יחידת ניהול החוב באגף החשב הכללי במשרד האוצר ביצעה בחודשיים האחרונים עסקות גידור בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר. במסגרת זו בוצעו עסקות החלף מטבעיות (swap) ועסקות עתידיות (forward) לגידור חשיפת הממשלה לשער הדולר בגין החוב הדולרי שלה. מאז 2006, גידר משרד האוצר כ-2 מיליארד דולר.
עסקת החלף היא עסקה במסגרתה שני צדדים קובעים ביניהם כי יחליפו שני מטבעות בתאריך מסויים בעתיד ולפי שער חליפין שנקבע מראש. פירוש הדבר כי שני הצדדים מקבעים לעצמם את שער החליפין, שכן בעתיד הם יבצעו עסקה על פי שער שנקבע מראש. פעולה שכזו מכונה "גידור" מאחר שהיא מגדרת, כלומר מגבילה, את החשיפה לשינויים בשער החליפין.
החוב במטבע זר של ממשלת ישראל עמד בסוף שנת 2007 על כ-31.1 מיליארד דולר ומתוכם הסתכם החוב הדולרי בכ-28 מיליארד דולר - כ-90% מכלל החוב הזר של הממשלה לאותו מועד. תוכנית העבודה הרב שנתית של החשב הכללי היא לצמצם את החשיפה למטבע הזר באמצעות הקטנת החוב החיצוני ושינוי תמהיל החוב הזר.
הכנסותיה והוצאותיה של מדינת ישראל נקובים בשקלים, אולם היא מגייסת גם דולרים בחו"ל ומחזירה את הלוואותיה לחו"ל בעיקר בדולרים. במשרד האוצר לא מעוניינים לפעול כמו בית השקעות שמנסה להרוויח כסף, אלא רק במטרה לייצר ודאות שתאפשר תכנון נכון של התקציב. כך למשל, במידה שהדולר יעלה, יגדלו התשלומים שהמדינה תצטרך להעביר ולמעשה יווצר לה "חור" בתקציב. כך למשל, סך החוב השוטף של ישראל עומד על 4 מיליארד דולר לשנה, שאותם יש לשלם למי שמחזיק איגרות חוב דולריות ופירוש הדבר כי אם הדולר יעלה, המדינה תצטרך להוציא יותר כסף. מאחר ש-90% מהחוב החיצוני נקוב בדולרים, פעל אגף החשב הכללי בשני אופנים: הראשון הוא גידור השקל מול הדולר והשני הוא גידור הדולר דווקא מול היורו. בדרך זו הופך חלק מהחוב הדולרי לחוב ביורו. בחודשיים האחרונים נעשו עסקות החלף דולר-יורו בהיקף של חצי מיליארד דולר. העסקות שבוצעו בחודשיים האחרונים, מתווספות לעסקות קודמות בסך 750 מיליון דולר שבוצעו בשנה וחצי האחרונות. באגף החשב הכללי מתכוונים להמשיך ולבצע גידורים בעתיד ככל אשר ידרש.
שר האוצר, רוני בר-און, אמר כי "חובתנו היא לנהל באופן אחראי את החוב הממשלתי ולהתאים עצמנו להתפתחויות בשווקים השונים ומהלך זה הינו נגזרת של מימוש חובה זו".
החשב הכללי, שוקי אורן, אמר כי "עסקות אלה בוצעו במסגרת תוכנית העבודה של אגף החשב הכללי ומטרתן להגן על החשיפות של הממשלה בעיקר לשערי חליפין בכפוף לתנאי השוק המשתנים. לאור ההתפתחויות בשווקים, הוחלט להקדים את ביצוע תוכנית העבודה הרב שנתית בתחום ניהול החוב הממשלתי". אורן הוסיף כי עסקת הפורוורד מהווה כלי טקטי בו האגף בחר להשתמש בהתחשב במצב בשווקים והדגיש שבמהלך זה אין כל כוונה להתערב בתנודות שער החליפין ופעולות נוספות יתבצעו בהתאם לשיקולי ניהול סיכונים מקצועיים בתחום ניהול החוב הממשלתי.
מדוע המדינה מגייסת כסף בחו"ל?
הכנסות המדינה מורכבות מ-3 חלקים: הכנסות ממסים, הכנסות מגיוס כסף בשוק ההון וגיוס כסף בחו"ל. בעוד ששני המקורות הראשונים הם שקליים, הכסף בחו"ל מגוייס במטבע זר (לרוב בדולרים) ותשלומי הריבית שהמדינה משלמת נקובים גם הם במטבע זר.
באוצר מסבירים כי ישראל מגייסת כסף בחו"ל במטרה לסייע לחברות ישראליות: כשחברה ישראלית מעוניינת לגייס כסף (למשל באמצעות הנפקת איגרות חוב) היא זקוקה לדירוג אשראי שיקבע כמה ריבית עליה לשלם. הדירוג מורכב ממצבה הפיננסי הפרטי של החברה אבל גם מדירוג הסיכון והאשראי של מדינת ישראל.
הדירוג של מדינת ישראל בא לידי ביטוי בדירוג לו זוכות איגרות החוב של המדינה ואלה משמשות כבנצ'מרק (מדד יחס) שמייצג את רמת הסיכון של ישראל. טיעון שני הוא שהמדינה חייבת לשמור על קשר עם המשקיעים כך שגם בימים קשים היא תוכל לגייס כסף על סמך היסטוריה מוצלחת.