בסוף שנות ה-50 עזבה עו"ד שושנה שדות את משרד כספי (בראשות אביו של עו"ד רם כספי), והקימה משרד קטן בתל אביב. כעבור זמן הצטרף אליה בעלה. צעד לא מקובל כיום, ועוד פחות מקובל אז. "זה היה משרד קטנטן ברחוב יבנה שעסק במיסוי ומשפט מסחרי", מספר עו"ד אביגדור דורות, שעומד כיום בראש המשרד שבאחד המגדלים החדישים ברמת גן בשולי איילון. "זה היה צעד משוגע ונועז".
ב-87' הצטרף דורות, בן 50, הנשוי לבתם של בני הזוג שדות, למשרד. ב-96' יצאו בני הזוג שדות לפנסיה. למרות לקוחות מוכרים כמו סלקום, יטבתה, הוט ואסם, נותר המשרד אלמוני יחסית.
להקים ביהמ"ש לענייני מסים
דורות עומד בראש מחלקת המסים ונחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום המיסוי העקיף. אחד מתיקי הענק של השנים האחרונות נגע להסתבכות של הנציגות הישראלית של מוטורולה בישראל בשני ענייני מס: יבוא מכשירי מירס שלא שולם עליהם מס כמו עבור הסלולר כי הם אופינו כמכשירי קשר, ומפעל בערד המייצר את הטלפון הקבוע ברכב - שגם שם לא שולם מס. "רשות המסים דרשה 100 מיליון שקל. בסוף מוטורולה שילמה 70 מיליון שקל, התיק האזרחי נסגר והצד הפלילי ירד מהפרק".
מה הקושי בתיק כזה?
"בתיקים כאלה אתה עובד מול ההנהלה המקומית וגם מול המטה בחו"ל. כל העסק מסורבל. לא ניתן לקבל החלטה בחצי יום. הרבה יותר עיניים בוחנות כל דבר, צריך לנהל שיחות ועידה טלפוניות ולתרגם מסמכים לאנגלית".
דורות, כמו גם עורכי דין אחרים בתחום, עמוס בטענות לבית המשפט. "זהו תחום שדורש מומחיות וידע ספציפי, ולשופטים אין את זה. השופט מגן אלטוביה (שופט המסים במחוזי של תל אביב) לפחות הגיע מהתחום. לאחרים נותנים ללמוד תוך כדי. צריך להביא בחשבון שזה לא מספיק שהקייס חזק, מפני שיש אי ודאות לגבי מה שבית המשפט יקבע".
דורות מציע להקים בית משפט למסים ולמסד את מה שכבר קיים: שופטים ייעודיים למסים.
איך אתה מתייחס למה שקורה ברשות המסים.
דורות: "הבעיה היא ששר האוצר לא אומר מה הוא רוצה. אף אחד לא מוביל את רשות המסים. אנשים לא יודעים לאן הם הולכים. אחת ההמלצות, למשל, היא שאגף המכס יחבור למשרד התמ"ת. תחשוב מה זה עושה לעובדים. זה משפיע על הקידום ועל האופק שלהם".
דורות אינו מופתע מהחשדות להתערבות זרה במינויים ברשות המסים. "אני שמעתי את זה מבפנים", הוא מגלה. "עם הגשת בקשה למכרז, כבר נודע מי התקבל. זה נגע חמור שחייבים לבער אותו. החקירה נתנה מכה שאני לא יודע מתי התאוששו ממנה. פקיד שיודע שיש לו סמכויות וכוח להחליט, מטבע הדברים זה משפיע על החלטותיו שיהיו כוחניות מבלי להתחשב בנזק שהוא גורם".
יש לך דוגמה לנזק שגורמת הרשות?
דורות: "יבואן שמביא סחורה וצריך לספקה תוך זמן קצר והרשות מעכבת את הסחורה, סובל מנזק כלכלי ומחוסר אונים. אתה לא יכול ללכת כל שני וחמישי לבית המשפט".
לא סינרגיה ולא נעליים
משרדי עורכי דין אוהבים להזכיר את המלה סינרגיה, בייחוד כשהם מתמזגים זה עם זה. במשרד שדות מקפידים דווקא על הפרדה ברורה בין המחלקות. "הופעה בבית משפט או בניית תשקיף דורשים התמחות", מסביר עו"ד רפאל ליבא, 49, ראש מחלקת ליטיגציה (ייצוג בבתי משפט) במשרד. "אין מעבר של עורכי דין בין המחלקות".
בתחום הליטיגציה מגינה המחלקה של ליבא על התאגידים הגדולים במשק. הוא גאה בייחוד במחיקה של ארבע ייצוגיות נגד שטראוס בסך של יותר מ-100 מיליון שקל, ומיגור שלוש ייצוגיות נגד פרוקטר אנד גמבל בסך 80 מיליון שקל.
ליבא מבהיר את הדינמיקה המשפטית: "עורכי דין מייצרים תביעות גם כשהצרכן לא ניזוק, אך עורכי הדין רוצים שכר טרחה שמן. עורך הדין מאתר צרכן מתאים, מגיש את התביעה ובסופו של דבר מתברר שהכל עורבא פרח".
ליבא מעדיף שלא להתייחס לשאלות הנוגעות לעו"ד יוחי גבע, שמייצג תובעים ייצוגיים רבים, בייחוד בנוגע לשינויים במשקל של מוצרי צריכה. את הביקורת עליו אפשר לשאוב מתשובות שהוגשו לבית המשפט. שם כותב ליבא, למשל, כי מאחורי אחת התביעות נגד שטראוס לא עומד צרכן כלשהו, אלא גבע הוא למעשה התובע, כאשר הצרכן הוא מעין איש קש. כל מטרתו, נכתב, היא הגשת תביעות ייצוגיות ללא הבחנה ואף הוא אינו טורח לשנות את הניסוח מתביעה לתביעה כך שנותרות אפילו טעויות הגהה. "שיטת הסטנסילים", הוגדרה שם השיטה.
בנוגע לשתי ייצוגיות נוספות, נגד שטראוס ופרוקטר, נמצא גבע בהליכים לקראת פשרה מול ליבא. גבע מסר בתגובה: "איננו נוהגים להשמיץ חברים למקצוע. הטענות המועלות אינן ראויות להתייחסות, ואולי כדאי לטוען לבדוק בציציותיו הוא, ובמיוחד בכתבי טענות, שאותם הגיש לביהמ"ש ובדרך התנהלותו הוא. השגת הסדרי הפשרה, ובהם פיצוי לציבור הנפגע, ביחס לכ-12 חברות ובהן לקוחותיהם של משרד שדות, והדבקת מדבקות בהן מודיע כיום כל יצרן כי הקטין הוא את האריזות - מדברת בעד עצמה, ובעד בצדקת טענות מרשינו".
עם זאת, הייצוגיות נגד שטראוס נמחקו בלי צו להוצאות. "אנו יודעים שבסוף ההליך בית המשפט לא פוסק הוצאות ריאליות (הוצאות המשפט האמיתיות), ולכן עדיף לסיים את התיק כעת", מסביר ליבא.
אם ייפסקו הוצאות ריאליות אז ייעלמו התובעים הייצוגיים.
ליבא: "כשיש סכסוכים בין חברות, צריך לפסוק הוצאות ריאליות. בסך הכל, גם כשנפסק נגד החברות הגדולות, הן מפילות את המחיר על הצרכן".
מתרגלים לגלובליזציה
ראשי המשרד משדרים "עורכדיניות". משפטים מדודים וקורקטיים. ניסוחים מסודרים ורשמיות. בלחיצת כפתור אפשר לקרוא את אתר האינטרנט באנגלית. ובכלל, המשרד מחשיב את האוריינטציה הגלובלית. באחרונה, כמו כמה משרדים ישראלים אחרים, יצרו בשדות קשר עם משרד בחו"ל שיש לו נציגות בשנחאי, כך שללקוחות שמעוניינים לבצע עסקות בסין יהיה נוח יותר.
מי שמטפח את התפישה הקוסמופוליטית במשרד הוא ראש מחלקת ניירות ערך, עו"ד איתן שמואלי. "עורך דין הנפקות טוב צריך להיות בעל הבנה כלכלית טובה", מפרט שמואלי, 52, את היסודות. אחת ההתמחויות הבולטות במחלקה שלו היא עבודה מול עורכי דין וחתמים אמריקאים.
מה ההבדל בין עורכי דין אמריקאים לישראלים?
שמואלי: "עורכי דין אמריקאים מראיינים את הנהלת החברה, אך התשקיף נכתב על ידי המנהלים. הם מכריחים את הנהלת החברה לכתוב. רק לאחר מכן עורכי הדין דנים בכל משפט ומשפט. בישראל עורכי הדין כותבים את התשקיף".
עו"ד דורות: "הבעיה ברשות המסים היא ששר האוצר לא אומר מה הוא רוצה ואף אחד לא מוביל את הרשות"
עמית בן-ארויה
17.4.2008 / 9:54