סיכום מרץ: חודש סוער בשוק המט"ח

המגזר העסקי מכר דולרים למשקיעים הזרים וקרנות הפנסיה רכשו דולרים כדי להשקיע בחו"ל. זו תמונת המצב לחודש מרץ כפי שעולה מדיווחי בנק ישראל. במהלך חודש מרץ התחזק השקל לעומת הדולר ב-2.3%, ופוחת כנגד היורו ב-1.6%.

תושבי חוץ קנו החודש מט"ח באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים. במקביל נמשכו השקעות תושבי חוץ בבורסה לני"ע בת"א באיגרות חוב ובמניות. בהשקעות הישירות של תושבי החוץ בישראל נרשמה החודש ירידה ל-261 מיליוני דולרים, לעומת הממוצע החודשי בתקופה האחרונה שעמד על כ-500 מיליון דולר.

המגזר העסקי מכר החודש מט"ח נטו לזמן קצר. המכירות בוצעו בעיקר באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים והמרה מפקדונות במט"ח בארץ ובחו"ל – הקטנת הפקדונות בסך 550 מיליון דולר, בהמשך להקטנה של כמיליארד דולר בחודש שעבר. במקביל פרע המגזר העסקי אשראי במט"ח לבנקים בארץ והמשיך להשקיע בחו"ל - ישירות ובתיק למסחר.

המשקיעים המוסדיים, בעיקר קרנות הפנסיה, שבו להשקיע החודש בחו"ל לאחר האטה ניכרת בהשקעות אלו. כן נמשכו צבירות המט"ח שלהם בפיקדונות בבנקים בארץ בחו"ל, בהיקף של כ-140 מיליוני דולרים. התנהגותם בתחום הפקדונות הייתה שונה מהמגזר העסקי וממגזר משקי הבית, שהקטינו את פיקדונותיהם במט"ח זה החודש השני ברציפות.

בחודש מארס נרשמה משיכה מפקדונות המט"ח של משקי הבית לאחר שמזה למעלה משנה הם צברו מט"ח בפיקדונות. המשיכות מפיקדונותיהם בארץ ובחו"ל הסתכמו ב-193 מיליון דולר. במחלקה לפעילות המשק במט"ח מציינים כי מוקדם עדיין להסיק שמדובר בהיפוך מגמה. כמו כן המשיכו משקי הבית לממש השקעות בקרנות נאמנות המשקיעות במט"ח בשווקים השונים בחו"ל בהיקף גבוה יחסית לממוצע בשנה האחרונה.

סיכון שער החליפין הממוצע לחודש מארס, כפי שהוא נמדד על ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל-דולר, עלה ב-0.2% לעומת חודש פברואר, והסתכם ב-12.2%. תנודות אלו ממשיכות לבטא אי ודאות גבוהה. העלייה בסיכון הקיפה את כל טווחי הזמן, אך בזמן הקצר שיעורה היה מתון יותר. בשווקים המתעוררים עלה סיכון שער החליפין במהלך מרץ בשיעור של 0.9% לרמה של 11.7%.

מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר כי בחודש מרץ, לראשונה מאז שנת 1998, רכש בנק ישראל מטבע חוץ. היקף רכישות המט"ח של בנק ישראל הסתכמו החודש ב-700 מיליוני דולרים - 600 מיליונים בימים 13-14 לחודש, והשאר מאז ה-20 לחודש ועד סופו.