תקנת ה-Solvency II היא המקבילה להוראות באזל 2 שמאומצות על ידי הבנקים וקובעת סטנדרטים לניהול סיכונים ומדידתם. לאחר אימוץ ה-Solvency II יידרשו החברות לעמוד בשני סוגים של דרישות הון עצמי - הראשונה, הון עצמי מינימלי - המפקח על הביטוח לא יאפשר לחברה לפעול מתחת להון זה. הדרישה השנייה היא דרישת הון, מעין כרית ביטחון - שנועדה להבטיח יכולת עמידה בהתחייבויות.
כדי לקבוע את דרישת ההון המינימלי צריכות חברות הביטוח לערוך סקר הערכה כמותית של סיכונים ולהשלימו עד סוף 2008. כיום יש פער מהותי בין ההון העצמי של חברות הביטוח להון שנדרש מהן על פי ה-Solvency II, והן יצטרכו בשנים הקרובות להשלימו.
אתמול פירסם אגף שוק ההון הוראות משלימות שקובעות כי המועד להשלמת דרישת ההון יוקדם ל-31 לדצמבר 2010 (במקום 31 לדצמבר 2011), כשלפחות 33% מההפרש יושלם עד ל-31 בדצמבר 2008 ו-66% מההפרש יושלם עד ל-31 בדצמבר 2009.
בנוסף, נקבע בהוראות כי לאור החשיבות בקבלת אינדיקציה באשר להשפעת יישום Solvency II על חברות ביטוח בישראל, מבטח שלא יגיש למפקח את תוצאות חישוב הדרישות הכמותיות יידרש להעמיד הון נוסף בשיעור של 30% מההון הנדרש לפי התקנות המקומיות.
אגף שוק ההון באוצר פירסם הוראות לקראת יישום התקינה החשבונאית הבינלאומית IFRS בחברות הביטוח, וצימצם את אפשרויות הבחירה של חברות הביטוח, שניתנות על פי ה-IFRS. לדוגמה, בהתאם לכללי ההצגה והמדידה לפי ה-IFRS, איגרות חוב לא סחירות, פיקדונות, הלוואות, נדל"ן להשקעה, רכוש קבוע ומקרקעין לשימוש עצמי, יוצגו לפי שוויים ההוגן או על בסיס עלות לפי בחירת החברה.
ואולם כדי למנוע חוסר אחידות בהערכת ההון הנדרש והמוכר של חברות הביטוח, לצורך חישוב ההון, חייבות חברות הביטוח להציג נכסים אלה על בסיס שוויים ההוגן.
המועד להשלמת ההון העצמי בחברות הביטוח הוקדם לסוף 2010
אתי אפללו
22.4.2008 / 21:56