סערה במשק החלב

משק החלב לא מצליח להירגע. לאחר המאבקים המרים שניהלו נגד מכירת תנובה, נערכים יצרני החלב למאבק חדש שמבטיח להיות לא פחות טעון מקודמו. את הסערה החדשה עוררה טיוטת חוק משק החלב, שאמורה לעלות בקרוב על שולחן הממשלה. "מדובר בחוק כה רע, שהוא הצליח לעשות את הבלתי יאומן: לאחד את הרפתנים למחלבות בהתנגדותם לחוק", אומר יעקב בכר, המנכ"ל החדש של התאחדות מגדלי בקר.

משק החלב בישראל הוא ענף מתוכנן וסגור, שהייצור בו מוגבל במכסות והכניסה אליו סגורה בפני יזמים שאינם משתייכים למגזר ההתיישבותי. חסמי הכניסה האלה קשורים לתפקידים ה"ציוניים" שהוטלו על הענף לפני הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות. התכנון, היציבות והיעדר התחרות נועדו ליצור מקור הכנסה יציב למושבים, לקיבוצים ולמושבות החקלאיות בימים הראשונים של ההתיישבות.

ענף החלב נותר לפיכך אחד הענפים החקלאיים האחרונים שלא נפתח לתחרות בין יצרנים. המחירים אינם נקבעים על ידי תחרות בשוק: לחלב הגולמי שהיצרנים מספקים למחלבות נקבע "מחיר מטרה" באופן מינהלי, בוועדת מחירים שבה שותפים משרד החקלאות ומשרד האוצר.

ייצור החלב הוא הענף החקלאי הגדול במשק. הענף מעניק למגדלים הכנסה קבועה ממכירה למחלבות בהיקף של 2.5 מיליארד שקל בשנה, ומספק לשוק מוצרי חלב ב-6.5 מיליארד שקל בשנה. עם זאת, הענף פועל ללא כל בסיס חוקי: הניהול מופקד בידי "מועצת החלב", איגוד התנדבותי המשותף ליצרנים, למחלבות ולממשלה. ההסדרים מכוחם פועל האיגוד נשענים על "הסכמות" בין חבריו, שנקבעו לפני כ-70 שנה. בניגוד לדעה הרווחת, ענף החלב אינו מסובסד על ידי הממשלה - ולכן הוא נהנה מהגנה מכסית גבוהה, המונעת כמעט לחלוטין חשיפה ליבוא מתחרה.

חוק החלב שיזם שר החקלאות, שלום שמחון, אמור ליצור בסיס חוקי לפעולת הענף ולעגן בחקיקה את ההסדרים שמכוחם הוא מתנהל. יצרני החלב אינם מתנגדים להסדרת הפעילות בחקיקה, ואף דרשו זאת לא פעם. אך לטענתם, טיוטת החוק המוצע מלאה ב"עיזים" שהוכנסו בניגוד להסכמותיהם עם שר החקלאות.

אלה הן חלק מהנקודות להן מתנגדים יצרני החלב:

* החוק מאפשר, בתנאים מסוימים, יבוא חופשי של אבקת חלב ללא מכסים וללא הגבלת כמות. סעיף זה מעורר התנגדות מכיוון שמאבקת חלב ניתן לשחזר מוצרי חלב ולהפיצם בשוק. * החוק מפקיע את שליטת היצרנים והמחלבות בענף באמצעות הפיכתה של מועצת החלב ל"חברה לתועלת הציבור". לכאורה מדובר בשינוי משפטי נעדר חשיבות מעשית, אך לדברי היצרנים זהו מלכוד מתוחכם, אשר קובע כי בכל דיון שתקיים מועצת החלב בנוגע לתמורה שיקבלו הרפתנים, יעקב בכר וחבריו בהתאחדות לא יוכלו להיות נוכחים בישיבה.

* בשש השנים הראשונות לאחר כניסת החוק לתוקף, המתכונת לפיה משולמת התמורה לרפתנים ("מחיר המטרה") תישאר ללא שינוי. ואולם כעבור תקופה זו יהיו שרי החקלאות והאוצר רשאים לשנות בכל עת את מתכונת התמורה. סעיף זה, טוענים יצרני החלב, יאפשר לממשלה להניח יד על הכנסותיהם כל אימת שיראו בכך "תכלית ראויה", למשל לצורך ייצוב מחירי המזון בתקופת אינפלציה. כאמור, שוק החלב ומוצריו מגלגל 6 מיליארד שקל בשנה, וכל הקפאה בתמורה ליצרנים עשויה להשפיע מהותית על האינפלציה.

* טיוטת החוק קובעת כי ניהול מכסות ייצור החלב, תפקיד הנתון כעת בידי מנכ"ל מועצת החלב, יימסר לידי משרד החקלאות.

לטענת בכר, החוק נוצר בהתאם למדיניות המוצהרת של אגף התקציבים באוצר. "החוק בא לחסל את היתרון היחסי שנתנה מדינת ישראל ליצרן החלב המקומי ולהעביר את היתרון הזה ליצרן ההולנדי, הדני, האמריקאי והקנדי", קובל בכר. "אלה הן מדינות שמסבסדות עד צוואר את יצרני החלב שלהן, ולכן יכולות למכור בישראל מסות גדולות של אבקת חלב במחירי היצף ולהרוס את הענף. "החוק יפגע ב-1,200 יצרני חלב במושבים, בקיבוצים ובמושבות, ובעשרות אלפי משפחות המתפרנסות מהמחלבות וממתן שירותים לענף. לא נסכים למהפכה הברוטלית הזו - אפילו אם שר החקלאות יציג אותה כמהפכת קטיפה".

בישיבה סוערת של מועצת החלב - שעסקה בחוק החדש ובה השתתפו נציגי היצרנים, המחלבות והממשלה - דרשו היצרנים והמחלבות תיקונים בחוק. "תוצאות הישיבה נותנות רמז ברור לשר החקלאות על מה שעלול להתרחש אם לא ישונה החוק", הוסיף בכר. אם שר החקלאות יסרב להבין את הרמז, בכר מצהיר כי "פרות ישראל יטילו מצור על משרד החקלאות בבית דגן". גם בקרב הרפתנים סוערות הרוחות. "לא נהסס לשפוך מכליות חלב בקריית הממשלה ומול משרדו של שמחון", אומר חבר מושב בעל רפת בדרום. בכר, מצדו, מציע לחבריו לא להקצין עמדות. "נוצר הרושם ששר החקלאות הבין את המסר וכי הוא יודע שעליו לדבר אתנו", הוא אומר.

מקורבי שר החקלאות טוענים כי ההתנגדות קשורה לניסיון של גורמים פוליטיים לפגוע במעמדו בקרב תנועות ההתיישבות. מיועצת השר נמסר בתגובה: "לא ניתן להמשיך בניהול הענף ללא עיגון פעילותו בתשתית חוקית. התשתית החוקית לפיו מתנהל הענף כיום היא רעועה וזמנית ויש לשנותה. על רקע יישום הרפורמה בענף החלב בעלות של 2 מיליארד שקל, מתוכם 600 מיליון שקל של מענקי ממשלה, ועל רקע העברת כמה מחלבות גדולות לבעלות פרטית, יזם שר החקלאות את הסדרת הענף בחקיקה".

נראה ששר החקלאות שלום שמחון לא נבהל ממתקפת יצרני החלב. הוא כבר התעמת אתם כשתמך במכירת תנובה - וניצח. לדבריו, "המתנגדים לחוק הם לא באמת היצרנים. הרי יש להם אינטרס שהענף יישאר מתוכנן והתמורה לחלב ("מחיר המטרה") תישמר, והרי את אלה בא החוק להבטיח.

"מה שקרה זה שהמחלבות הגדולות - תנובה, שטראוס וטרה - משתמשות במגדלים לצרכים הפרטיים שלהן", אומר שמחון ל-TheMarker. "לתנובה יש מונופול על ייבוש החלב לאבקה, והיא שולטת בלעדית בשוק הזה. החוק יפגע במונופול הזה. 25% מהשותפים בתנובה הם קיבוצים, שהם גם הרוב בהתאחדות מגדלי בקר. יש להם אינטרס ברור לטרפד את החוק כדי לשמור על האינטרסים והשליטה של תנובה במשק החלב".

החוק קובע כי המתכונת לפיה משולמת היום התמורה ליצרנים ("מחיר המטרה") תימשך שש שנים בלבד ולאחר תהיה לשר אפשרות לשנותה. היצרנים ילחמו על כך.

"החוק לא יכול שלא להביא בחשבון את האינטרס הצרכני. אני מייצג גם את צרכני החלב, לא רק את יצרני החלב. אי אפשר לחזק רק את היצרנים והמחלבות. לכן קבענו אפשרות לשינוי מתכונת התמורה ליצרנים ופתיחת השוק ליבוא. אין מדובר שהיבוא יפתח בכאסח. אבל אם בישראל יחסר חלב, לא נייבא חלב?"

טוענים שהחוק מלאים את הענף באמצעות הפיכת המועצה ל"חברה לתועלת הציבור" שתהיה בשליטת הממשלה.

"מי שיאבד מכוחו זה לא היצרנים, אלא המחלבות הגדולות ששולטות במועצה. לכן הן פועלות בכל דרך אפשרית לטרפד את החוק ומגייסות לכך את היצרנים שלא מבינים שהם רק מכשיר בידי המחלבות".