סוף בועת הגידולים מהונדסים גנטית? מחקר חדש - הם מניבים 10% פחות מגידולים רגילים

ממצאי המחקר, אשר פורסמו במגזין "בטר קרופס" (Better Crops), מפריכים את הטענה הרווחת לפיה ההנדסה הגנטית - פעולה של לקיחת גן מאורגניזם אחד והעברתו לאורגניזם אחר במטרה לשנות תכונות מסוימות באורגניזם הנתון - עשויה להוות פתרון לבעיית הרעב העולמי.



המחקר, אשר נערך במהלך שלוש השנים החולפות על ידי פרופ' ברני גורדון מאוניברסיטת קנזס, העלה כי כמות יבולי פולי סויה מהונדסת גנטית נמוכה בכ-10% מהיבולים של פולי סויה רגילים. במסגרת המחקר, גידל גורדון פולי סויה מהונדסים גנטית ופולי סויה רגילים מזן כמעט זהה, באותו השדה. יבול הסויה המהונדסת היה 70 בושל לאקר (0.312 קמ"ר), לעומת 77 בושל של הסויה הרגילה.



יבולי הגידול המהונדס של חברת מונסנטו, אשר הונדס כך שיהיה עמיד לקוטל עשבים ראונד-אפ (Roundup) שגם אותו מייצרת החברה, התאושש רק לאחר תוספת של מנגן (manganese) - מה שעשוי אולי להצביע על כך שהנדסה גנטית פוגעת בכושר ספינת מנגן מהאדמה של מצמחים. גם לאחר תוספת מנגן, לא עלה היבול של גידולים מהונדסים על יבול של צמחים רגילים, אלא רק השתווה לו.



המחקר של אוניברסיטת קנזס מצטרף למספר מחקרים קודמים, אשר הראו כי יבולי גידולים מהונדסים נמוכים מאלו של גידולים רגילים. מחקר שנערך באוניברסיטת נברסקה העלה כי היבול של פולי סויה מהונדסים של מונסנטו נמוכים בלפחות 6% מהיבול של כל סוגי גידולי הסויה הרגילים המקבילים, ו-11% פחות מהיבול של גידול הסויה בעל התנובה הגדולה ביותר.



בשבוע שעבר פורסמו ממצאיו של המחקר המקיף ביותר שנערך עד היום של גידולי מהונדסים גנטית ברחבי העולם. המחקר, אשר נערך על ידי הגוף הבינלאומי להערכת מדעי החקלאות וטכנולוגיות פיתוח (IAASTD) - אשר הוקם בחסות האו"ם, הבנק העולמי וארגון הבריאות העולמי - קבע כי הנדסה גנטית איננה הפתרון לבעיית הרעב העולמי.



מצדדי ההנדסה הגנטית טוענים כי טמונה בה תועלת רבה, החל משינוי הערך התזונתי של מזון, דרך שיפור עמידותו בפני חרקים ומחלות וכלה בהארכת חיי המדף שלו. עם זאת, מבקרי ההנדסה הגנטית גורסים כי שליטתן של חברות ענק דוגמת סינג'נטה ומונסנטו בשוק זה, גרמה להן להציב את רווחיהן לפני טובת הצרכנים, וכי השימוש העיקרי של הנדסה גנטית במזון הוא לצורך פיתוחם של צמחים שעמידים בפני קוטלי עשבים, ולאו דווקא להגדלת היבול או פיתוח של מזון מזין יותר.



כך למשל, מונסנטו (סימול MON) - החברה המובילה בעולם בתחום הגידולים המהונדסים גנטית - מייצרת צמחים אשר עמידים לקוטל עשבים שגם אותו היא מייצרת, ובתוך כך גורמת לתלות של החקלאים במוצרים שלה, שכן היא מחייבת את החקלאים שרוכשים ממנה זרעים להשתמש אך ורק בקוטל העשבים של החברה.



מלבד התלות הכלכלית של החקלאים בחברות, השימוש בצמחים עמידים מאפשר לחקלאים לרסס שדות גידול ללא הגבלה שכן אין חשש של פגיעה ביבול הרצוי. אך שימוש אינטנסיווי בקוטל עשבים עלול, לדעת מתנגדי ההנדסה הגנטית, לגרום לזיהום האדמה, כמו גם לפיתוח עמידות של עשבי בר לקוטלים. יתר על כן, מחקרים הבודקים את ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות שיש למזון מהונדס גנטית עדיין נמצאים בחיתוליהם.