"שכירי השבת והחג"

מעטים מאוד הם צומתי הדרכים המרכזיים בישראל שלא הצמיחו בשנים האחרונות מרכזי קניות הפועלים בימי שבת וחג. הפיתוי של בעלי העסקים הפועלים במרכזים הומי אדם אלה להפעיל את החנויות בימי המנוחה גבוה, מכיוון שלגבי רוב העסקים הפדיון בימים אלה גבוה בעשרות אחוזים לעומת הפדיון בימי חול.

לא פלא שארגוני הסוחרים, המייצגים את בעלי העסקים הפועלים בתוך הערים והסגורים בימי המנוחה, מנהלים מאבק (חסר סיכוי, יש לומר) נגד תופעת מרכזי הקניות הפתוחים בשבתות ובחגים, בנימוק שנוצרה כאן תחרות בלתי שוויונית הפוגעת בפרנסתם. אך הבעיה אינה רק נחלתם של העסקים הפועלים בתוך הערים, אלא לא פחות מכך של אותם שכירים המועסקים במרכזי הקניות הפתוחים בימי המנוחה.

נתונים עדכניים של משרד התמ"ת מצביעים על כך ש-15% מהשכירים בישראל, 327 אלף איש, מועסקים בימי המנוחה - חלקם מרצונם וחלקם שלא מרצונם, לפי דרישה מפורשת של המעסיק. הנתונים, המתייחסים ל-2006, מראים דווקא על ירידה קלה: שנה קודם לכן, ב-2005, הועסקו בימי המנוחה 345 אלף איש, שהם 18.9% מהשכירים.

קבוצת המועסקים הגדולה ביותר בימי המנוחה הם גילאי 25-35. הסיבה לכך היא שרבים מהעובדים ביום זה מועסקים בבתי קפה ומסעדות וכדיילי מכירה - תפקידים המתאימים במיוחד לצעירים. אבל מה שמאפיין יותר את העובדים המועסקים במרכזי הקניות בימי המנוחה הוא הכנסתם הנמוכה. לפי נתוני התמ"ת, ישנו ייצוג יתר לאלה המשתכרים ברמת שכר המינימום או אף למטה ממנו ולאלה ששכרם משולם לפי שעות ולא על בסיס חודשי קבוע.

בהתחשב בכך ש"שכירי השבת והחג" עובדים מספר גבוה של שעות בחודש - 240 שעות עבודה לעומת 175 שעות עבודה של השכירים האחרים - והעובדה שהתשלום על כל שעת עבודה בימי מנוחה אמור להיות גבוה פי 1.5 ויותר מהתשלום עבור שעת עבודה בימי חול, הרי ששכרם של המועסקים בימי שבת וחג נמוך במיוחד. כ-30% מהמועסקים האלה אינם מקבלים את תוספת השכר המוגדלת שלה הם זכאים לפי החוק בתמורה לעבודה בימי המנוחה. כמעט 60% ציינו שהם אינם מקבלים בתמורה לעבודה זו יום חופשה חלופי. 9% טענו כי קיבלו יום חופשה חלופי, אך הדבר לא נעשה באופן קבוע.

אלא שרוב השכירים המועסקים בימי המנוחה באים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יחסית, מבקשים להגדיל את הכנסתם באמצעות עבודה בימי המנוחה ומוכנים לשם כך לעבוד אפילו בתנאי ניצול. אלה עובדים חלשים שידה של ההסתדרות קצרה מלסייע בעדם. בינתיים גם לא הגיעו אליהם ניצני אופנת העובדים בבתי קפה ומרכזי שירות לקוחות, המקימים ועד ומצטרפים להסתדרות.

כל עוד לא מתרחש שינוי ממשי בתנאי ההעסקה של "עובדי השבת", נותר לציבור הפוקד את מרכזי הקניות לומר את דברו. נכון, פעילותם של מרכזים אלה הוא הישג חשוב במאבק נגד כפייה דתית, אך הישג הכרוך בהעסקה פוגענית הוא פגום. ראוי לציבור החילוני להביע את דעתו עליו באמצעות הצבעה ברגליים - לטובת פעילויות פנאי אחרות.