

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, קיבלה את בקשת המפרק הזמני של חברת לינק.אל.סי.קום, עו"ד ערן אטלס ממשרד עוה"ד איתן, פרל, לצר וכהן צדק, וקבעה כי הבעלות בטכנולוגיה שפיתחה החברה, מוצר תוכנה המשמש להקמת זירות למסחר בפוליסות ביטוח רכב באמצעות האינטרנט הידוע בשם "אואזיס", שייכת לה ולמפרק הזמני.

יצוין, כי השופטת אלשיך מצאה לנכון להוסיף הערה מעניינת, בנוגע למבנה התאגיד הדואלי, האופייני למרבית חברות הסטארט אפ בארץ, ולפיו מוקמת חברה אם זרה וחברה בת ישראלית. לדברי השופטת, "אם בחרו קברניטי החברה ב'מבנה דואלי' זה של התאגדות משיקולי מס, מן הדין שיישאו גם בסיכונים שמבנה זה כורך בחובו. משנתממש הסיכון, אין להם אלא להלין על עצמם".

ולעצם ההחלטה. כזכור, המפרק הזמני טען, בבקשתו שהוגשה ביולי 2001, כי מאז הוקמה החברה, בחודש ינואר 2000, מומנה פעילותה בדרך של הזרמת הון על ידי החברה האם, Linkcom Software BV, חברה זרה הרשומה בהולנד ובעלי המניות בחברה האם. כן טען המפרק כי הזרמת ההון בוצעה ישירות לחשבון הבנק של החברה כאשר בסך הכל הוזרמו לחברה כ-2.1 מיליון שקל.

בנוסף, המפרק הזמני טען כי הזרמת הכספים על ידי החברה האם ובעלי מניותיה נעשתה אד-הוק, בהתאם לצרכים הפיננסיים של החברה במועד ההעברה, בלא שבין הצדדים להעברה היה הסכם כתוב ומפורש המעגן את התנאים המסחריים והמשפטיים של ההעברה, ובלא שהוקנו לחברה האם ולבעלי מניותיה זכויות בנכסי החברה כנגד אותו המימון.

כאמור, השופטת אלשיך קיבלה את בקשת המפרק תוך שהיא קובעת כי "ברירת המחדל של הדין הינה כי חברת הבת, אשר פיתחה את התוכנה, היא תהיה בעלת זכות היוצרים עליה, אלא אם הוכח אחד משני אלה: קיום יחסי עובד-מעביד בין המפתח לחברת האם אשר כתוצאה מהם הבעלות הינה שלה; קיום הסכם כתוב בין המפתח לחברת האם, להעברת זכות היוצרים, אשר יעמוד בדרישת הכתב המפורשת של סעיף 5 לחוק זכויות יוצרים, 1911". השופטת אלשיך הוסיפה כי במקרה הנדון "אין מנוס מלקבוע כי זכות הבעלות ביצירה היתה שייכת לחברה הבת".

החלטת בית המשפט תאפשר למפרק הזמני לפעול לקראת מכירת הזכויות בטכנולוגיה של החברה לגורמים המעוניינים בהמשך פיתוחה, ובכך עשויה להימנע פגיעה בנושי החברה הבת הישראלית, אשר זהו הנכס העיקרי העומד לרשותם במסגרת הליכי פירוקה.

כמו כן, על פי החלטת בית המשפט חויבה החברה האם לשאת בהוצאות ההליך בסכום של 7,500 שקל, בתוספת מע"מ (פשר 1565/01, בש"א 15697/01).