מדעני הסביבה קוראים לאיחוד האירופי להקפיא התכנית להרחבת השימוש בביו-דלק

מאת אליזבת רוזנטל



ב-11 באפריל פירסם הפאנל המייעץ של הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה דעה מדעית בלתי שגרתית: על האיחוד האירופי להקפיא את היעד שקבע לעצמו, להשיג 10% מכלל הדלקים לתחבורה מדלקים ביולוגיים (ביו-דלקים) עד 2020.



היעד העתידי של האיחוד האירופי לשימוש בדלק לצורכי תחבורה עלה בשנה שעברה, ונקבע על 5.75% עד 2010 ועל 10% עד 2020. אך למרות הכוונות הטובות שמאחורי הבהלה האירופית לביו-דלק, המדענים הסיקו כי היא נושאת השלכות קשות - מבירוא יערות בדרום מזרח אסיה ועד לעלייה משמעותית במחירי הדגנים.



בהמלצה שפורסמה בשבוע שעבר טענו 20 חברי הפאנל, שהורכב ברובו ממדענים מובילים במדעי הסביבה, כי היעד של 10% הוא "שאפתני מדי", וכינו אותו "ניסוי שהשלכותיו קשות לחיזוי ולשליטה".



"הרגשנו צורך להאט, לנתח את העניין באופן זהיר ולהגיע לשורש הבעיה", אמר לסלו סומליודי, יו"ר הפאנל ומרצה לטכנולוגיה ולכלכלה באוניברסיטת בודפשט. לדבריו, הבעיה נעוצה בחלקה בכך שבעת קביעת היעד, ניסה האיחוד האירופי לפתור את בעיית העלייה בפליטת גזי חממה "בנפרד" - מבלי לחקור באופן מלא את ההשלכות על תחומים אחרים כגון הקרקע ואספקת המזון.



"נקודת המוצא היתה נכונה. אני שמח שהאיחוד האירופי מוביל בהפחתת פליטת גזי החממה, ואני סבור שיש צורך לשלוט בפליטות התחבורה", אמר סומליודי. "אך הבעיה הבסיסית היא שהאיחוד שקל את נושא התחבורה בפני עצמו, מבלי להתחשב בכל ההשפעות האחרות - ואנחנו עדיין לא מבינים את כל ההשלכות".



מסקנות הפאנל לא מחייבות, ולא ברור אם האיחוד האירופי יאמצן. כך או כך, המרדף העולמי אחר הביו-דלק, שזכה לעידוד בצורת תקנות וסבסוד ממשלתי באירופה ובארה"ב, לא הביא לתוצאות הרצויות.



מחקרים מראים, למשל, כי יערות גשם וביצות כבול נהרסים לצורך הכנת השטח לגידולי מטעים לביו-דלק - תהליך שפולט פחמן רב יותר משהיה נחסך בשימוש בביו-דלק. בתוך כך, האדמה מנוצלת לצורכי גידול יבולים לביו-דלק במקום לספק מזון רב יותר, והמים נלקחים ממאגרי השתייה המוגבלים.



באירופה ובארה"ב מחירי מצרכים כמו פיצה ולחם עלו משמעותית לאור ההתכווצות במלאי הדגנים והעלייה במחירי החיטה. מחירי החיטה והאורז הוכפלו לעומת מחירם לפני שנה, והתירס התייקר בשליש. "האינפלציה במחירי המזון פוגעת בחלשים הרבה יותר, משום שנתח ההוצאות על מזון בתקציבם גדול בהרבה מזה שבאוכלוסיות עשירות", אמר הנרי ג'וסרנד מארגון המזון והחקלאות.



כמובן, ביו-דלק אינו הסיבה היחידה לעלייה במחירי המזון. מחיר הדלק להובלת מצרכי המזון התייקר כתוצאה ממחיר הנפט, הגבוה מ-100 דולר לחבית. גם תקופות בצורת לא צפויות פגעו השנה ביבולים.



אך המרוץ לעמוד ביעדי צריכת הביו-דלק העניק ל"צורך" שלנו לנסוע ברכב לקניון חשיבות גבוהה יותר מהצורך למזון בחלק מהמדינות העניות ביותר בעולם.



מניתוח עולמי שערכו מדענים ומומחים ליערות במכון הבינלאומי לחקר מערכות באוסטרליה עולה כי הביו-דלק "עומד בניגוד למאמץ להפחית את בירוא היערות", ובנוסף יש לו השלכות שליליות על איכות הקרקע ועל אספקת המזון.



עוד עולה ממסקנות המחקר כי המרוץ לייצור ביו-דלק מיבולים כגון תירס, סויה ופירות לא מצליח להפחית באופן משמעותי את פליטות גזי החממה. זאת משום ששינוי אופי הקרקע, כגון בירוא יערות ותהליך המרת היבולים לדלק, דורש השקעת אנרגיה רבה.



האיחוד האירופי החל לקדם את השימוש בביו-דלק לצורכי תחבורה ב-2003, לאור העלייה החדה בפליטת גזי חממה בידי כלי רכב. האיחוד קבע יעד של 2% לשימוש בביו-דלק בתחבורה עד 2005, ויעד של 5.75% עד 2010. היעד הראשון לא הושג, וכפי הנראה גם היעד ל-2010 לא יושג. על אף זאת, האיחוד האירופי העלה את היעד ל-2010 ל-10%, ויצר לחץ על המדינות החברות בו.



האם יש להסיק מכך שכל הביו-דלק אינו יעיל? לא. אך לאור הבעיות שצצות כעת אל פני השטח, המדענים החלו לבחון מחדש את היתרונות בשימוש בו. לדוגמה, הפאנל המייעץ לאיחוד האירופי מציע שהשימוש הטוב ביותר לביו-דלקים צמחיים אינו עבור תחבורה דווקא, כי אם לחימום בתים ולייצור חשמל.



כדי שהביו-דלק יוכל לשמש לתחבורה, יש לזקק את הצמחים לדלק ולשנע אותו לעתים קרובות למרחקים ארוכים. כדי לחמם בית, ניתן להשתמש בצורה הגולמית של הצמחים או רק להעביר אותם עיבוד קל, ולשנע אותם למרחק קטן בהרבה.



בדומה, נרשם בהמלצות הפאנל, היעד השאפתני של 10% הוביל להשחתת משאבים טבעיים חיוניים "והגביר את הלחץ על הקרקע, המים והמגוון הביולוגי" באירופה ובמקומות אחרים בעולם. "הרגשנו שיש צורך להבין טוב יותר את הביו-דלק ולשלב בין היעדים לפני שנמשיך הלאה", אמר יו"ר הפאנל סומליודי.