משקיע האנרגיה בון פיקנס: "לא ניתן עוד להגדיל את תפוקת הנפט העולמית; המחיר יזנק ל-150 ד' לחבית"

פיקנס אמר עוד כי מחיר הנפט נמצא בדרכו ל-125 דולר לחבית, וכי יגיע בסופו של דבר לרמה של 150 דולר לחבית. עם זאת, הזהיר: "לא אשקיע בנפט כמחירו יגיע לרמה של 150 דולר".



לדבריו, תפוקת הנפט העולמית לא תעלה על 85 מיליון חביות ליום, בשל הירידה בתפוקה של בארות נפט קיימות. "שוק הנפט העולמי מספק רק 85 מיליון חביות ביום, ואני לא חושב שניתן לעלות על רמה זו", אמר פיקנס בנאומו באוניברסיטת ג'ורג'טאון.



החוזים על הנפט הגולמי למסירה במאי נסחרים במחיר של 114.7 דולר לחבית, ירידה של 23 סנט, בבורסת הסחורות של ניו יורק, לאחר שמוקדם יותר היום נסק מחירם לשיא של 115.54 דולר לחבית.



דבריו של פיקנס באים יומיים בלבד לאחר שסוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA) מסרה כי תפוקת הנפט של רוסיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, ירדה ברבעון הראשון של השנה - לראשונה זה עשור. תפוקת הנפט של רוסיה ברבעון הראשון של השנה הסתכמה בממוצע ב-10 מיליון חביות ביום, ירידה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.



הירידה בתפוקת הנפט של רוסיה, אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, מצטרפת לשורה של גורמים - בהם נסיקת הביקוש הגלובלי ל"זהב השחור", התייקרות עלויות הפקת הנפט וחוסר יציבות פוליטית במדינות עתירות נפט - אשר הזניקו את מחירה של חבית נפט מ-30 דולר לכ-115 דולר בתוך ארבע שנים.



האפשרות לירידה בתפוקת הנפט של רוסיה הגבירה את החששות כי שוק הנפט העולמי הגיע לשיא תפוקתו. זאת לאחר שתפוקת הנפט של המדינות שאינן חברות בארגון אופ"ק נותרו כמעט ללא שינוי מאז שנת 2005, על רקע ייקור עלויות הקידוח בשל מיקומם הנידח יחסית של שדות חדשים.



התדלדלות שדות נפט של יצרניות נפט גדולות דוגמת בריטניה, נורווגיה ומקסיקו, חיזקה בשנים האחרונות את ההערכות כי העולם הגיע לשיא תפוקת הנפט. בה בעת, מדינות שתפוקתן ממשיכה לצמוח, עומדות בפני עלויות קידוח גבוהות יותר. כך למשל, עלות הפקת חבית נפט בקנדה, אשר נהנית מגידול בתפוקתה הודות להשקעות עצומות בדלק כבד במחוז אלברטה, עולה כעת על 65 דולר, לפי הערכות מסוימות.



סוגיית שיא תפוקת הנפט עלתה בראשונה לאחר שהגיאולוג מ. קינג יוברט הראה במחקר לפני 50 שנה כי תפוקתם של שדות נפט או מדינות הולכת וגדלה מדי שנה, עד שהיא מגיעה לשיא - פחות או יותר בשלב שבו מחצית מהעתודות נוצלו. מנקודת אל-חזור זו הולכת ומתכווצת התפוקה עד לאפס. תחזיתו של יוברט כי תפוקתה של ארה"ב תגיע לשיא ב-1970 התממשה בדיוק מפליא, ומאז הגיעו מדינה אחר מדינה בעולם לשיאי תפוקה.



בעשור החולף נרשמה ירידה בתפוקתן של יותר משני שליש מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, ובכלל זה למעלה ממחצית מדינות אופ"ק. התפוקה העולמית של נפט "רגיל" - ללא נפט כבד, קידוחים ימיים עמוקים ובקוטב ונוזלי גז טבעי - כבר הגיעה לשיאה ב-2004, לפי נתוני האיגוד לחקר שיא תפוקת הנפט והגז (ASPO), ומספר גדל והולך של מומחים גורסים כי נקודת השיא בתפוקה העולמית הגיעה.



ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט עשויות להיות הרבה מעבר להתייקרות מחירי הדלק. הזמינות היחסית של הנפט, והקלות שבה ניתן לזקק אותו, יוצרת עודף אנרגיה - היינו פער בין כמות האנרגיה המופקת מנפט לבין כמות האנרגיה הנדרשת כדי לשאוב אותו ולזקקו. עודף אנרגיה זה מבטיח את קיומם של מאפיינים רבים של אורח החיים המודרני, בהם ניוד סחורות בעלות נמוכה, תהליכי פרוור עירוניים והעסקת חלק קטן מכוח העבודה בייצור מזון עבור מרבית הציבור המועסק בשירותים ובייצור.



מצב זה עשוי להשתנות בעקבות שיא התפוקה, שאחריו תידרש השקעה גדולה יותר של אנרגיה בייצור כל חבית נפט - דבר שיצמצם את כמות אנרגיה המופנית לתפעול מגזרים אחרים של הכלכלה.



נכון להיום, אין בנמצא דלקים חלופיים שמייצרים עודף אנרגיה גדול יותר מזה של הנפט. בשל כך צפוי שיא תפוקתו להיות שונה משיאי תפוקה קודמים, אשר בישרו על המעבר משימוש בעץ לפחם והמעבר מפחם לנפט, ושבעקבותיהם נרשם גידול בעודף האנרגיה הודות ליעילות גבוהה יותר של מקורות האנרגיה החדשים.