"אם לא ניזהר, הצמיחה ושוק העבודה באירופה ייפגעו קשה", אומר ארנסט-אנטואן סיילייר, נשיא BusinessEurope, הלובי העסקי הראשי באיחוד האירופי. להערכת הלובי העסקי, אם אירופה תנקוט צעד ירוק לבדה ותחייב חברות תעשייה לרכוש מכסות פליטת פחמן דו-חמצני - הנחשב לאשם המרכזי בהתחממות הגלובלית - תעשיות עתירות אנרגיה באירופה עשויות לעמוד בפני הכחדה.
יש שמאיימים להעביר חלק גדול יותר בייצור לכלכלות מתעוררות. פיליפ וארין, נשיא קונפדרציית מגזר הברזל והפלדה של אירופה, אומר כי "אם ניאלץ להעביר את ייצור הפלדה אל מחוץ לאירופה, נצטרך לשלוח אותה בחזרה לאירופה - ובכך להגדיל את פליטת הפחמן".
הבטחת הגנה לענפי תעשייה
הנציבות האירופית, שהגישה בינואר הצעות לקיצוץ של 20% עד 2020 בפליטת הפחמן שהיתה ב-90', טוענת כי היא מנסה להגיע להסכם בינלאומי למאבק בהתחממות הגלובלית. המטרה היא לכלול מדינות כמו ארה"ב, סין, הודו וברזיל, שעוד לא החילו הגבלות על פליטת פחמן. לדברי הנציבות, הבטחת הגנה לענפי תעשייה ספציפיים באיחוד לפני תחילת הדיונים תפגע בעמדת המיקוח של האיחוד.
אם לא תושג עסקה בפגישת האו"ם ב-2009 בקופנהאגן, תגן הנציבות האירופית על הענפים החשופים ביותר לפגיעה כתוצאה ממכסות הפחמן ללא עלות באמצעות תוכנית המסחר במכסות - ETS - זאת במקום לחייבן לרכוש את המכסות במכרז. ואולם האיחוד נמנע מלומר אילו מגזרים יקבלו יחס מיוחד וכיצד בכוונתו להגן עליהם. כמה ראשי חברות טוענים כי הקלה זו אינה מספיקה, מכיוון שחברות לא יכולות לתכנן ולהשקיע במצב של חוסר ודאות.
ירון ון דר ויר, מנכ"ל ענקית הנפט רויאל דאץ'-של, אמר כי אם תעשיות זיקוק הנפט ייאלצו לשלם בעבור פליטת פחמן באיחוד האירופי בלבד, הן עשויות להידחק כליל מאירופה. גם ענפים אחרים, בהם יצרני נייר, קרמיקה ואלומיניום, טוענים כי עליהם להיות זכאים להנחות.
בחודש שעבר הכירו ראשי האיחוד בכך שיש לבחון היטב את סכנת "בריחת הפחמן" ולטפל בה בדחיפות. "בריחת פחמן" הוא כינוי לגידול בפליטת הפחמן על רקע ניסיונן של חברות להעביר את הייצור לאזורים נוקשים פחות כלפי פליטת פחמן. חשש נוסף הוא הפגיעה בשוק העבודה.
"בריחת הפחמן היא מיתוס"
כדי לעודד חברות להישאר באירופה, קורא השמאל בפרלמנט האירופי והלובי העסקי להטיל מס פחמן על יבוא ממדינות שלא עומדות בדרישות הירוקות של האיחוד. עם זאת, נציגי סחר של האיחוד טוענים כי הטלת מס על פליטת פחמן לא תעמוד בחוקי ארגון הסחר העולמי (WTO) ועשויה להצית מלחמת סחר.
ארגונים ירוקים מטילים ספק בעובדות שמציגים הלובים העסקיים. קלוד טורמה, חבר מפלגת הירוקים בפרלמנט האירופי, טוען כי "בריחת הפחמן" מבוססת בעיקר על מיתוסים. לדבריו, פחות מ-2% מהמלט וכ-5% מתוצרי הנפט המזוקק באיחוד האירופי מיובאים - נתונים הסותרים את הטענות כי ענפים אלה חשופים במיוחד לתחרות עולמית. בנוסף, מתקני ייצור חדשים בכלכלות מתפתחות הם לרוב יעילים יותר בצריכת הדלק לעומת אלה במפעלים ישנים באירופה.
ניק קמפבל, נציג ענף הכימיקלים האירופי, אומר כי גם אם יקבל הענף הנחות ברכישת פליטות פחמן, הוא יאלץ לבצע קיצוצים משמעותיים בפליטה עד 2020. "אחת הבעיות ב'בריחת הפחמן' היא שלא רואים את הנזק עד שהוא כבר קיים", הוא אומר. "איני יכול לומר בביטחה כי מפעל מסוים נסגר בשל מדיניות הפחמן, אך אם לא תיושם מדיניות נכונה, זה יקרה".
תעשיינים באירופה: ללא הסכמה עולמית נידרש לשלם מחיר יקר עבור המדיניות הירוקה של האיחוד האירופי
הראלד טריביון
24.4.2008 / 10:12