ישראל וארה"ב בוחנות כדאיות הקמת מפעל חלבונים

מאת אורה קורן

נציבות ההיי-טק הישראלית-אמריקאית בוחנת את הכדאיות של הקמת מפעל לייצור חלבונים בישראל - כך אמר המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, כרמל ורניה.

לדבריו, המפעל ישרת את תעשיות הביוטכנולוגיה הישראליות והאמריקאיות, ובהקמתו יושקעו כ-60-50 מיליון דולר על ידי המגזר הפרטי. נציבות ההיי-טק וממשלת ישראל יעניקו תמריצים להקמתו.

ורניה הוסיף, כי כיום קיים מחסור עולמי במפעלים לייצור חלבונים, המשמשים בסיס לתעשיית התרופות הביוטכנולוגיות. עוד אמר כי חברות סטארט-אפ המגיעות לשלב של ניסויים קליניים אינן יכולות בדרך כלל לממן הקמת מפעלי ייצור למוצריהן. "המפעליוכל לשרת כפרויקט תשתית חברות רבות. הקמתו נבחנת על בסיס שילוב של מחסור עולמי, כוח אדם ישראלי איכותי ותמריצים", אמר ורניה.

נציבות ההיי-טק הישראלית-אמריקאית הוקמה על ידי נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, וראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, לקידום פרויקטים דו-לאומיים. בתחילת 2001 החליט ורניה כי הנציבות תקצה כספים רק להסרת מכשולים בדרך להגברת שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב. תקציב הנציבות ל-6 שנים הוא 60 מיליון דולר, ומתחלק באופן שווה בין ישראל לארה"ב.

הקמת מפעל החלבונים נבחנת כחלק מפעילותו של ורניה ליישום המלצות דו"ח מוניטור, לקידום ענף הביוטכנולוגיה בישראל. אחת ההמלצות המרכזיות היתה פתיחת צוואר הבקבוק של היעדר שירותי תשתית לחברות ביוטכנולוגיה. ורניה אמר כי יעניק מימון מכספי המדען הראשי למעבדות שיספקו שירותי תשתית לחברות ביוטכנולוגיה, אף שלא מדובר במימון מחקר ופיתוח אלא בשירותים. התמיכה תינתן בצורת הלוואות, שיוחזרו מתשלומי חברות הביוטכנולוגיה לחברות התשתית.

לפתרון בעיית צוואר בקבוק שנייה, זרימת ידע מהאקדמיה לתעשייה, הודיע ורניה על הקצאת 10 מיליון שקל ב-2002 למימון מחקר יישומי באקדמיה. הכוונה למחקר ביוטכנולוגי שימשיך בחממות ביוטכנולוגיות או בתעשייה עצמה. תנאי נלווה למימון הממשלתי הוא מימון פרטי מקביל בשיעור 10%. בנוסף מתכנן ורניה לפרסם עוד ב-2001 מכרזים להקמת חממות ביוטכנולוגיות על ידי המגזר הפרטי, שייהנו מתמיכה ממשלתית.