לא כך בין כתלי בית המשפט העליון.
כשל שוק
שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, שהוא מומחה בתחום ההפרטה, הסביר בכנס שנערך באחרונה: "היה כשל שוק. מצד אחד המדינה הפריטה את פרסום פסקי הדין, ומצד שני כל פסקי הדין מופיעים במאגרים באינטרנט חינם אין כסף. לכן, איש אינו קונה עוד את הפד"י והחברה שזכתה במכרז הפסיקה לפרסמו". מלצר הוסיף: "לא מתקבל על הדעת שאין פרסום רשמי של פסקי הדין של בית המשפט העליון. היו אנשים שהתלוננו על כך ובהם גם אני".
מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, אומר כי בשנים האחרונות נעשה מאמץ להחזיר לחיים את הפד"י. החברה שזכתה במכרז - הוצאת "נבו" - הפסיקה את הפרסום לפני שלוש שנים בהעדר קונים. הנהלת בתי המשפט ערכה מכרזים בניסיון להחזיר את הפרסום - אך ללא הצלחה.
"לא היה בסיס מסחרי", אומר השופט גל. כעת התחייבה הנהלת בתי המשפט לרכוש מ"נבו" כמות מינימלית של קבצי פד"י כדי להבטיח את הפרסום שהוא "נכס לאומי", כהגדרת השופט גל. נבו התחייבה לפרסם מדי שנה ארבעה קבצים של פסקי דין בני 600 עמודים כל אחד. הקבצים יכללו גם פסקי דין שיצאו בשלוש השנים האחרונות, כדי להשלים את הפער שנוצר מאז הופסק הפרסום הרשמי.
שופט אנלוגי בעידן דיגיטלי
ההחלטה אילו פסקי דין יפורסמו תיעשה כבעבר, על ידי ועדה, לאחר סינון ראשוני שתערוך השופטת אורית אפעל גבאי. ההערכה היא שפרסום הקבצים יתחדש בתוך חצי שנה.
היעלמותו הבלתי מורגשת של הפד"י מחיי המשפט היא רק סממן אחד של העידן הדיגיטלי של עריכת הדין. השופט מלצר העיד על עצמו כי הוא "אדם אנלוגי בעידן דיגיטלי". בכנס באוניברסיטת חיפה שעסק בהשפעת העידן הדיגיטלי על עבודת עורך הדין סיפר מלצר: "כשהייתי עורך דין צעיר ועשינו עסקות עם חו"ל היינו כותבים חוזה, שולחים בדואר ונחים שבועיים. אחר כך בא עידן הפקס, שגם בו עדיין היתה מגבלה על מספר העמודים שיכולת לפקסס בנוחות לחו"ל. אבל כשהגיע האסון הגדול של הדוא"ל, שבו חוזים של מאות עמודים מגיעים אליך מיד ואתה אמור להגיב - החלטתי שהגיע הזמן לפרוש לשיפוט".
המהירות של פרסום פסקי דין באינטרנט מפריעה לשופט מלצר. "פעם כאשר ניתן פסק דין זה היה טקס שלם. הקראת פסק דין היתה אירוע מרגש. היום זה באינטרנט תוך דקות. בכלל לא מגיעים לבית המשפט. וגם אם אני רוצה לשנות מילה בהחלטה אני לא יכול. עוזרי אומרים לי 'זה כבר בחוץ'. זה באינטרנט. המיידיות הזו גורמת תקלות. ועוד רוצים לעבור למערכת שבה כל התיק יתנהל באופן וירטואלי. יש כאן חשש למניפולציות. זה לא כל כך קשה לפרוץ למחשבים של המוסד שלנו (בית המשפט העליון - ע"ב.) ואז אלוהים ישמור".
יועץ משפטי בן 15
גם המחקר המשפטי לקראת כתיבת פסקי דין משתנה בעידן האינטרנט. השופט מלצר התייחס לאופי השונה של חיפוש וניתוח סוגיות משפטיות בעידן המאגרים הממוחשבים. "גם אנשים שאינם מקצועיים יכולים לגבש חוות דעת בעזרת המאגרים האלה. היה נער בן 15 בארה"ב שהתחזה לעורך דין ונתן ייעוץ משפטי באינטרנט. הוא כל כך הצליח עד שגם אחרי שהוא חשף את עצמו אנשים המשיכו לפנות אליו לייעוץ".
מלצר הוסיף מניסיונו האישי: "גם הבן שלי פנה אלי פעם בשאלה משפטית, אם נהג חדש רשאי להסיע שני נוסעים ברכב. זו סוגיה שמעניינת את הדור שלו. היה לו ויכוח עם חבריו, והוא אמר להם שיפנה אל אביו השופט לקבל חוות דעת. אמרתי לו כמובן שלא אתן לו ייעוץ - אבל שלחתי אותו לחפש תשובה במאגרים הממוחשבים. במקביל שלחתי גם את עוזרי בבית המשפט לבדוק את העניין. אני יכול רק לומר שבני חזר עם פרשנות משפטית לא פחות טובה מזו של עוזרי".
בעידן הדיגיטלי של עריכת הדין נעלם הפרסום הרשמי של פסקי הדין של בית המשפט העליון - כעת הוא חוזר
עידו באום
24.4.2008 / 10:26