החוליה העליונה בשרשרת המזון: מחירי המזון בעולם מתייקרים והמשקיעים יכולים להרוויח מכך

הארוחה החגיגית של ליל הסדר, שהיא אחד הסמלים הבולטים של החג, היתה השנה יקרה מבעבר. כל מי שטרח בערב שבת על ארוחת החג המסורתית שם בוודאי לב לעלייה החדה במחירם של מצרכי המזון השונים. מבדיקה שערך TheMarker באחרונה עולה כי מוצרי יסוד כמו קמח, פסטה, פירות וירקות התייקרו בשנה האחרונה ב-25%-60%.



התייקרות המזון אינה תופעה ישראלית מקומית כמובן. כבר תקופה ארוכה שמוצרי המזון הבסיסיים מתייקרים בכל העולם. אם בהתחלה ההתייקרויות הקיפו רק חלק מהמוצרים, כיום מדובר בתופעה גורפת - הכל מתייקר: לחם, ביצים, חלב, בשר - מוצרים טריים ומוצרים מעובדים.



הגיליון האחרון של MarkerWeek, מוסף סוף השבוע של TheMarker, הקדיש את פרויקט השער שלו להתייקרות המזון בכל העולם. ולא בכדי: התייקרות המזון בעולם היא תופעה כלכלית בעלת השלכות תרבותיות וחברתיות רחבות.



מזון הוא מוצר בסיסי שאנשים מתקשים להפחית את הצריכה שלו גם כשמחירו עולה. בשפה הכלכלית קוראים לזה "ביקוש קשיח". אפשר כמובן לעבור למוצרים מעט זולים יותר, או להקטין מעט את צריכת המוצרים שנחשבים לפינוק, כמו ממתקים או עוגות, אבל הקטנה מהותית של צריכת מזון היא משימה כמעט בלתי אפשרית.



במדינות המערב העשירות המזון מהווה מרכיב קטן יחסית בהוצאה המשפחתית - כ-15%-30% מסל הצריכה המשפחתי. לעומת זאת, במדינות העניות מרכיב המזון בהוצאה המשפחתית הוא משמעותי ויכול להגיע לכ-50%. עבור תושבי מדינות אלה, עליית מחירי המזון היא הרסנית. היא יכולה להוביל, ואף מובילה באחרונה, להפגנות נגד השלטונות ולמהומות.







אוכלי הבשר החדשים



ההסבר הבסיסי לעליית מחירי המזון בעולם הוא גידול בביקושים עקב הצטרפות מיליוני צרכני מזון חדשים שכבר לא מסתפקים במזון שאבותיהם אכלו במשך מאות שנים. בסין, למשל, צמח בשנים האחרונות מעמד בינוני שמשפר במהירות את רמת חייו. הסיני העירוני כבר לא מסתפק בשלוש קערות אורז ביום. הוא רוצה לאכול בשר כמה פעמים בשבוע, הוא שותה חלב ואוכל גבינות, והוא קונה מקררים וממלא אותם במצרכי מזון טריים וקפואים.



גם בהודו, אינדונזיה, אוקראינה וברזיל קורה בדיוק אותו הדבר. וכאשר מאות מיליוני תושבים בעולם מתחילים לצרוך מזון מגוון ומורכב יותר, עקומת הביקוש העולמי למזון עולה.



על משוואת הביקוש משפיע גם המעבר של תושבי המדינות המתפתחות לצריכת בשר וחלבונים במקום דגנים. זהו שינוי שמצריך הרחבה ניכרת של שטחי גידול התבואה, מכיוון שגידול בעלי חיים מחייב הזנה שלהם, בעיקר בגרעינים כמו תירס או חיטה. כך, כשהביקוש לבשר בעולם עולה, הביקוש לגרעינים גדל מהר יותר.



ומול צד הביקוש, קיים צד ההיצע, שלא גדל במהירות הדרושה. הגידול בשטחי החקלאות מתקשה להדביק את הגידול בביקוש למזון. הסיבות לכך רבות - תהליכי מדבור והתייבשות קרקע חקלאית, שימוש בתירס וסוכר לייצור דלק ביולוגי (אתנול) במקום למאכל, ועונות יובש ארוכות יותר בחלקים גדולים בעולם בגלל ההתחממות הגלובלית.



השינוי התזונתי והתרבותי במדינות המתעוררות כולל גם מעבר ממזון בסיסי למזון תעשייתי מעובד. זהו תהליך טבעי שמאפיין חברה שעוברת ממבנה כפרי וחקלאי למבנה תעשייתי עירוני.



מזון מעובד הוא חלק בלתי נפרד מהתפריט של המעמד הבינוני בעולם המודרני. הסיבות לכך רבות - זמינות, מחיר נוח, חיי מדף ארוכים, וגם שיפור התדמית והזהות העצמית. אם פעם הסינים הסתפקו ביין אורז שהפיקו בעצמם, כיום הם מעדיפים בירה מתוצרת גרמניה ונקניק מתוצרת ארה"ב.



מי ירוויח?



מי שעשויות להרוויח מהשינוי בשוק המזון העולמי הן חברות המזון הרב-לאומיות, כמו קוקה קולה, יוניליוור, נסטלה, קראפט, קלוג, דנונה, שרה-לי ועוד עשרות חברות אחרות. השפעת השינוי על יצרניות המזון הגדולות אינה חד-משמעית, והיא גם לא תמיד חיובית. מצד אחד, החברות נהנות מהמגמה הכלל עולמית של גידול בביקוש למזון מעובד. זוהי מגמה ארוכת טווח שתשרת אותן בעתיד. מצד שני, בטווח הקצר והבינוני הן נאלצות להתמודד עם עלייה חדה במחיר חומרי הגלם שמשמשים אותן לייצור מזון.



החברות שמייצרות דברי מאפה קפואים, פסטה ואטריות נאלצות לשלם יותר על הקמח. חברות שמייצרות נקניקים משלמות יותר על הבשר. חברות שמייצרות קפה ושוקולד משלמות יותר על פולי הקפה והקקאו.



החברות מצליחות אמנם לגלגל חלק מהעלויות הלאה דרך ייקור המוצרים הסופיים, אבל זהו תהליך ממושך. ובינתיים, כשמחיר חומרי הגלם קופץ בעשרות אחוזים בשנה, הדבר עלול דווקא לפגוע ברווחיותן. יצרניות המזון נדרשות אם כן לבצע איזון עדין בין העלאת מחירים הדרגתית שהן מסוגלות לבצע בתנאי תחרות, לבין ספיגת עלויות הרכש והייצור התופחות.



תהליכי השינוי שעוברים על תעשיית המזון מעצימים את היתרונות של חברות המזון הגדולות בהשוואה לקטנות. חברות שנהנות מפרישה רחבה נהנות מיתרונות הגודל ומיתרונות המיתוג. החברות שהשקיעו במיתוג של מוצריהן, שמטפחות את המוניטין הבינלאומיים וששומרות על איכות גבוהה, יצליחו ביתר קלות להעלות מחירים ולהתגבר על העלייה במחיר חומרי הגלם.



בעתיד, אם מחיר חומרי הגלם יתמתן או יירד, החברות לא ימהרו להוריד את מחירי המוצר הסופי. במקרה כזה שולי הרווח שלהן עשויים דווקא לתפוח. מצד שני, אם ההאטה הכלכלית העולמית תחריף, התחרות בין חברות המזון עלולה לעלות מדרגה, והלחץ של מחירי הסחורות מלמטה והתחרות מלמעלה עלולים לקצץ ברווחיהן.



ללמוד את החברות



במבט מלמעלה נראה שחברות המזון הגדולות בארה"ב עדיין לא מושפעות לרעה מההאטה המתרגשת על הכלכלה האמריקאית. הדבר נכון בעיקר לחברות האמריקאיות שפרושות בכל העולם, והן עשויות ליהנות מיתרון תחרותי בגלל הדולר הנמוך. תופעה זו סייעה למשל לקוקה קולה להציג דו"חות משופרים ברבעון הראשון של 2008.



קצב הצמיחה של שוק המזון העולמי נאמד בדרך כלל ב-4%-5% בשנה. ב-2007 הצמיחה הממוצעת במכירות של חברות המזון הגדולות היתה 7%-10%. על פי תחזיות האנליסטים ל-2008, המכירות של חברות המזון יצמחו השנה בקצב מהיר עוד יותר - של 8%-12% בממוצע. הרווחים של החברות עשויים לצמוח גם הם בכ-9%-10%. עבור ענף תחרותי ובוגר זו צמיחה מהירה יחסית, שכנראה תואט בשנים הבאות.



חברות המזון, שנשענות על פעילות מגוונת ברחבי העולם, נהנות כיום מסביבה כלכלית תומכת לטווח הארוך. גם בטווח הקצר יותר, כשהכלכלה העולמית מאטה את מהלכה, הן נחשבות להשקעה דפנסיווית, מכיוון שביצועיהן נפגעים פחות לעומת חברות בענפים אחרים. בני אדם הרי צריכים תמיד לאכול.



ואולם אסור גם לשכוח שהשקעה בחברות המזון היא לא כרטיס בכיוון אחד. החברות שונות זו מזו, וגם חברה גדולה ויציבה עלולה להיקלע למשבר. כדי לבצע השקעה מוצלחת יש צורך לוודא שמחירי המניות אינם גבוהים מדי. ואולם התשובה כאן אינה חד-משמעית. מכפילי הרווח של חברות המזון הגדולות הם כ-12-18 בממוצע, והם אינם נמוכים בהשוואה להיסטוריה. מכפילי המכירות ברוב החברות גבוהים מ-1, וגם זו אינדיקציה לכך שלא מדובר במחירי מציאה.



ככלל, השקעה בחברת מזון מחייבת התמחות והכרה טובה של הענף, החברה, ההיסטוריה שלה, עוצמותיה וחולשותיה. מי שבכל זאת מעוניין להשקיע יכול להתעודד מכך שענף המזון העולמי כולו מצוי כיום במגמה חיובית ארוכת טווח. את שיעורי הבית הפרטניים על כל חברה הוא יצטרך לעשות בעצמו.



-



השקעה דפנסיווית



השקעה בנכסים שנחשבים לעמידים יחסית בתקופות של אי ודאות בשווקים או מיתון כלכלי - למשל מניות של חברות רווחיות שעוסקות במוצרים בסיסיים, כמו מזון או תרופות



-



מכפיל רווח



יחס פיננסי שמחושב באמצעות חלוקת מחיר המניה ברווח השנתי למניה. הפרמטר הזה מאפשר לבצע השוואת תמחור בין חברות מתעשיות דומות. ככל שהיחס נמוך יותר, המניה "זולה" יותר



תיאבון לתשואות



למה כדאי להשקיע בחברות המזון?



.1 בגלל הגידול בביקוש למזון מעובד במשקים מתעוררים. 2. מזון הוא מוצר בסיסי שהצריכה שלו לא יורדת כמעט גם בתקופת האטה.



3. המיתוג והמוניטין של החברות הגדולות מאפשרים להן להעלות מחירים.



4. הצריכה הגוברת של בשר וחלבונים מהחי במשקים המתעוררים מעצימה את הביקוש גם לשאר סוגי המזון.



מהם הסיכונים?



1. מחירי הסחורות החקלאיות בעולם עולים, והרווחים של יצרניות המזון נשחקים.



2. הייצור וההובלה של מוצרי מזון מתייקרים בשל העלייה הגלובלית במחירי האנרגיה.



3. בעולם המערבי קיימת מגמה של מעבר למזון טרי ובריא. חלק מהיצרניות של מזון תעשייתי עלולות להיפגע מכך.



4. תושבי המדינות המתעוררות נוטים להעדיף חברות מזון מקומיות. היכולת להשתמש במוניטין בינלאומיים מוגבלת ומחייבת חבירה לשותף מקומי.