איין ראנד - חביבת הבנקים, שנואת האקדמיה

ספריה של איין ראנד על יזמים עיקשים שנאבקים במוסכמות החברתיות, קנו להם מעריצים נלהבים גם בקרב החוגים העסקיים. בניגוד אליהם, דווקא אנשי העולם האקדמי סירבו להכיר בראנד כהוגת דעות מן השורה, בטענה כי הפילוסופיה שלה פשטנית מדי ואינה מרשימה או חדשנית.



מוסדות אקדמיים שהסכימו דווקא ללמד את משנתה של ראנד - עשו זאת לא פעם בתמורה לקבלת תרומות נדיבות. כך, לדוגמה, חטיבת התרומות של חברת הבנקאות T&BB תרמה מיליון דולר לאוניברסיטת קרוליינה הצפונית ב-2005, תוך הסכמה שספרה של ראנד "מרד הנפילים" יהפוך לקריאת חובה לתלמידים. אוניברסיטת מרשל ואוניברסיטת ג'ונסון סמית דיווחו גם הן כי קיבלו מענקים בתמורה ללימוד משנתה של ראנד.



ראנד, שנפטרה ב-1982, השתמשה בגיבוריה הצדקניים שלה לקדם את האובייקטיוויזם: פילוסופיה שתומכת בהיגיון, מאדירה את האינדיווידואל ודוחה את הדת. בכלל זאת, תמכה ראנד בכלכלת השוק חופשי, וצידדה ברעיון לפיו יש לשלב תכנים בנושא זה בתוכניות הלימודים האקדמיות בתמורה לתשלום - רעיון שעורר כעס רב בקרב אנשי המוסר האקדמי.



"התאגידים עברו את הגבול וגם האקדמיה שותפה לכך, אם היא מקבלת כסף בתמורה להכנסת תכנים לתוכניות הלימודים", אמר ג'ונתן נייט, מנהל התוכנית לחופש אקדמי של התאחדות מרצי האוניברסיטאות האמריקאיות בוואשינגטון, העובד בתחום החינוך כבר 31 שנה. "לדעתי, מדובר בהחלטה חריגה ביותר".



וכך, בעוד האוניברסיטאות מחפשות דרכים לחזק את הפקולטות לכלכלה ולספורט, עדיין נדירים המקרים שבהם הן מקבלות סיוע כלכלי בתמורה לשינויים שהן מבצעות בתוכניות הלימודים. ירון ברוק, מנכ"ל מכון איין ראנד, ארגון ללא כוונת רווח מקליפורניה, מדגיש כי לא מדובר ב"כפייה" של תכנים, שכן ישנם מרצים שמתחילים להבין את תרומתם של ראנד ורעיונותיה לעולם האקדמי. "אנחנו רואים עניין הולך וגובר באיין ראנד מצד העולם האקדמי", אומר ברוק.



עוד ציין, כי לתחושתו קיימת התרככות בהתנגדות האקדמית לראנד וכי ישנה עלייה בוועידות ובמאמרים האקדמיים העוסקים במשנתה. "האתיקה של איין ראנד היתה אבסולוטית", פוסק ברוק. "היא האמינה באמת ובשקר, בטוב וברע - אך בהתבסס על ערכים חילוניים, ולא על עקרונות דתיים, ואני חושב שיש ביקוש לכך היום".



מעריציה של ראנד: אנשי עסקים



ראנד צברה סביבה מעריצים רבים גם בקרב הגדולים שבאנשי העסקים. כך, למשל, אלן גרינספאן, שהפך ברבות הימים ליו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, היה בין החסידים הראשונים של ראנד עוד בשנות ה-50. המיליארדר מרק קיובן, הבעלים של קבוצת הכדורסל דאלאס מאבריקס, אמר שספרה של ראנד "כמעיין המתגבר" הוא אחד מספרי העסקים האהובים עליו. ג'ון אליסון, סמנכ"ל בכיר בחברת הבנקאות T&BB סבור ש"מרד הנפילים" הוא הספר הטוב ביותר שנכתב אי פעם לטובת הקפיטליזם, ואף דורש ממנהלים בבנק לקרוא אותו.



ראנד, מצדה, טענה כי האקדמיה בארה"ב דחתה על הסף את רעיונותיה מכיוון שבמאה ה-20 השתלטו על האוניברסיטאות אנשים שסברו שלכל שאלה בחיים יש תשובה נכונה אחת - ולא היו מוכנים לקבל אלטרנטיווה אחרת. בהמשך לכך, טוענת ג'ודית ווילט, מרצה לאנגלית בבוסטון קולג' שמלמדת את תורתה של ראנד, כי "אוניברסיטאות הן מקומות לדיון ולוויכוחים ולסוג של חיפוש אותו כינתה ראנד בשם 'ערפול'. אוניברסיטאות אמורות להביע עניין בהמשכיות הדיון ולא בסגירתו על ידי מציאת תשובות מוחלטות".



ראנד נולדה ברוסיה ב-1905, והיגרה לארה"ב ב-1926. גיבורי ספריה היו אנשי עסקים שהונחו על ידי מצפון או אינטרסים אישיים. כך, למשל, "כמעיין המתגבר" שראה אור ב-1943, גולל את סיפורו של הווארד רוארק, אדריכל שמעדיף לפוצץ את פרויקט הבנייה שתכנן מאשר להתפשר על החזון שלו.



משקיעים בראנד



"אני אוהב את 'כמעיין המתגבר' בגלל שהוא מעורר בי השראה", מתוודה מרק קיובן, 49. "זהו סיפור על אינדיווידואל שעומד על שלו, מאמין בעצמו ומתעלם ממה שהאחרים חושבים". בספרה "מרד הנפילים" מתארת ראנד את קריסת כלכלת ארה"ב בעקבות פרישתם של אנשי התעשייה המובילים מחברת רכבות, והתחרותם בכוח סוציאליסטי משחית.



"מרד הנפילים" היה להצלחה מסחררת ונמכר ב-6 מיליון עותקים מאז ראה אור לראשונה ב-1957. לפי נתוני מכון ראנד, מכירות הספר הגיעו לכ-77 אלף עותקים בשנה בשנות ה-80, ומאז הן מטפסות בהדרגה והגיעו ליותר מ-185 אלף עותקים בשנה שעברה.



בתוך כך, נודע כי חברת הבנקאות T&BB מקרוליינה הצפונית תתרום 2 מיליון דולר לייסוד המכון הראשון לחקר האובייקטיוויזם, באוניברסיטת טקסס באוסטין. מוסד זה, לצד 27 מוסדות אחרים, קיבלו סכום מצטבר של 30 מיליון דולר מקרן התרומות של הבנק בעשור האחרון. "התרומות האלה ניתנות בתמורה למחקר על הקפיטליזם מנקודת מבט מוסרית. אנו שואפים להפוך את ראנד לחלק מהשיח האקדמי", אמר בוב דנהאם, דובר T&BB.



קרן הצדקה של T&BB אף התחייבה בינואר 2005 לתרומה של מיליון דולר בתוך חמש שנים לאוניברסיטת צפון קרוליינה, לאחר מפגש בין הסמנכ"ל ב-T&BB אליסון ובין קלוד לילי, שכיהן אז כדיקן בית הספר לעסקים של אוניברסיטת צפון קרוליינה.



מרד הנפילים - ספר חובה?



T&BB תרמה 500,000 דולר בשנה שעברה לאוניברסיטת ג'ונסון סמית לסיוע בהענקת תארי פרופסורה בכלכלת השוק חופשי ולמתן שיעורים בכלכלה, הכוללים בין היתר את "מרד הנפילים".



"איני מאמינה שאנו צריכים לדרוש מאנשים לקבל את הפילוסופיה של ראנד", אמרה פטריסיה רוברסון-סנדרס, מנהלת את מכון ראנד. עם זאת, היא ציינה כי לדעתה תלמידים יפיקו תועלת רבה מקריאה של ספריה של ראנד, שבהם השקפה על "האנשים שאיתם הם יעבדו ושל אנשים שעבורם הם יעבדו כשיכנסו לשוק העבודה".



גם אוניברסיטת מרשל הודיעה בינואר האחרון כי קיבלה מיליון דולר לייסד את מרכז T&BB לקידום הקפיטליזם האמריקאי. כחלק מתוכנית הלימודים, יועבר קורס מתקדם המתמקד ב"מרד הנפילים" ובספרו של אדם סמית "עושר האומות".



עתה, לאחר ש-T&BB הובילה לכך ש"מרד הנפילים" יילמד בכמה מוסדות אקדמיים, דובר החברה דנהאם מספר כי ציבור גדל והולך של סטודנטים מציין בטפסי ההרשמה כי הוא מתעניין בכתביה של ראנד, וזאת בין השאר כדי לקבל מלגה ללימודים מקרן התרומות.



אנשי האקדמיה, מצדם, ממשיכים להזעיף פנים נוכח המענקים המועברים לאוניברסיטאות כדי לקדם את משנתה של ראנד, וטוענים כי רעיונותיה רדודים מדי לבניית קורסים סביבם.



הרולד בלום, מרצה למדעי הרוח ואנגלית מאוניברסיטת ייל, חיבר ספר שסקר את העבודות החשובות ביותר בספרות המערבית - וכצפוי לא כלל את ראנד ברשימה. בלום, 77, אף הרחיק לכת ואמר: "ראנד לא היתה יכולה לכתוב גם אם חייה היו תלויים בזה". מה שנותר תלוי ועומד, כך נראה, זו המחלוקת בין מעריציה השרופים של ראנד ובין מי שמסרבים בתוקף לכנותה פילוסופית וסופרת מופת.