קפיצת מדרגה נוספת לכלכלת ישראל

חברת דירוג האשראי מודי'ס העלתה היום את דירוג האג"ח הממשלתיות של ישראל ודירוג תקרת יתרות המט"ח של ישראל, מדרגת A2 ל-A1. העלאת הדירוג משקפת את כושר העמידה שמגלה כלכלת ישראל לנוכח זעזועים כלכליים ופוליטים חוזרים ונשנים, והן התמיכה הפיננסית והפוליטית המסורתית בישראל מצד ארה"ב ויהודים המתגוררים מחוץ למדינה, ציינה מודי'ס.

"רפורמות תקציביות החלו לשאת פירות במונחי של גידול בחיוניות הכלכלה, הגיוון שלה וכושר התחרות שלה, ומניבות גידול בהכנסות ממסים, למרות הורדת שיעורי המס", אמרה אנליסטית מודי'ס, ג'ואן פלדבאום-וידרה.

"גורמים אלו הביאו לכך שישראל רשמה עודפים מתמשכים בחשבון במאזן השוטף, וסייעו להגן על הכלכלה מפני האקלים הגלובלי הקשה הנוכחי", הוסיפה.

שר האוצר רוני בר-און אמר כי: "דווקא בתקופות כאלו של משבר אשראי בין לאומי וחוסר יציבות מקבלת הכלכלה הישראלית הכרה בחוסנה וביציבותה. מוטלת עלינו החובה להמשיך ולנהל את הכלכלה הישראלית באחריות תוך המשך מדיניות פיסקלית עקבית"

בחודש שעבר הודיעה מוד'יס על בחינת אפשרות להעלאת דירוג האג"ח הממשלתיות של ישראל ודירוג תקרת יתרות המט"ח של ישראל. באותה עת הותירה החברה את תחזית הדירוג "חיובית", רמה בה היא נמצאת מאז חודש מאי 2006. באותה עת ציינה מודי'ס כי ההחלטה האם להעלות את הדירוג תתמקד בעיקר בהמשך יכולתה של ממשלת ישראל להמשיך ולצמצם את החוב חרף האקלים הפוליטי המקומי והאזורי ההפכפך, והחמרת תנאי אשראי הגלובליים.

"יכולתה לספוג את הזעזועים הכלכליים והפוליטיים מבלי לחרוג מיסודות האסטרטגיה התקציבית השקולה ומבלי שהדבר יפגע בחיוניותה הכלכלית, מבדילה את ישראל לטובה לעומת שווקים מתעוררים אחרים", אמרה באותה עת אנליסטית מודי'ס, קריסטין לינדו.

לינדו ציינה כי הרמה הגבוהה של הכנסה לנפש בישראל, מגזרי ההיי-טק והתעשייה התחרותיים שלה ויעילותה הגבוהה של הממשלה קרובים יותר לאלו של כלכלת מפותחות. מודי'ס העריכה כי כלכלות מתקדמות עם גופים מוסדיים חדשים ושוקי הון עמוקים מסוגלות להתמודד טוב יותר באופן יחסי עם רמות גבוהות של חוב ממשלתי ובאופן כללי פחות תנודתיות במונחי ביצועים כלכליים ומדיניות.

עם זאת, הדגישה לינדו כי ביצועיה ההיסטוריים של ישראל בתחום המדיניות מצביעים באופן משכנע על יכולתה של המדינה לעמוד בזעזועים ועל כושר התשלומים שלה. בנוסף לחוב הממשלתי הגדול, עומדת ישראל גם בפני אתגרי אשראי אחרים, בהם שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה והמשך שיעורי אינפלציה הגבוהים.

"עד לפני מעט יותר מעשור, הצמדה למדד תמכה בשיעור אינפלציה גבוה וייקרה באופן משמעותי את עלויות החזר החוב הלאומי הגדול", אמרה לינדו. "תוכנית מוצלחת להפחתת שיעור האינפלציה לצד מסגרת מדיניות מוניטרית בריאה, ובאחרונה, אדיקות פיסקלית, הביאו לצמצום משמעותי בחוב ובעלויות החזר החוב. רפורמות מבניות אחרות הביאו לירידה בשיעור האבטלה לצד הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה".

הממשלה המשיכה לשמור על משמעת תקציבית גם לנוכח לחצים כלכליים ופוליטיים, אמרה לינדו, ובכלל זה הוצאות צבאיות מוגברות במהלך ולאחר מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. לדבריה, ביצועים אלו מדגישים את מחויבותה הגדולה של ישראל להורדת החוב הציבורי הגדול שלה.

בניגוד לחוב המקומי הגדול והיקר של ישראל, מסרה מודי'ס כי החוב החיצוני והעלויות הכרוכות בו בהחלט ניתנים לניהול.