מנהלי קרנות הון סיכון נותרו בלי כסף

מאת עודד חרמוני

חברות הניהול של קרנות הון סיכון ישראליות נוטלות הלוואות בהסתמכן על רווחיהן בעתיד כדי לממן את פעילותן השוטפת. זאת, לאחר שבשנתיים האחרונות השקיעו בחברות סטארט-אפ את ההון שיועד במקור לדמי הניהול השנתיים של הקרן. מנהלים בתעשיית ההון סיכון, שהעדיפו להישאר בעילום שם, אמרו כי מדובר בקרנות שתיכננו לממן את דמי הניהול מרווחי המימושים ומקרנות המשך. זאת, בניגוד לקרנות שמימנו את דמי הניהול מהון שוטף.

על פי הערכות בתעשייה, הקרנות המצויות כיום בקשיים אלה הן כמה מהקרנות הגדולות בישראל וכמה קרנות בהיקף של עד 60 מיליון דולר. ב-1999-2000 השקיעו קרנות אלה בחברות גם את הכסף שנועד לדמי ניהול, שאותו תיכננו להחזיר לעצמן באמצעות רווחים מהמימושים. עקב משבר מניות הטכנולוגיה לא הרוויחו קרנות אלה כמתוכנן, והתקשו לגייס משקיעים חדשים.

חברות הניהול של קרנות ההון סיכון הישראליות מנהלות כ-8 מיליארד דולר. המשבר המתמשך, שהעמיק לאחר אירועי ספטמבר, גורם לקרנות רבות בישראל לבצע ארגון מחדש של פעילותן ולשקול אימוץ מודלים חדשים של השקעה. בהיעדר דמי ניהול עלולות חברות הניהול של הקרנות להיקלע למצוקה כלכלית ואף להיסגר. בתעשייה אמרו כי כל עוד מצוי שוק המניות בשפל, יתקשו הקרנות להחזיר את ההלוואות שנטלו בעבור דמי הניהול.

בנוסף לנטילת הלוואות לצורך מימון פעילותן, נערכות חברות הניהול לקיצוצים בכוח האדם שלהן. תעשייה זו נחשבת קטנה מבחינת היקפו של כוח האדם המועסק בה; על פי הערכות, מספר העובדים בתעשיית ההון סיכון בישראל מסתכם בפחות מ-1,000 - רובם אנשי מינהלה, אנליסטים, כלכלנים ושותפים בדרגות שונות.

בתעשיית ההון סיכון מתכוננים לגל של פיטורי בכירים וזוטרים. "הקרנות נאלצות להתארגן מחדש. אם לא יסתיים המשבר בשנה הקרובה, נשקול פיטורים בצוות העובדים", אמר מנהל של אחת הקרנות הגדולות בישראל. עוד אמרו בתעשייה כי שותפים בכמה מהקרנות מתכוונים לעזוב. צעד כזה הוא נדיר בתעשייה, והוא מלמד כי המשבר פגע גם במבנה השותפות הנפוץ של הקרנות.

במשך חיי הקרן נוהגות חברות הניהול לחלק את ההון שגייסו לפי 80% להשקעות ו-20% דמי ניהול לתפעול שוטף. בממוצע, דמי הניהול שמקבלות חברות הניהול מהמשקיעים תמורת ניהולה של קרן שאורך חייה 10-7 שנים מגיעים עד ל-2.5% בשנה, בשיעורים הולכים ויורדים, עד ל-1.5% בשנה. בקרנות גדולות, המנהלות כמה מאות מיליוני דולרים, מסתכמים דמי הניהול בעשרות מיליוני דולרים לאורך חיי הקרן. סכומים אלה הם הון המובטח על ידי המשקיעים, המעניקים אותו כמקדמה על חשבון רווחיה העתידיים של הקרן.

המשבר המתמשך פגע גם בכספים אלה, המובטחים למנהלי חברות הניהול. באחרונה החליטו כמה ממנהלי הקרנות לדחות את קבלת דמי הניהול השנתיים, במטרה להגדיל את ההון העומד לרשותם לביצוע השקעות. מדובר לרוב בקרנות קטנות או בקרנות גדולות מאוד, שיכולות להשתמש בהון הנחסך מדמי הניהול לצורך ביצוע השקעותיהן. ואולם עקב כך הן נאלצות לקצץ בהוצאות השוטפות, ולכן הן מתכוונות לפטר עובדים ולקצץ במשכורות, גם באלה של השותפים הבכירים.

בקרנות אחרות נשמר שיעור ניכר מדמי הניהול למימון פעילויות עתידיות, מתוך הערכה כי בתקופה הקרובה יתקשו לגייס הון או כי יחול שינוי במודל ההשקעות של הקרנות. מנהל קרן הון סיכון גדולה אמר כי השינויים בשוק מחייבים לבצע שינויים גם במודל הקלאסי של השקעות ההון סיכון.

בתעשייה מעריכים כי כמה מהקרנות הגדולות יפסיקו להשקיע בחברות סטארט אפ לפי המודל הקלאסי של תעשיית ההון סיכון. תחת זאת יעדיפו לנצל את הירידה בשווי חברות הטכנולוגיה כדי לרכוש חברות פעילות בשלמותן, ואז למכור אותן. "חברות הניהול ייאלצו לעסוק במימון עסקות רכישה ומכירה גדולות", אמר מנהל בקרן הון גדולה. "הן יזדקקו להון עצמי גדול".

בדיקת חברות לצורך רכישה היא תהליך יקר ביותר. על פי הערכות, בעוד עלותו של תהליך בדיקת חברת סטארט-אפ לצורך השקעה היא כ-30 אלף דולר, הרי בדיקה נאותה של רכישת חברה מסתכמת במאות אלפי דולרים ונמשכת כמה חודשים. מדובר בתהליכים הדורשים הון רב יותר מתהליכי בדיקה רגילים של חברות סטארט-אפ ומצריכים מימון של בדיקות האורכות לעתים שנה ויותר. "מסיבה זאת זקוקות חברות הניהול להון עצמי פנוי, כמו של בנקי השקעות או בנקים", אמר המנהל.