לצרף את הנשים למעגל

בעקבות הצלחתה של התוכנית הכלכלית שהונהגה במשק הישראלי במארס 2003, החלו רבים במשק לבחון את מרכיבי הצלחתה הקודמת של אירלנד לזנק מעמדת המדינה הנחשלת באירופה המערבית, לעמדה של אחת המדינה העשירות בעולם (במונחי תוצר לנפש). כידוע, מרכיבים רבים בתוכנית הכלכלית הישראלית נשאבו מהתוכנית האירית שהונהגה 15 שנה לפניה.

במסגרת זו, ניתנה תשומת לב רבה לאמנה החברתית שהונהגה באירלנד בין הממשלה לעובדים, בפרט בנוגע לצורך ברפורמות מבניות שישפרו את התחרותיות במדינה. עם זאת, למרבה הצער, מעט תשומת לב הופנתה למרכיב חשוב באג'נדה הכלכלית האירית - בעיית ההשתתפות הנמוכה של נשים בכוח העבודה, והקשר בינה לאפליה בחברה גברית שוביניסטית.

הבעיה הגדולה של המדיניות הכלכלית בישראל היא שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה. על אף ההצלחה המרשימה של תוכנית מארס 2003 במאבק באבטלה (ירידה מרמת 11% ל-7% ומטה), הרי שההצלחה להעלות את ההשתתפות בכוח העבודה היתה צנועה בהרבה: המשק הישראלי פועל באמצעות 2.7 מיליון עובדים, לעומת 3.2 מיליון הדרושים לייצורם של תוצר ורמת חיים מערביים.

ממשלת אירלנד הקדישה משאבים ניכרים בטיפול שורש במרכיבים החוסמים את דרכן של נשים לכוח העבודה. במסגרת זו, הושם בין היתר דגש מיוחד בשיפור רמת מעונות היום ובסבסודם, בשיפור רמת התחבורה הציבורית ונגישות נשים להסעות, בהטבות מס מתאימות ובמיקוד תוכניות ההכשרה המקצועית וההכשרה הפנים-מפעלית לצרכיהן של נשים.

בדומה למרכיבים שאימצנו בהצלחה מהתוכנית הכלכלית האירית, עלינו למקד בשנים הקרובות את מאמצינו בעידוד השתתפותן של נשים ובהסרת החסמים והאפליות המקשים עליהן. כך, לדוגמה, סטודנטים יוצאי צבא העובדים במשרדי ממשלה או רשויות מקומיות זכאים לשכר גבוה מסטודנטיות. בחישוב חודשי מגיע ההפרש לסכום לא קטן לצעירים המנסים לפרנס עצמם.

ההסברים של אנשי האוצר נשמעים הגיוניים לכאורה. לדבריהם, מחשיבה המדינה את השירות הצבאי, כמו גם כל ניסיון קודם במגזר הציבורי, במסגרת הניסיון המקצועי של עובדים לצורכי חישוב שכרם. כך, הגברים המשרתים שלוש שנים בצבא נהנים מניסיון מצטבר גדול יותר מנשים מקבילות, ולפיכך שכרם גבוה יותר. ההפרש הוא כולו בגין אותה שנת ניסיון עודפת. הגיוני? לא ולא.

ראשית, אין קשר בין שירות צבאי לניסיון מקצועי, שהרי העבודה בה מועסקים הסטודנטים והסטודנטיות אינה צבאית או קשורה עם עבודתם בצבא. שנית, בג"ץ כבר קבע במספר מקרים שאפליית יוצאי צבא עלולה להיות בלתי חוקית כלפי מגזרים אחרים. שלישית, הרצון להיטיב בצורה עקומה עם יוצאי צבא, סופו באפליה חמורה נגד נשים.

המקרה שלפניכם מטופל אמנם על ידי חברת הכנסת ממרצ, זהבה גלאון, ויש לקוות שניסיונה לתקן את המעוות יזכה לסיוע מצד שר האוצר או לחלופין משרד המשפטים. עם זאת, הממשלה לא יכולה להמשיך לטמון ראשה בחול. עליה לאמץ תוכנית מקיפה ויסודית, ברוח התוכנית המוצלחת שיזמה (לפני כ-20 שנה!) ממשלת אירלנד.

הכותב הוא ראש ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו והחשב הכללי באוצר לשעבר