האם השופט מנחם קליין העתיק פסקאות שלמות מסיכומי ההגנה בפסק הדין המזכה בפרשת אופמת?

בפרקליטות מיסוי וכלכלה שוקלים לערער על החלטת בית משפט השלום שבה זוכו מחמת הספק חברת אופמת ובעלי השליטה בה, גולן כהן ורונן רשף, מעבירות של הרצת מניות. ממשרד המשפטים נמסר כי "הפרקליטות רואה קשיים מסוימים בפסק הדין כבר בקריאה ראשונה, אך טרם גיבשה עמדה לגבי הגשת ערעור".



הנאשמים זוכו בשלוש פרשות שונות של השפעה בדרכי תרמית על שער מניות מעו"ף. באחד המקרים, ביום המסחר האחרון של יולי 2001 זינקה מניית פרטנר בשיעור חד של 49%, דקות ספורות לפני נעילת המסחר. "אין מחלוקת כי מדובר בהוראות אמיתיות, שאופמת שידרה מתוך כוונה שיבוצעו", כתב שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין, בהכרעת הדין. "הוראות אלה שודרו בגלוי לבורסה, ממחשבי החברה, כאשר ברור וידוע שהחברה היא ששידרה אותן. לא היה אלמנט של הסתרה או הסוואה. כמו כן לא, היה כל מצג שווא".



ברשות ניירות ערך ובפרקליטות המרמור אינו מוסתר. "אנו מדינת עולם שלישי שבה שער המניה מעוות", אמרו בפרקליטות. גורמים הבקיאים בתיק הצביעו בימים האחרונים על כמה היבטים מעוררי שאלות בפסק הדין של השופט קליין.



ראשית, מציינים בפרקליטות כי בחמש השנים וחצי האחרונות טיפל קליין בתיקים אזרחיים בלבד וזהו התיק הפלילי הראשון המועבר לטיפולו. זאת כאשר עו"ד נוית נגב, שהיתה בצוות הסניגוריה בתיק, הגדירה את התיק: "אולי אחד התיקים המורכבים ביותר שהיו בתחום ניירות ערך".



תמיהה נוספת קשורה לכך שהשופט קליין לא נתן משקל לעדות מפלילה של רשף בחקירתו ברשות ניירות ערך לעומת העדות שמסר בבית המשפט. בחקירה ברשות אמר בין השאר רשף: "היה חשוב לי להשתתף בקביעת השער (של פרטנר) הקובע בישראל". חוקר: "לא עדיף לך לקנות את מניית פרטנר בשערים נמוכים יותר בחו"ל באותו רגע?" רשף: "חשוב לי שהשער הממוצע יהיה נמוך מהשער הקובע.חשוב לי שהשער הקובע לפרטנר לא יהיה מתחת לממוצע שלי".



ברשות אמר רשף כי הוא מצטער על תוצאות המעשה. "אם הייתי יודע שהשער יעלה ככה בחיים לא הייתי מעביר את ההוראה הזאת". התביעה, באמצעות עו"ד ציפי גז ואופיר רוטשילד, ראתה באמירה זו הודאה בכוונה להשפיע על שער המניה. בסיכומיו של עו"ד גיורא אדרת, שייצג את רשף, נטעו כי רשף חשש ששער המניה יירד באופן שבו יפסיד את כל הכסף, ולא התכוון להשפיע על המדד.



ברוב המקרים, עדות שנמסרה בחקירה נתפשת על ידי בתי המשפט כאמינה יותר בהשוואה לעדות בבית המשפט שנמסרת לאחר הכנה מראש. לטענת הסניגוריה, התביעה ניסתה לנתק את דברי רשף בחקירה מהקשרם. השופט קליין קיבל את דעת ההגנה בעניין.



עוד קביעה המעוררת מחלוקת אצל קליין היא שקיים שוני מהותי בין המסחר במניות, לבין המסחר בשוק המעו"ף מבחינת השיקולים והמטרות. "לאור שוני זה אין זה ראוי לבחון את התנהגות הנאשמים על פי המבחנים הכלכליים והמשפטיים שהוחלו בתיקי הרצת מניות רגילים". אנשי משרד המשפטים קראו ולא האמינו. "הם השפיעו רק על שערי מניות כמו שעושה מריץ מניות רגיל", קבע מקורב לתיק, "הזרימו ביקושים בשניות האחרונות של המסחר. שבוע לפני כן הם קנו מניות פרטנר ובגלל היותם שחקני מעו"ף הם גרפו רווח של 4 מיליון שקל".



בנוסף, התגלתה בינתיים טעות מביכה ביותר בפסק הדין. בעמוד 159 בהכרעת הדין המפורטת נכלל המשפט: "כל אלה פורטו והודגמו בהרחבה בסיכומינו". נראה כי השופט העתיק פסקאות מסיכומי ההגנה ובטעות כלל גם משפט של הסניגורים, המתייחסים לסיכומיהם. יצוין, כי השופט שיבח בתחילת הכרעת הדין את העובדה שהצדדים טרחו והעלו על פורמט דיגיטלי את סיכומיהם, ובכך סייעו לו בכתיבת הכרעת הדין. ללא עבודת הצדדים, הוסיף השופט, היתה מלאכתו "קשה עד בלתי אפשרית".



השופט מנחם קליין התמחה חמש שנים וחצי בשיפוט בתחום האזרחי. הוא נודע בביקורת חריפה נגד תאגידים גדולים, בהגנה על זכויות הפרט והאזרח הקטן ובציטטות מהמקורות. ב-2005 הוחלט להטיל את התיק הסבוך של אופמת לפתחו, חרף היעדר ניסיון שיפוטי בתחום הפלילי. הכרעת הדין שחיבר קליין היא ארוכה ומקיפה. יצוין, כי מעבר לדיון בבית המשפט, קליין אף הגיע לחדר עסקאות מעו"ף כדי לצפות וללמוד את אופי המסחר הרלוונטי. מומחים שקראו את פסק הדין התרשמו מהיקף העבודה שעשה השופט בלימוד המאטריה המורכבת ובחיבור הכרעת דין ארוכה ומנומקת.



ביהמ"ש: ייתכנו טעויות סופר בהכרעת דין



>> דוברות בתי המשפט סירבה להתייחס לשאלה אם זהו התיק הפלילי הראשון שבו עסק השופט מנחם קליין. "השופט עסק רבות בתחום ניירות ערך בהיותו עורך דין, הן במישור האזרחי והן הפלילי, ואף שימש כמרצה בקורסים ליועצי השקעות ומנהלי תיקי השקעות, במסגרת מבחני רשות ניירות ערך, לקראת קבלת רישיון עיסוק בתחום. השאלה אם התיק הוא הראשון בנושא זה עבור השופט, אינה משנה כהוא זה לעניין פסק הדין לגופו", נמסר בתגובה.



לגבי הטענות על העתקת קטעים מסיכומי ההגנה: "הטענה בדבר 'העתקה' מסיכומי ההגנה מיותרת ואינה במקומה. פסקי דין הם תוצר הנסמך על מקורות משפטיים אחרים (בהם פסיקות וחוות דעת) לרבות טענות הצדדים בסיכומיהם. בהכרעת דין הנסמכת על כמויות חומר עצומות, הכולל ארגזי מוצגים, אלפי דפי פרוטוקול ומוצגים, לא מן הנמנע שייפלו טעויות סופר".