אינטרפיד הנפיקה לפי שווי של 32 דולר למניה, שמשקף לחברה שווי של 2.4 מיליארד דולר לאחר ההנפקה. מנייתה עלתה עם פתיחת המסחר ב-45% לשווי של 3.5 מיליארד דולר.
מחיר ההנפקה גבוה ב-3 דולרים, כלומר ב-10%, מהרף העליון של טווח המחירים המעודכן להנפקה. טווח המחירים הראשוני של ההנפקה היה 24-26 דולר למניה, אך הטווח עודכן בעקבות הביקושים להנפקה.
אינטרפיד מתכוונת להשתמש בתמורת הגיוס נטו, 757 מיליון דולר, בתוספת 40.3 מיליון מניות ששוויין 1.3 מיליארד דולר, לרכישת כל נכסי האשלג מהחברה האם שלה - Intrepid Mining כך שלמעשה מדובר בהנפקה משולבת בהצעת מכר.
אינטרפיד הפכה עם הנפקתה לאחת משתי החברות הבורסאיות הבודדות שעוסקות בייצור אשלג בלבד. קדמה לה חברת אורלקלי הרוסית, שרשמה את מניותיה למסחר בבורסה של לונדון באוקטובר 2007 לפי שווי של 7.6 מיליארד דולר, ונסחרת עתה בשווי של 24 מיליארד דולר.
הצלחתה של אינטרפיד מספקת עדות נוספת לביקושים לאשלג, שכן אינטרפיד היא שחקנית קיקיונית בענף. החברה שבסיסה בדנוור, קולורדו, מחזיקה ב-1.5% מכושר הייצור העולמי, שמספק 8.5% מהביקוש בצפון אמריקה. זאת, באמצעות שני מכרות אשלג תת-קרקעיים בקרלסבד, ניו מקסיקו, שכושר הייצור שלהם הוא 950 אלף טונה בשנה, וכן 250 אלף טונה של לנגנביט (מינרל שמכיל תחמוצת גופרתית, מגנזיום ואשלג, המשמש כחומר גלם בייצור אשלג לאחר הפרדתו מתחמוצות הגופרית, בדומה לקרנליט בבריכות האידוי של ים המלח).
אינטרפיד מחזיקה גם בשני מתקנים להפקת 250 אלף טונה אשלג בשנה באמצעות אידוי מבריכות במואב ובוונדובר שביוטה, כך שכושר הייצור הכולל שלה הוא 1.2 מיליון טונה בשנה. אינטרפיד מעריכה שתוכל להפעיל מחדש שני מכרות מושבתים בקרלסבד, שיגדילו את כושר הייצור שלה בעד 200 אלף טונה בשנה עד 2011.
אינטרפיד הוקמה ב-2000 כדי לרכוש את המכרה במואב מידי PCS הקנדית, שהיא יצרנית האשלג הגדולה בעולם - והצליחה לייצב את תפוקתם ברמה כפולה מרמתם כשנוהלו בידי PCS. זאת תוך שימוש בטכנולוגיות קידוח של תעשיית הנפט והגז.
אחד מיתרונותיה התחרותיים של אינטרפיד הוא היותה יצרנית האשלג היחידה בארה"ב, ומיקומה בסמיכות גיאוגרפית יחסית ללקוחותיה הגדולים. עובדות אלו מייצרות לחברה שולי רווח גבוהים מאלו של מתחרותיה הקנדיות - אגריום, מוזאיק ו-- PCS בשל עלויות התובלה הגבוהות.
הרווח של אינטרפיד ממכירת אשלג היה גבוה ב-39 דולר לטון ב-2007 וב-43 דולר לטונה ב-2006 מהרווח הממוצע נטו של מתחרותיה, לעומת יתרון של 27 דולר לטונה ב-2005.
אינטרפיד הרוויחה 31 מיליון דולר במחזור של 213 מיליון דולר ב-2007, בהשוואה לרווח של 24.1 מיליון דולר במחזור של 152 מיליון דולר ב-2006. הרווח התפעולי התזרימי של החברה הסתכם ב-48.5 מיליון דולר ב-2007.
נתונים אלו משקפים מכפיל רווח תפעולי תזרימי של 49, אך יש לזכור שמחיר האשלג הממוצע הגלום במכירות ב-2007 הוא 194 דולר לטונה, שנמוך ב-70% ממחיר האשלג בחוזי ההספקה האחרונים שנחתמו בסין.
על רקע ההנפקה המוצלחת העלתה לימור גרובר, מנהלת מחלקת המחקר של בית ההשקעות פסגות, את מחיר היעד למניית כי"ל מ-63 ל-79 שקל - ב-20% יותר ממחיר הסגירה של המניה אתמול. מחיר היעד החדש משקף שווי חברה של 105 מיליארד שקל.
גרובר עידכנה את תחזיתה למכירותיה של כי"ל ב-2008 ל-6.1 מיליארד דולר, בהשוואה ל-5.5 מיליארד דולר בתחזית הקודמת. את הרווח למניה היא עידכנה ל-1.14 דולר, בהשוואה ל-86 סנט למניה בתחזית הקודמת. גרובר מעריכה שמכירותיה של כי"ל יעלו ל-6.9 מיליארד דולר ב-2009, בהשוואה ל-6.2 מיליארד דולר בתחזית הקודמת. הרווח למניה, להערכתה, יגיע ל-1.53 דולר, בעוד תחזיתה הקודמת היתה לרווח של 1.16 דולר למניה.
גרובר מבססת את הערכתה על העלייה החדה במחירי המזון, שמביאה לגידול בשטחי המזרע (בניגוד למגמה ארוכת הטווח עד כה); הטלת מסים על יצוא דשנים; והגבלת יצוא סחורות חקלאיות ברוסיה, אפריקה וסין, שהעלתה את המסים על יצוא דשנים ליותר מ-100% בהשוואה ל-30% עד כה. היא צופה שחוסר האיזון בין הביקוש להיצע בשוק האשלג יימשך עד ל-2011, ועד ל-2010 בשוק דשני הפוספט.
גרובר מזכירה שמנהלי חברות הדשנים ממשיכים לפזר הערכות אופטימיות. להערכתה, מחיר של 1,000 דולר לטונה אשלג הולך וקרב.
הכל הולך: אינטרפיד גייסה 960 מיליון דולר בניו יורק; שולטת ב-1.5% משוק האשלג העולמי
יורם גביזון
23.4.2008 / 7:15