עידוא שגיא: "משקיעים בחברות שקרנות אחרות לא רוצות"

במרבית המקרים ניתן לספור על כף יד אחת את מספר מנהלי ההון סיכון הישראלים שעובדים בקרנות זרות, זאת בניגוד לאנשי היי-טק רבים שעובדים בחברות טכנולוגיה זרות.



דוגמאות לכך הן צפרא כץ, סגנית נשיאה בכירה באורקל; ד"ר אודי מנבר, סגן נשיא להנדסה בגוגל; גיל בן ארצי, מנהל באגף הפיתוח העסקי של יאהו העולמית; ואייל קרן, מנהל הפיתוח העסקי של מנוע החיפוש A9 של אמזון. אחת הסיבות לכך היא שתעשיית ההיי-טק ותיקה יותר מתעשיית ההון סיכון הישראלית, שלמעשה נולדה בעקבות "פרויקט יוזמה" ב-93' (פרויקט שבו הממשלה תמכה בהקמת קרנות הון סיכון). לפיכך, מעט מאוד ישראלים משמשים שותפים מנהלים בקרנות הון סיכון בינלאומיות.



שתי דוגמאות בולטות בכל זאת הן יזהר ערמוני, שותף מנהל בקרן ההון סיכון צ'ארלס ריבר ונצ'רס, ודן ציפורין, המנכ"ל לשעבר של שופינג.קום, שהצטרף לקרן ההון סיכון קיינן פרטנרס. כעת אנחנו חושפים מנהל ישראלי נוסף בקרן בינלאומית, עידוא שריג, שותף מקרן ההון סיכון תומאס וייזל ונצ'ר פרטנרס (שעתידה לשנות את שמה לאינטרספט ונצ'רס).



מדובר בקרן הון סיכון השותפה לבנק האמריקאי תומאס וייזל פרטנרס. שריג מספר בראיון ל-TheMarker כי הקרן מיעטה להשקיע בחברות סטארט-אפ ישראליות עד כה, אך הוא מקווה שעם השלמת גיוס הקרן השנייה המצב ישתנה. לפי חברת המחקר ONLINE-IVC, בעבר השקיעה הקרן בחברה הישראלית סילקוונט, שנמכרה לברודקום בעבור 84 מיליון דולר. הקרן משקיעה בחברות משלבים מוקדמים מתוך הקרן ראשונה שלה בהיקף של 255 מיליון דולר. כיום היא בשלבים מתקדמים של גיוס הקרן השנייה בהיקף של 175 מיליון דולר. לשם השוואה, קרנות ההון סיכון הישראליות שפועלות במרחב המקומי מאז פרויקט יוזמה מ-93', מתחילות כעת לגייס את הקרן החמישית שלהן.



שריג הגיע לעולם ההון סיכון לפני שלוש שנים. הוא היה העובד מספר 13 במרקורי, וניהל כמה חטיבות בתחום הפיתוח ובשלב אחר ניהל את השיווק באירופה. ב-99' הגיע לארה"ב במטרה להוביל את תחום הפיתוח העסקי והיה אמון על הרכישות של מרקורי - אפילוג, אלרז, קינטנה ופרפורמנט. "זו היתה התקופה שחשפה אותי לצד של ההון סיכון. זה מצא חן בעיני. העבודה במרקורי מיצתה את עצמה בשלב מסוים. אין לי מלה רעה לומר על מרקורי. מדובר בחברה מצוינת. ואולם, היא השתנתה מאוד מאז החלה כחברת סטארט-אפ, אף שבמשך שנים היא הצליחה לשמור על תרבות ארגונית של סטארט-אפ. כשהיא הגיעה לגודל של 2,500 עובדים ונהפכה לחברה אמריקאית, זה נהיה מקום שפחות כיף לעבוד בו".



בעולם ההון סיכון אין ציידי ראשים



שריג עזב את מרקורי ב-2004. הוא דווקא ביקש לעבוד כמנהל הון סיכון, אבל גילה שהליך מציאת עבודה בתחום ארוך יותר ממה שחשב. "גיליתי שבניגוד למשרות פנויות שיש בענף ההיי-טק, בעולם ההון סיכון אין ציידי ראשים". את הקרן הכיר שריג באמצעות חברים משותפים. את השנה הראשונה בתומאס וייזל ונצ'ר פרטנרס הוא העביר כיזם בית (EIR). ב-2006 הוא נהפך לשותף מלא.



תומאס וייזל ונצ'ר פרטנרס היא קרן הון סיכון קטנה במונחים אמריקאיים, ובוודאי כשמשווים אותה לקרנות הון סיכון אחרות שפועלות בחוף המערבי, עם בסך הכל 250 מיליון דולר. זו הסיבה שהיא מתמחה בהשקעות בשלבים מוקדמים. היא נוהגת להשקיע 2-10 מיליון דולר בכל חברה במטרה להיהפך לבעלת המניות הדומיננטית. הקרן הוקמה על ידי דייב קראודר ואנדי סיישנס, שניהם בנקאי השקעות בעברם, ובסיוע בנק תומאס וייזל ונצ'ר פרטנרס. "השיוך לבנק לא תמיד מסייע לנו", מסביר שריג. "זה יצר לקרן תדמית של קרן המשקיעה בחברות בוגרות".



עד כה הקרן ביצעה 23 השקעות. כיום, שריג יושב במועצת המנהלים של שלוש חברות ואחראי להשקעה בחברה נוספת. לדבריו, כדי להילחם עם ענקיות ההון סיכון קליינר פרקינס וסקויה, היה ברור לראשי הקרן שהעסקות הפחות טובות יגיעו לתומאס וייזל ונצ'ר פרטנרס. "העסקות הטובות מגיעות רק לקרנות הגדולות, לכן החלטנו לקחת כיוון אסטרטגי אחר: אנחנו משקיעים בחברות שקרנות אחרות בוחרות שלא להשקיע בהן. למשל ב-W5 Networks, המפתחת פלטפורמה שמאפשרת להחליף את תוויות המחירים שעל מוצרים בסופרמרקטים באמצעות משדר אלחוטי שמחובר לשרת תוכנה וכך בלחיצת כפתור ניתן לשנות את המחירים. הרעיון לא חדש, אבל הוא מציע פתרון טכנולוגי שמתאים לטווח המחירים הנמוך שקיים בסופרמרקטים, וכך כל תג רדיו עולה פחות מ-3 דולרים - זה הכיוון האסטרטגי שלנו. אנחנו לא מפחדים לבצע השקעות בתחום הסופרמרקטים או בתחום המזון המהיר. השקענו ב-EXIT41 שמפתחת מערכות מחשוב למסעדות אלה. לא מדובר בטכנולוגיות מדהימות, אבל היישום שלהן הוא בתחומים שלא חשבו ליישם קודם לכן".



הסגירה הראשונה של הקרן השנייה אמורה להתבצע באמצע השנה הנוכחית. יזמי חברות סטארט-אפ ישראלים יותר ממוזמנים לפנות לתומאס וייזל ונצ'ר פרטנרס. שריג מאמין שלאחר שהקרן תזכה למוניטין ייתכן והיא תכלול שותף שיבצע השקעות בישראל, אלא שזה יקרה (אולי) רק בקרן השלישית. החברות שמעניינות את שריג הן חברות לאחר סבב גיוס הון ראשון שבכוונתן להעביר את המטה וההנהלה לארה"ב.