העליון דן בערעור הפרקליטות על זיכוי שבס

מאת משה ריינפלד

בית המשפט העליון דן אתמול (ראשון) בערעורה של פרקליטות המדינה על זיכויו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, מאשמת הפרת אמונים בשל הלחצים שהפעיל כדי לקדם פרויקטים של ידידו הקבלן גיל שולדנפריי בירושלים וברחובות. במקרה של קבלת הערעור, ביקשה הפרקליטות מהשופטים אליהו מצא, דליה דורנר ומרים נאור, להחמיר בעונש שנגזר על שבס בשל הרשעתו בניסיון לקבלת שוחד, ובמעשה מירמה והפרת אמונים.

הרשעתו של שבס התקבלה בפרשה הנוגעת לקידום מאמציו של ידיד אחר שלו, איש העסקים משה שטרן, להשיג עסקת יצוא במאות מיליוני דולרים למדינה ששמה נאסר לפרסום. העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב על עבירה זו הוא שנתיים מאסר בפועל, שנה על תנאי וקנס של 50 אלף שקל. לפני חודש דן בית המשפט העליון בערעורו של שבס על הרשעתו בעניין זה ועל העונש שנגזר עליו.

בדיון אתמול טען עו"ד יהושע למברגר מהפרקליטות כי ממשלתו של יצחק רבין הטילה בראשית שנות ה-90 על משרד ראש הממשלה לקדם פרויקטים "תקועים" של בנייה בגלל מצוקת הדיור שנבעה מגל העלייה. אבל הפרויקטים של שולדנפריי לא היו "תקועים", ולכן פניותיו של שבס לבכירים בעיריות ובמשרד הפנים כדי לזרז את הטיפול בפרויקטים אלה היו חריגה מסמכות ו"התערבות גסה". פניות אלה הן לדעת פרקליטות המדינה עבירה של הפרת אמונים.

אשר לעונשו של שבס, טען עו"ד למברגר כי בית המשפט המחוזי לא ייחס די משקל לעובדה שהפרת האמונים שבה הורשע שבס היתה חמורה ביותר, שכן היא פגעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל הן עם המדינה שאליה רצה שטרן לייצא והן עם "מדינה גדולה" שגם שמה נאסר לפרסום. עו"ד למברגר הדגיש כי בזמן האחרון חל כרסום בחומרה שמיחסים בתי המשפט לעבירות של הפרת אמונים.

לדעת הפרקליטות, אין להשלים עם כרסום זה. "מדינה מודרנית, מעניקה את הכוח לאזרחיה והאזרחים מפקידים את הכוח הזה לזרוע המבצעת כפיקדון בנאמנות. עבירת הפרת אמונים עוסקת בנאמנות הזאת. וכאשר אדם שעמד כמעט בראש הפירמידה - מנכ"ל משרד ראש הממשלה - מפר את הנאמנות שהופקדה בידיו, זה חייב לבוא לידי ביטוי בעונש חמור ומשמעותי. כדי שאנשים יידעו שגם מנכ"ל משרד ראש הממשלה צריך לשבת בבית הסוהר אם מעל באמון", אמר למברגר.

סניגורו של שבס, עו"ד דב ויסגלס, ביקש מהשופטים לקבל את עמדת השופט המחוזי שקבע כי מעורבותו של שבס בקידום הפרויקטים של ידידו היתה אולי עבירת משמעת אך לא עבירה פלילית. השופטת דורנר העירה על כך: "הקושי הוא מעמדו של שבס. אם מדובר בפקיד מדרגה ג' עושים לו דין משמעתי. אבל ככל שכוחו של האיש עולה - ולשבס היתה עמדה מאד רמה - יש לכך חשיבות".

עו"ד ויסגלס טען עוד כי הפעילות שהוטלה על משרדו של שבס לקידום פרויקטים "תקועים" היתה "חלום הבלהות של כללי המנהל התקין", וכי כל אנשי העסקים שפרויקטים שלהם קודמו במסגרת זו היו בעלי קירבה כלשהי לרבין ולממשלתו. ויסלגס הזכיר את אהרן דברת, אלפרד אקירוב, בני גאון ומריו לזניק. השופטת דורנר העירה בתגובה: "אין שום קשר הגיוני בין המעשים שיוחסו לשבס לבין הפעילות הכללית".