מתנת מודל השותפות

בסוף 2007 יצאה לאירלנד משלחת של נשיאי ארגוני המעסיקים ויושבי ראש ארגוני עובדים. המניע לנסיעה היה ההבנה כי תרבות ניהול המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל גובה מהאזרחים מחיר יקר וכי עתידנו תלוי במידה רבה בשינוי התרבות.

משרד האוצר צבר עוצמה רבה בשנים האחרונות, ובצדק. המחיר המשקי, עם זאת, יקר מאוד. לאוצר אג'נדה שאינה משקפת בהכרח את צרכי המשק על גווניו הרבים. קביעת מדיניות כלכלית-חברתית באופן חד צדדי באמצעות תקציב המדינה וחוק ההסדרים, שנקבעים על ידי האוצר, מביאה לריאקציות של מפגני כוח ומשיכות חבל הרסניות מצד מגזרים שונים במשק ולחוסר יכולת לנהל מדיניות לטווח ארוך. בנוסף, בשל חילופי השלטון התכופים, משתנה מדיניות המשרדים משר לשר בפרקי זמן של שנתיים, והעלות למשק כבדה מאוד.

אופן ניהול המדיניות כיום הביא את ישראל למשבר שמגביל את פוטנציאל הצמיחה האמיתי ומאיים על עתידה - משבר ניהולי שאינו מאפשר קבלת החלטות מושכלות לטווח ארוך. המשבר ניכר במערכת החינוך על רקע שביתות המורים והמרצים וכישלונן של רפורמות שוחט ודברת, בפרשיות שחיתות ובביורוקרטיה מעיקה. כך, יאוש האזרחים מהמערכות הממשלתיות גובר והולך.

לנגד עינינו עמד מודל שונה, של שותפות והסכמה, שהוביל את אירלנד למקום הרביעי בעולם ברמת החיים ולאבטלה נמוכה של 5%. בעת הנסיעה ציינה ישראל את השנה בה מספר ימי השביתה במשק ירד למינימום, נקבע הבסיס לפנסיה לכל עובד ונקבע כי יחסי עבודה ייקבעו בהסכמה ולא בחקיקה. כל זאת כתוצאה מהידברות ופתיחות בין המעסיקים לעובדים - פיילוט של מודל השותפות אם תרצו. במודל השותפות כל מגזר מכיר את צרכיו של האחר ויודע שדרכה של המדינה היא דרכו - הוא שותף לאופן קביעת המדיניות ויש לו במה להשמיע את דעתו. כל מגזר יודע שהוא נדרש לוותר למען השגת טובת הכלל, אך עצם שותפותו בתהליך מסייעת לו בכך. גם בישראל מוכנים המעסיקים וההסתדרות לוויתורים שיסייעו בצמיחת המשק והפחתת הפערים בחברה.

לא ברור לי כיצד מכנה נחמיה שטרסלר ("מחפשים את הפראייר התורן", 15.4, הארץ) את היוזמה "סהרורית", "סוף המשטר הדמוקרטי" או "מתכון בטוח לשיתוק". המודל עובד בהצלחה במדינות דמוקרטיות לא סהרוריות ולא משותקות נוספות כמו פינלנד ודנמרק, בהן רמת החיים גבוהה בצורה משמעותית מישראל. על פי המודל, הסכם השותפות שנקבע על ידי פורומים משותפים של הממשלה, המעסיקים, העובדים וקבוצות נוספות בחברה, הוא הסכם מייעץ ומגיע לדיונים והחלטה בממשלה ובכנסת. לשותפים יש יכולת לייעץ ואין יכולת להטיל וטו, ואני מקווה שכך זה יפעל גם בישראל.

המתנה הטובה ביותר שיכולה הממשלה להעניק למדינה בשנתה ה-60 היא , מתנת מודל השותפות שמביא עמו רוחות של אמון, שינוי, חזון לטווח ארוך, ובעיקר של הובלת דרך משותפת שלה כמהה המדינה יותר מכל.

הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים