בכך, לדבריו, ישראל תממש את ייעודה להיות אור לגויים מבחינה כלכלית. "אנחנו אומרים את זה כאנשי עסקים, לא מתוך אמונה דתית כלשהי. אנחנו מאמינים שישראל תהיה מעצמה כלכלית עולמית ואנחנו כאן כדי לעזור לזה להתרחש", אמר דייל.
לרגע ניתן לחשוב שמדובר בחזון משיחי מנותק מהמציאות, אבל דבריו מזכירים דברים שאמר ל-TheMarker לפני כמה חודשים מזכ"ל ארגון המדינות המפותחות (OECD), אנחל גורייה. בין הסיבות לרצון הארגון לצרף לשורותיו את ישראל, ציין גורייה את נסיונה במעבר מכלכלה מבוססת על חקלאות למדינה שכלכלתה מבוססת על היי-טק. לדבריו, הארגון רוצה ללמוד את המודל מישראל וליישם אותו במדינות מתפתחות אחרות, כדי לקדם את כלכלתן.
הסכמי יצוא חדשים באפריקה
ניל הגיע לישראל לקראת כנס בינלאומי שאירגנה ה-ICCC בירושלים, אליו יגיעו בשבוע הבא כ-500 אנשי עסקים חברי הארגון מרחבי העולם, ממדינות כמו קנדה, נורווגיה, גרמניה, אוסטרליה, דרום אפריקה, ארה"ב ואפילו מלזיה. האירוע נועד לקדם שתי מטרות משולבות: לסייע ליצוא הישראלי באמצעות הסכמים חדשים, ולתווך בין חברות ישראליות להשקעות פוטנציאליות בארבע מדינות אפריקאיות: בורונדי, ליבריה, בנין ורואנדה.
לדברי ניל, מכון היצוא אירגן לאנשי העסקים יותר מ-100 פגישות עסקיות עם חברות ישראליות. חלק מהמפגשים יהיה בתחומי ייעוץ, בין חברות העוסקות בקידום יצוא באמצעות קשריהן במדינות היעד. חלק אחר יהיה בין חברות מתחומי איכות סביבה, טיפול במים, אנרגיה חלופית ותקשורת.
דגש מיוחד יושם באירוע על קידום יצוא ישראלי לארבע המדינות האפריקאיות, בהן קיבלה לשכת המסחר כמה פרויקטים ממשלתיים, אותם היא רוצה לבצע בסיוע חברות ישראליות. במהלך האירוע ייחתמו הסכמים בין שר התמ"ת, אלי ישי, לנשיאי בורונדי, ליבריה, בנין ורואנדה, לקידום היצוא הישראלי למדינות אלה, שיהיו בסיס להסכמי סחר בעתיד.
מהי מטרת האירוע?
"אנחנו מאמינים שישראל היא דוגמה יוצאת דופן למה שאומה יכולה לעשות בנסיבות לא קלות. ב-60 שנה ישראל התחילה כמעט מכלום, כחברה חקלאית שהתחזקה ברוב התחומים באמצעות נחישות וחזון של המנהיגים והמתיישבים הראשונים. זה התחיל בקיבוצים, אבל מהר מאוד נהפכה ישראל למנהיגה עולמית בתחומים רבים של תעשייה וטכנולוגיה. מחקלאות, דרך מחקר ופיתוח, טכנולוגיות מידע, היי-טק, ביוטכנולוגיה, טיפול במים ועכשיו באנרגיה מתחדשת.
"אנחנו ארגון שפועל ממניעים כלכליים עסקיים, לא מפילנתרופיה ולא מתוך תפישה דתית, ולכן מה שמאוד חשוב לנו זו הצמיחה הגבוהה והיציבה של ישראל בשנים האחרונות. ישראל צומחת בעשור האחרון יותר מארה"ב ואירופה, והיא תיהפך לכלכלה חזקה ברמה עולמית. קחו לדוגמה מה שקורה כיום. למרות משבר הנדל"ן, שמשפיע על המערכת המוניטרית הגלובלית, חברת הדירוג מודי'ס העלתה את הדירוג של ישראל. זה לא ייאמן. זה חלק מהסיבות שבגללן הארגון מטמיע את האמון בישראל בקרב חבריו".
מנהיגים יגיעו גם
"ישראל היא האומה בעלת החשיבות האסטרטגית הגדולה בעולם, אבל לרוע המזל זה לא תמיד מוצג כהלכה. ישראל חייבת לא להיתפש כבעיה, אלא כמי שחולקת את הידע והטכנולוגיה שלה עם אחרים, ובמיוחד עם חברות המתחילות לצמוח", מוסיף ניל.
"כאנשי עסקים הממוקדים בעשיית עסקים, אנחנו מאמינים שמגיע שלב חדש שנותן לישראל סיכוי להגדלת היצוא. לכן, הנהגת ה-ICCC יזמה את שיתוף הפעולה עם ישראל, תוך ניצול קשרינו למען ארבע מדינות אפריקאיות, שמיוצגות בקונגרס על ידי נשיאיהן, שכולם מחויבים למימשל תאגידי אתי ולנקיטת צעדים נגד שחיתות - בנין, בורונדי, ליבריה ורואנדה".
הקונגרס בירושלים מיועד לקידום עסקים ישראליים באפריקה, או לקידום שיתוף פעולה כללי בין ישראלים לחברי הארגון?
"אנחנו פועלים בישראל מ-1990, ועתה מעוניינים לעודד את הצמיחה במדינות באפריקה ולקדם את היצוא הישראלי אליהן, במוצרים, בידע ובטכנולוגיה. אין להם כלום. הם כמו ישראל לפני 60 שנה, או אירופה וארצות הברית לפני 100 שנה, ולישראל ישנן טכנולוגיות שהם זקוקים להן נואשות. באירוע דומה שנערך בישראל בעבר (ב-2002 - א.ק) נחתמו עסקות בהיקף של כ-80 מיליון דולר. המטרה הפעם היא להגיע להסכמים בכ-150 מיליון דולר.
"הפעילות שלנו מונעת מהבנת התפקיד שישראל תמלא בקרב המדינות המתפתחות. לישראל קשרים עם מדינות כדוגמת ארצות הברית, סין ומערב אירופה, אולם היא צריכה לפתח קשרים נוספים. עכשיו יש לה הזדמנות לעשות את זה באפריקה. אנחנו רוצים שהעולם יידע על ההתפתחות היוצאת מהכלל שעברה ישראל, ובדרך אנחנו רוצים גם לעשות מזה כסף ולפתח עסקים".
מה הביא להערכה שייחתמו הסכמים ב-150 מיליון דולר?
"באירוע שהיה בעבר בישראל הגיעו רק אנשי עסקים. השבוע יגיעו גם ראשי מדינות. אנחנו עובדים על פרויקטים במדינות אלה, שקיבלנו מהממשלות, וניתן עדיפות לחברות ישראליות להשתתף בהם. מדובר במשאבים שיש למדינות, שהן לא הצליחו עד כה לתרגם למוצרים ולמכירות, בין השאר, מכיוון שאין בהן מפעלים מתאימים. הפרויקטים האלה הם הבסיס להערכה לגבי ההסכמים שייחתמו".
עקרונות של מוסר
מה מייחד את הארגון שלכם, שחרת על שמו את הנצרות?
"אנו לא ארגון שנותן צדקה. אנחנו מקדמים סחר - זה בדם שלנו. יש לנו משהו משותף - המוטיווציה האתית. מה שמשותף לנו הוא הבנה בסיסית של איך לנהל חיים ועסקים, על בסיס עקרונות מוסריים שמוזכרים בתורה. אנחנו רואים מצב מאוד מיוחד שקיים בישראל ומשוכנעים שיש מטרה מאחורי זה".
איך משפיע המשבר בעולם על התוכניות העסקיות שלכם?
"המשבר אינו רק עניין של משכנתאות ללווים בעייתיים (סאבפריים). הוא משקף מצב חירום בכלכלה העולמית. אני חושב שניתן כיום להבין שמה שקרה בארה"ב משפיע בצורה חמורה על שאר העולם. הארגון שלנו אינו ארגון אמריקאי. הבסיס שלו הוא באירופה, כך שחברי הארגון לא ממש מושפעים מהמצב בארה"ב. בגלל האתיקה שלנו, אנו לא פועלים בפרקטיקות שחלק מהמשקיעים בעולם שנפגעו פעלו לפיהן".
אתה מתכוון לרדיפה אחרי רווח גבוה במיוחד, המלווה בסיכונים גדולים?
"גם, אבל לא רק. אני מתכוון למבנה מוסרי של קבלת החלטות. חלק מהבעיות היו רמאויות. לדוגמה, בנק בר סטרנס. הם השתמשו במכשירים לא נכונים לכסות הפסדים, וכשלא עושים זאת, לא נכנסים לצרות כאלה".
אתה שותף להערכות ששיא המשבר מאחורינו, ועתה אנחנו יוצאים ממנו?
"אני מאוד חושש שאנחנו רק מתחילים להיכנס למשבר. הבעיות היו קיימות, אבל עכשיו הן מתחילות לצוץ על פני השטח".
דייל ניל - נשיא ICCC: "ישראל תהיה אור לגויים מבחינה כלכלית; אנחנו כאן כדי להרוויח מזה"
אורה קורן
25.4.2008 / 7:21